העתירות נדחו: בית המשפט הכשיר את הגן הלאומי במורדות הר הצופים
למעלה מעשור חלף מאז החלו מוסדות התכנון לקדם את התוכנית לגן לאומי הר הצופים; לתוכנית הוגשו עשרות התנגדויות ובהמשך - 3 עתירות, בהן של יזמים שהחזיקו בשטחים בגן הלאומי ושל תושבי השכונות הסמוכות; ביהמ"ש תמך בעמדת גופי התכנון שכבר צמצמו את שטח הגן משמעותית
בית המשפט המחוזי בירושלים (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) דחה 3 עתירות שבהן עשרות מתנגדים לתוכנית הגן הלאומי מורדות הר הצופים, ובכך הכשיר את התוכנית, ויאפשר להכריז על המקום כגן לאומי.
תוכנית מורדות הר הצופים היא יוזמה של הרשות לפיתוח ירושלים ורשות הטבע והגנים, מדובר בחטיבת קרקע שממוקמת במורדות המזרחיים של הר הצופים, והיא צפויה לכלול שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, פינות ישיבה, ופעילות מחקר ארכיאולוגית. הפארק מתוכנן ממערב לגן לאומי עמק צורים ולאוניברסיטה העברית, ממזרח לו נמצא הכביש למעלה אדומים, מדרום - שכונת א-טור, ומצפון – שכונת עיסאוויה. התוכנית הוגשה לראשונה בשנת 2007 וכללה 965 דונם, אך היא נגנזה, ושנתיים לאחר מכן הוגשה כתוכנית חדשה ומצומצמת יותר, כ-732 דונם.
לתוכנית זו הוגשו כ-12 התנגדויות לוועדת המשנה המחוזית, בהן של תושבי השכונות עיסאוויה וא-טור שטענו, כי התוכנית מונעת את התרחבות השכונות בעתיד. כן היו טענות של יזמים שהחזיקו בקרקעות בבעלותם בגן, ושל בעלי בתים בשטחי הגן שנבנו ללא היתר. ההחלטה שהתקבלה במחוזית דחתה את ההתנגדויות אך ניתנה למתנגדים האפשרות להגיש ערר למועצה הארצית. המועצה קבעה, "שוכנענו לחלוטין בצורך בגן לאומי במקום זה", אך הטילה על גורמי התכנון לבצע בדיקה מעמיקה של גבולות התוכנית וצורכי השכונות הסמוכות, עיסוויה וא-טור.
בעקבות החלטת בית המשפט, ועדות התכנון החליטו לטפל ראשית בשכונות שמסביב לגן המתוכנן, לשכונת עיסאוויה קודמה תוכנית מתאר שאושרה במרץ 2023, ובשכונת א-טור קידמה הוועדה המחוזית תוכנית אב שעקרונותיה אומצו ב-2022. לאחר ההתקדמות התכנונית בשתי השכונות, במרץ 2023 הוצגה התוכנית שוב, בפני ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית, עם התיקונים שנעשו, ובהם הפחתה של שטח התוכנית ל-586 דונם, 62% מהשטח שהוצע בתחילת הדרך. מסמכי התוכנית החדשה שבה הופחתו שטחים נוספים, הוצגו לציבור, הוגשו לכך התנגדויות והן נדחו. המתנגדים ביקשו לערער למועצה הארצית ולאחר שנדחו הגישו את העתירות לביהמ"ש.
בין העותרים היו גם שלושה יזמים: רמי שבירו, רוני דגן וחברת מרום הגוש הגדול, החברות החזיקו בכ-33 דונם משטח הגן, וטענו כי מדובר בפגיעה קשה בזכויות הקניין שלהם, וכי ניתן היה להקים את הגן הלאומי בלי לכלול את השטח שבבעלותם. כן לטענתם, הקרקע יועדה בעבר למבני ציבור, ואף ניתן היה להקים בה מלון, ולכן יש מקום להקצות להם שטח חלופי במקום הקרקע שהופקעה מהם. בהחלטתה, השופטת חיה זנדברג דחתה את עתירת היזמים, וכתבה, כי הטענות שהעלו לא היו מנומקות, אל מול עמדת הגורמים המקצועיים, שקבעה, כי מדובר בשטח מרכזי וחשוב לגן, המצוי במורד האמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית. "ככל שרצו לסתור את עמדתם המקצועית של המשיבים, היה על העותרים, כאמור...להציג ראיות של ממש, כגון חוות דעת מקצועית", כתבה זנדברג.
בנוגע לטענות השכונות הסמוכות לגן הלאומי, כתבה השופטת, כי רובן טענות תכנוניות ולא משפטיות. כן היא ציינה, כי בגבול עם שכונת עיסאוויה, קוצצה התוכנית ב-120 דונם ובגבול עם שכונת א-טור ב-45 דונם. לבסוף אמצה את עמדת הוועדה המחוזית שקבעה, כי "הבחינות הפרוגרמתיות שנעשו הן בתכנית האב לשכונת א-טור, והן בתוכנית המפורטת לשכונת עיסאוויה, הן בחינות מקצועיות מספקות לצורך קביעת גבולות תוכנית הגן הלאומי". השופטת כתבה, "אין כל עילה להתערב במסקנתה זו של הוועדה המחוזית".
בתוך שטח הגן הלאומי המתוכנן יש מספר מבנים לא חוקיים, שנבנו ללא תוכנית מפורטת וללא היתר וגם הם טענו לפגיעה בזכותם בשל הגן הלאומי. השופטת זנדברג הייתה מאד נחרצת בנושא, וצירפה ציטוט של השופט סולברג, "אין להפוך את היוצרות: תכנון תחילה, ובנייה אחר כך. אסור שבנייה בלתי-חוקית תהא מקדמה על מנת לאלץ בדיעבד את הכשרתה. המסר שצריך להנחיל הוא כי בנייה בלתי-חוקית היא רועץ ולא יתרון".
את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים ועיריית ירושלים, ייצגו עוה"ד רועי בראונר ומעיין סוויסה ממשרד עוה"ד שרקון, בן עמי, אשר ושות' – CBA, וכן ע"י עו"ד הדס יצחקי מהלשכה המשפטית בעירייה. למעלה מעשור חלף מאז החלו מוסדות התכנון לקדם את התוכנית לגן לאומי הר הצופים; לתוכנית הוגשו עשרות התנגדויות ובהמשך - 3 עתירות, בהן של יזמים שהחזיקו בשטחים בגן הלאומי ושל תושבי השכונות הסמוכות; ביהמ"ש תמך בעמדת גופי התכנון שכבר צמצמו את שטח הגן משמעותית.
