עוד מכה לפרויקט ההיסטורי: חוכרי קרקעות חקלאיות מגדרה דרשו פיצוי גבוה - ונדחו
בית המשפט המחוזי דחה תביעה של חוכרי קרקעות ב"פרדס בחיסכון" - פרויקט משנות ה-50 שחיבר תושבי מושבות אל הקרקע - לקבל פיצוי של 46 מיליון שקל בגין השבת קרקע חקלאית בגדרה שהפכה לייעוד תעשייתי. השופטת קבעה כי הפיצוי ייקבע לפי השווי החקלאי - 1.5 מיליון שקל בלבד
הפרדסים המעטים שנותרו באזור המרכז נעלמים במהירות מהנוף הישראלי והופכים לאזורי מגורים ותעשייה, אך מהלכים אלה לא מתרחשים ללא מאבק מתמיד של החוכרים המחזיקים בקרקעות, בעיקר על רקע גובה הפיצוי המגיע להם עם השבת הקרקע למדינה. פסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את עמדת המדינה ודחה את תביעתה של חברת “פרדס בחיסכון”, שביקשה לקבל פיצויים של כ-46 מיליון שקל בעקבות השבת קרקע במועצה המקומית גדרה.
פרדס בחיסכון הוא פרויקט שהוקם ברחבי המדינה בשנות החמישים של המאה הקודמת לצורך חיבור אנשי המושבות אל הקרקע, יצירת מקומות עבודה חדשים ועיבוד הפרדסים. תושבי המושבות דאז שהיו מעוניינים בכך רכשו חלק בקרקעות חברת פרדס בחיסכון שתורגמו להסכמי חכירה של קרקעות חקלאיות, ובתמורה הובטח להם כי ייקחו חלק ברווחים שיניבו הקרקעות.
הקרקע בגדרה משתרעת על 41 דונם מדרום ליישוב, בין כביש 40 לכביש 7 ובסמוך למתחם ביג הפועל במקום. הקרקע נמסרה לחברה כבר ב-1959 לצורך שימוש חקלאי; היא מונה 69 חברים המאוגדים כאגודה חקלאית וחוזה החכירה שלהם נחתם מול המדינה ל-49 שנים ובהמשך הוארך עד לשנת 2057.
בשנת 2017 אושרה במקום תוכנית המשנה את ייעוד הקרקע לתעשייה, ורמ"י הודיעה לחוכרים כי הם נדרשים להשיב את הקרקע למדינה, וכי אם יעשו זאת בהתאם להחלטת ממשלה בנושא (1470) - אם ישיבו את הקרקע בתוך 60 יום ממועד ההודעה, הם יזכו לפיצויים מורחבים. החלטה 1470 קובעת תשלום פיצוי בשני מסלולים: בהתאם לסוג הגידול החקלאי שהיה על הקרקע, או באמצעות שומה פרטנית שתיקח בחשבון פיצוי גם עבור מבנים חקלאיים שקיימים בשטח.
החוכרים השיבו את הקרקע בטווח הזמן שנדרש מהם, ולאחר מכן הודיעו לרמ"י כי יפנו למסלול של שומה פרטנית. השמאי העריך את הפיצוי בקרקע בכ-600 אלף שקל הכוללים את הגידולים ואת המבנים בשטח. לאחר שקיבלו את השומה טענו החוכרים כי היא לא מקובלת עליהם מאחר שיש להעריך את הקרקע בהתאם לייעוד החדש שלה ולא בהתאם לייעוד החקלאי. על פי הערכות של שמאית מטעמם, הם דרשו 46.5 מיליון שקל המשקפים שווי קרקע של כ-31 מיליון שקל ותוספת של 50% כתמריץ עבור פינוי הקרקע.
רמ"י דחתה את הטענה של פרדס בחיסכון, וטענה כי בהתאם להחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל וכן בהתאם לחוזה החכירה, הזכויות של החוכרים בקרקע, ובהתאם הפיצוי שיקבלו, נוגעים אך ורק לקרקע לפי ייעודה לשימוש חקלאי. עד טוענה רמ"י כי שינוי הייעוד של הקרקע וערכה החדש אינם רלוונטיים לעניין הפיצוי.
החוכרים הגישו השגה, והשמאי המחוזי במשרד המשפטים לא קיבל את דרישתם לקבל פיצוי המותאם לייעוד החדש של הקרקע. יחד עם זאת, הוא העלה את שווי הפיצוי המוערך לכ-1.5 מיליון שקל. בעקבות דחיית ההשגה, עתרו החוכרים לביהמ"ש.
השופטת קרן אזולאי סיכמה את הטענות וכתבה כי הן נוגעות לפרשנות של חוזה החכירה, ולטענות של הפליה אל מול חוכרים אחרים. בנוגע לפרשנות של סעיף בחוזה החכירה, כתבה השופטת כי לשון החוזה אינה תומכת בפרשנות שאותה מציעה התובעת (החוכרים) וכי יש לדחות את הטענה שהחוזה תומך בעמדתה. בהמשך כתבה בנושא זה כי מלכתחילה תכלית ההסכם היתה לאפשר לחוכרים לעבד את הקרקע ולהתפרנס מחקלאות, ומסיבה זו הם גם שילמו לאורך השנים דמי חכירה סמליים. "ככל שלשיטתה חוזה החכירה מקנה לה זכות לקבל פיצוי בשיעור של שווי המקרקעין לאחר שינוי הייעוד, מצופה היה שהדבר ייכתב במפורש בחוזה....אין לכך ביטוי בחוזה החכירה של התובעת", לשון השופטת.
גם בעניין ההפליה של החוכרים מגדרה על פני חוכרים אחרים, שלפי העתירה קיבלו בעבר פיצוי עבור הקרקע בייעוד החדש שלה, השופטת דחתה את טענותיהם. "התובעת לא הוכיחה את טענת ההפליה, ולא הצביעה על מדיניות של הנתבעת (רמ"י) אשר לא יושמה דווקא ביחס לתובעת. למעשה, הנתבעת הצביעה על קיומה של מדיניות הפוכה...ולפיה הפיצוי ניתן לפי שווי הקרקע כקרקע חקלאית", לשון ההחלטה.
בשל היעלמות החקלאות וריבוי הקרקעות הנדרשות לבנייה במרכז הארץ, לא מדובר במקרה ראשון שבו יש מחלוקת בין המדינה לבין החוכרים על גובה הפיצוי בעת השבת הקרקעות החקלאיות שהוחכרו להם במסגרת פרדס בחיסכון. במקרה אחר, חוכרים באזור חדרה טענו כי הבקשה להשבת הקרקע מהווה הפרה של חידוש הסכם החכירה ולכן מחויבת בפיצוי גבוה. המקרה הגיע לבית המשפט העליון שקבע כי לרמ"י הייתה זכות לבטל את החכירה בשל שינוי הייעוד, ולכן הפיצוי נקבע בהתאם לכללים שהיו קיימים, כלומר לפי השווי החקלאי, שהיה נמוך משמעותית מזה שהחוכרים דרשו.
יחד עם זאת, לא תמיד המדינה חמקה מתשלום של פיצוי מוגדל: בשנת 2016 חתמה רמ"י על הסכם עם כ-50 חוכרים של קרקע חקלאית שגם היא חלק מפרדס בחיסכון. במסגרת ההסכם שילמה רמ"י לחוכרים כ-30 מיליון שקל והם קיבלו זכות לרכוש בפטור ממכרז 20% מהמגרשים במתחמים (כ־600 דירות).
את רמ"י ייצגו עורכי הדין נוי רוטנשטרייך ושאול עבוד מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי).
