בחסות המלחמה: התיקון שיאפשר לקיבוצים ולמושבים בנגב ובגליל לעקוף את הוועדה המחוזית
ועדת הפנים אישרה לקריאה ראשונה תיקון לחוק שיאפשר ליישובים כפריים לאשר תוספת של עד 40 דירות ללא אישור הוועדה המחוזית. בעוד בקיבוצים ובמושבים הדגישו את חשיבות התיקון ("אנחנו צריכים עכשיו חמצן"), בחברה להגנת הטבע הביעו חשש מ"הריסת המרחב הכפרי בבניית יתר". סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי: "ההצעה נותנת לוועדות המקומיות סמכויות לא רגילות"
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת אישרה הבוקר (ד') לקריאה ראשונה הצעת תיקון לחוק התכנון והבנייה, שתאפשר ליישובים כפריים בנגב ובגליל לקדם, דרך הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, תוכניות להוספת עד 40 דירות בכל יישוב – גם ללא תוכנית מתאר כוללנית וללא צורך באישור מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
בהצעת החוק, עליה חתום ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), נכתב: "אין הצדקה עניינית להחיל על תוכנית מתאר מקומית או מפורטת הכוללת מספר תוספתי מצומצם של יחידות דיור למגורים את כל מסלול הייסורים של הליך אישור תוכנית מתאר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ולעיתים קרובות אף רשויות תכנון ארציות, כגון, ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים.
"חרף האינטרס הלאומי והגאו-אסטרטגי המובהק, אשר התחזק לאחר אירועי 'חרבות ברזל', הרי שקצב אישור תוכניות המתאר למגורים, הכוללות תוספת של יחידות דיור למגורים, במרחב הגליל, ואף הנגב, הוא מסורבל ואיטי ביותר. כך, למשל, במחוז צפון עומד הקצב השנתי של אישור תוכניות מתאר מקומיות או מפורטות, הכוללות תוספת של יחידות למגורים, על קצב של פחות מ-10 תוכניות לשנה וזאת עבור למעלה מ-300 ישובים; פירושו של דבר, כי יישוב טיפוסי צריך להמתין בתור כ-30 שנים ומעלה עד לאישור תוכנית מתאר הכוללת תוספת יחידות דיור למגורים".
בדיון בוועדת הפנים היתה הסכמה על כך שמדובר במהלך חריג, שהוא, כפי שניסח זאת יו"ר הוועדה יעקב אשר, "פריצת מוסכמות". עו"ד רון רוגין, המייצג מועצות אזוריות בנגב ובגליל שעומדות מאחורי ההצעה התקדימית, אמר: "אנחנו שק החבטות הלאומי. אין לנו כח, אין לנו מאכערים, אין לנו כלום. פשוט מתעללים בנו. בזמנו הצעתי את התיקון הזה לשרת הפנים לשעבר איילת שקד. אמרתי לה שיש לי בצפון 6 יישובים תקועים. זה לא ייתכן שאני צריך עכשיו לעשות ועדת עורכים בשביל לקדם גן ילדים. אנחנו צריכים עכשיו חמצן, אחרי זה נפתור את הבעיות. אף מועצה אזורית בישראל לא הצליחה לאשר תוכנית מתאר כוללנית (שהוא התנאי לעצמאות באישור תוכניות בנייה למגורים - ג"נ). ההצעה המעשית שלי היא שאם הוועדה המחוזית לא מגיבה תוך 60 יום, תועבר סמכות אישור התוכנית לוועדה המקומית של המועצה האזורית".
לעומת זאת, אסף זנזורי, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, הביע התנגדות להצעה: "אני לא מצליח להבין איך מינהל התכנון לא קופץ לנוכח ההצעה המקודמת כאן. מה שאנחנו עושים פה זה לשים פלסטר על הבעיה. אם רוצים שדברים יזוזו יותר מהר, תוסיפו תקציבים ותקנים לוועדות המחוזיות. לאחרונה אישרו מוסדות התכנון את תיקון 5 לתמ"א 35, המאפשר את הרחבת יישובי ההתיישבות הכפרית. עוד אושר תיקון המאפשר תוספת משמעותית של חדרי אירוח בהתיישבות הכפרית. ראוי היה להסתכל על זה בצורה מתכללת. אני שואל את עצמי לאן הולך המגזר הכפרי. בסופו של דבר, אנחנו לא מעוניינים להרוס את המגזר הכפרי בבניית יתר".
גם בני ארביב, סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, הביע הסתייגות מההצעה אך אמר כי הם בכל זאת החליטו לתמוך בה: "אנחנו שוקדים על הבעיה של תוכניות המתאר הכוללניות. אכן, לא הגיוני שהכנת תוכנית מתאר כוללנית אורכת 10 שנים. וגם אז, כשהיא מתאשרת, היא לא רלוונטית. הבעיה ידועה. הצעת החוק הזו היא חריגה כי היא מציעה לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שהן לא עצמאיות, סמכויות שהן לא רגילות. הסכמנו לתמוך בהצעת החוק הזו, למרות שאנחנו שוקדים על חלוקת סמכויות חדשה שתיתן לוועדות המקומיות סמכויות הרבה יותר נרחבות". עם זאת, ארביב הדגיש שבעיית קצב אישור התוכניות אינה זהה בוועדות המחוזיות צפון ודרום, וזה קשור לעומסים המוטלים על הוועדות השונות.
