ניצחון לקיבוצי חבל תקומה: מאות דונם שטחי חקלאות יוסבו לשדות אנרגיה
ועדת הערר של המועצה הארצית אישרה את תוכניות השדות הפוטו-וולטאיים של קיבוצי מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה - וביטלה את החלטת הוועדה לשמירת שטחים פתוחים שחסמה את הפיתוח. משרד החקלאות נותר בהתנגדותו ומזהיר מפני פגיעה נופית וצמצום שטחי ייצור המזון
ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה אתמול (ד') את עררי קיבוצי חבל תקומה שבנגב המערבי: מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה, יחד עם החברות שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה, זאת בהמשך להחלטת הוועדה לשמירת שטחים פתוחים (הולקחש"פ) מיולי 2025 להתנגד לתוכניות פיתוח שדות פוטו-וולטאים קרקעיים על חשבון שטחי חקלאות. מתוך ההחלטה: "לא ניתן להתעלם מכך שבמכלול השיקולים יש לתת משקל לכך שמשמעה של החלטת הולקחש"פ היא עיכוב התוכניות, וזאת במקום בו בהתאם לקבוע בחוק התקומה ובהחלטות הממשלה השונות יש לפעול לקידום כלכלי מואץ, ולאפשר תמריצים והטבות".
כל אחת מתוכניות השדות הפוטו-וולטאים, שהוגשו ע"י הישובים בשיתוף עם חברה מסחרית, נדונו תחילה בוועדה המחוזית דרום, שאישרה את הפקדתן עם תנאים. להחלטת הולקחש"פ קדם מכתב שהוציא מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, לוועדות המחוזיות, ובו המליץ להימנע ממתקנים פוטו-וולטאים תת-קרקעיים, לטובת מתקנים אגרו-וולטאים. כלומר, מתקנים שיוקמו מעל מבני משק, רפתות, ברכות דגים, מטעים ושדות. במילים אחרות, כפל שימוש ולא ביטול שטחי חקלאות.
הולקחש"פ, שהיא וועדת משנה של המועצה הארצית, קיבלה החלטה זהה לגבי כל אחת מארבעת התוכניות: "מדובר בשטח בפועל, ובמרחב פורה, רווי מים ותשתיות לטובת החקלאות, אשר ניתן להמשיך לקיים בו פעילות חקלאית. לשטח זה חשיבות בהיבט של ביטחון מזון והוא מהווה את אחד העוגנים הכלכליים של הקיבוץ, ועל כן יש לשמור ולקיים בו את החקלאות, שהיא השימוש העיקרי של קרקע זו, ולשמה ניתנה לישוב".
היוזמה לתוכנית המתקן הפוטו-הוולטאי שבקיבוץ מגן היא של חברת שיכון ובינוי אנרגיה, אך היא הוגשה ע"י הקיבוץ. לפיה, שטח המתקן, 220 דונם, יהיה ממזרח לכביש 232, בצמוד למתקן פוטו-וולטאי מאושר בתחום המשבצת החקלאית של קיבוץ מגן. על פי תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 14/4, יעוד הקרקע הינו "קרקע חקלאית". הטענה המרכזית של הערר, שהוגש ע"י קיבוץ מגן, עליו חתומים עו"ד קרן קמחי נדולני ויהונתן שמחי ממשרד גרוניצקי ושות', היא ש"התוכנית נועדה להוות מקור תקציבי משמעותי בשיקום קיבוץ מגן". מתוך הערר של קיבוץ מגן וחברת בינוי ושיכון אנרגיה: "על קצה המזלג נציין כי כיתת הכוננות של קיבוץ מגן, שנמצא 4.7 קילומטר מגבול רצועת עזה, ניהלה לבדה קרב הרואי ועקוב מדם במשך שעות ארוכות והצליחה לבלום מתקפה של כ-50 מחבלים שפרצו את גדר הקיבוץ וחדרו לשטחיו במטרה לטבוח ולחטוף את חברי הקיבוץ. במהלך הקרב נרצחו שניים מחברי הקיבוץ ונפצעו שניים נוספים, אך כיתת הכוננות הצליחה להציל את הקיבוץ. מעבר לפגיעה הפיזית, תושבי קיבוץ מגן פונו מבתיהם והקהילה כולה נפגעה קשות: פיזית, נפשית, חברתית וכלכלית".
ועדת הערר של המועצה הארצית, שכללה את הרב נתן אלנתן, ראש מטה התכנון הלאומי, אלעד פנחס, מתכנן המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' פנינה פלאוט, נציגת הטכניון, החליטה אמנם לאשר את תוכניות הקיבוצים, אך משרד החקלאות נותר בהתנגדותו: "הקמת מתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים צפויה להביא פגיעה נופית משמעותית, לצמצום השטחים החקלאיים המשמשים ליצור מזון טרי, ואף עלולה לשנות באופן מהותי את צביון חבל תקומה. לפיכך, עמדת המשרד היא כי יש לקדם מיזמים לייצור אנרגיה בד-שימוש בקרקע בלבד, ולא לקדם מתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים המבטלים שטחים חקלאיים פעילים".
