רמ"י נכנעה: פחות קרקעות בהתיישבות הכפרית ישווקו למילואימניקים ויותר לבני המקום
במסגרת המנגנון החדש המועצות האזוריות הן שיקבעו מי יתקבל לישובים הכפריים. שר הבינוי והשיכון חיים כץ ושרת ההתיישבות אורית סטרוק אישרו מנגנון שמעביר סמכויות מרמ"י לרשויות המקומיות. מנהל רמ"י: "נפגע בחיילי המילואים - לא נוכל להבטיח 4,000 מגרשים כמו שהבטחנו"
לשכת שר הבינוי והשיכון חיים כץ הודיעה הבוקר (ב') על אישור מועצת רמ"י למנגנון חדש להקצאת קרקעות בהתיישבות הכפרית - תוך שיתוף פעולה עם משרד ההתיישבות. על פי הלשכה, המהלך מסיים תקופה של כשנתיים שבה "נוהל הרחבת הישובים שנקבע על ידי רמ"י עקף וניטרל למעשה את מנגנון ועדות הקבלה, ויצר הקפאה דה-פקטו בכל הישובים הכפריים". המנגנון החדש מעביר את הפרסום והרישום למועמדים בנגב ובגליל לידי המועצות האזוריות, בעוד ההגרלות יתבצעו על ידי רמ"י. בפועל, תמהיל המשתתפים בהגרלות לא יקבע על ידי רמ"י. המשמעות: פחות מגרשים ליוצאי צבא וחיילי מילואים, ויותר ל"בני מקום" – תושבי הישובים.
לשכת השר אמנם התנאתה בהישג, אך בישיבת מועצת רמ"י שדנה בנושא ב-15.10.25, הודה כץ עצמו שהמהלך הוא למעשה סוג של פשרה: "אני רוצה להיות חכם אבל אני לא רוצה לאכול דגים סרוחים ולהיות מגורש מהים. אז יכול להיות שבחיים צריך להתפשר. אין ברירה. גם מה שאנחנו עושים עם החמאס להבדיל הבדלי הבדלות - כי זה החיים".
שרת ההתיישבות, אורית סטרוק, שלחה לראשי המועצות האזוריות הודעה נלהבת: "יגעת ומצאת - תאמין! משתפת אתכם בשמחתנו המשותפת: ברוך ה', הרגע שחיכינו לו - הגיע!! בכך יגיעו לקיצן שנתיים קשות ומבישות. מעתה נוכל לשחרר את ההתיישבות הכפרית, נשמת-אפה של הציונות, מטבעת החנק שהוטלה עליה, באמצעות חסימה פקידותית שאיימה להביא את ההתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית למצב של הזדקנות, הידלדלות, ואף נמק, ולהביא לאובדן דה-פקטו של חבלי ארץ בעלי חשיבות אסטרטגית. בעוול ובאיוולת הללו נאבקנו יחד, וברוך ה' - הצלחנו!!".
ינקי קוינט, מנהל רמ"י, הסביר בישיבת מועצת רמ"י ב-15.10.25: "מה שניסינו לעשות זה להביא כמה שיותר אוכלוסיה לנגב ולגליל וגם, אני מודה, לפתוח את השערים. איך אמר מישהו, אם ראויים לשבת בטנק אחד גם ראויים להתקבל לאותו יישוב. אם יש כאלה, גם החייל תושב נוף הגליל רשאי להתקבל ליישובי משגב. והיישובים, וחשוב להבין שהמגרשים האלה ניתנים בהטבה מאוד משמעותית. ערך הקרקע בחלק מהיישובים נמוך יותר מקרקע ליחידת דיור לבנייה רוויה ביישובים עירוניים".
עם זאת, קוינט הודה בפגיעה בחיילי מילואים: "במה שאנחנו עושים פה עכשיו, נפגע בחיילי המילואים. צריך להגיד את זה. כי המגרשים האלה שהיום עומדים להרשמה והגרלה לחיילי המילואים יירדו, לא נוכל לתת אותם. לא נוכל להבטיח 4,000 מגרשים עכשיו לחיילי מילואים כמו שהבטחנו ונתנו להם באופן מיידי".
ב-8.10.25 שלח עו"ד ניב יערי, ראש אשכול נדל"ן במחלקה למשפט אזרחי, מייל בתפוצה נרחבת שבו ביקש לדחות את הדיון: "מדובר בסוגיות כבדות משקל המערבות היבטי שוויון, צדק חלוקתי ומנהל תקין. מנוסח ההצעה כפי שנשלחה מבוקש להגדיל את אחוז בני המקום עד לכדי 70% בישובים חקלאיים ו-50% בישובים קהילתיים, לצד קידומה של הוראה הקובעת כי ניהול הליכי הפרסום של הליכי הקצאת הקרקעות וההרשמה להן ייעשו על ידי הרשויות המקומיות וללא מעורבות של רשות מקרקעי ישראל. החלטות אלו טעונות דיון וליבון מעמיק, הן בהיבטים המשפטיים הכרוכים בהם, והן בהיבטי המדיניות המגולמים בהן".
יערי הוסיף: "סוגיות הנוגעות בהקצאת מקרקעי ישראל בכלל, והקצאת קרקעות למגורים בפטור ממכרז בפרט, הן בעלות מורכבות משפטיות משמעותית, המגיעות לעיתים קרובות לביקורת שיפוטית, זאת בפרט בעת שעולות שאלות הנוגעות לפגיעה בערכי השוויון והצדק החלוקתי (ר' בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות). לא למותר לציין כי בעניין הקצאת קרקעות בישובים קהילתיים, באמצעות ועדות קבלה, נדחתה בעבר עתירה כנגד חוקיות ההסדר המשפטי של ועדות קבלה (בג"ץ 2311/11 אורי סבח נ' הכנסת), אך דחיית העתירה נעשתה בעיקרה בשל נימוקים הנוגעים לשלב בו נדונה העתירה. באותו עניין, בית המשפט העליון עמד על הקשיים המשפטיים שהוא ראה הטמונים בהסדר ועדות הקבלה".
עו"ד יערי הזכיר כי בעניינו של תיקון החקיקה האחרון שבוצע, הנוגע להסדרת סוגיית ועדות הקבלה, תלויה ועומדת בימים אלו עתירה של ארגוני זכויות אדם – ביניהם עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, ופרויקט גילה להעצמה טרנסית – נגד הכנסת, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה, לביטול תיקון מס' 12 בחוק האגודות השיתופיות מ-2023, אשר מאפשר פעולת ועדות קבלה בישובים שגודלם עד 700 יח"ד.
היקף הישובים שיחול עליהם מנגנון ועדות הקבלה הוא עצום ומגיע לכדי 41% מכלל הישובים במדינה. על פי העתירה: "הליכי המיון יוצרים מצב של חלוקת אזרחי המדינה לפי מדרג פרווילגי - קבוצת הראויים להתגורר ביישובים הקהילתיים וקבוצות הלא ראויים לכך". העותרים מוסיפים: "עקרונות ההפרדה אותם מאמצים התיקונים, וחרף הניסיון שלהם לעטות גלימה של מהוגנות, מזכירים את חוקי ההפרדה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד".
