עודפי העפר מאיימים לכסות את השטחים הפתוחים בישראל
הגידול במספר החניונים התת קרקעיים והיקף עבודות התשתית שמבוצעות במדינה הובילו לבעיה גוברת של עודפי עפר בהיקף של עשרות מיליוני קוב, שאין בהם צורך. בהיעדר פתרון שמערב את כל גורמי הממשל, נגרם נזק אדיר לנחלים, המדינה מפסידה הכנסות פוטנציאליות והקבלנים נעשים עבריינים בעל כורחם
הזינוק בהיקפי הבנייה בישראל, יחד עם העלייה בהיקף העבודות להקמת חניונים תת קרקעיים ועבודות חפירה בענף התשתיות, הובילו בשנים האחרונות לבעיה שטרם נמצא לה פתרון – עודפי עפר שנחפרו ואין בהם שימוש. בעבר היו בישראל מעט חניונים תת קרקעיים, אך כיום הם הפכו לנפוצים גם בבנייה רגילה למגורים שאינה מגדל יוקרה או מגדל משרדים. לצד זאת, התרבו בשנים האחרונות גם אתרי חפירה גדולים של תשתיות בירושלים, תל אביב וערי המרכז, למשל לרכבת הקלה, והגידול בעבודות החפירה הללו מעלה לפני הקרקע מיליוני קוב עפר בשנה – וזאת עוד לפני שהתחילו בחפירות למנהרות המטרו בכל גוש דן. מדובר בקרקע שברובה אין לה שימוש או פתרון מחזור – היא לא מתאימה, למשל, לשימוש כחול בענף הבנייה, ולרוב גם לא מתאימה לחקלאות. לעתים מדובר בסלעי גיר, או באדמה חרסית.
בהיעדר הסדרה בנושא, ערימות העפר מושלכות בעיקר בשטחים הפתוחים ובאזורים חקלאיים וגורמים לנזקים קשים לסביבה. לאחר שבמשך תקופה ארוכה הנושא ירד מסדר היום הציבורי, בקרוב יחודשו הדיונים על כך במשרד הפנים בניסיון למצוא לבעיה מענה. במכתב שהעבירה התאחדות הקבלנים למשרד ראש הממשלה, טוענת ההתאחדות כי הפתרון צריך לכלול בתוכו משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות רבות כמו רמ"י, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון, האוצר ועוד. אך לטענתם, מאחר שבפועל הנושא אינו מטופל והקבלנים נותרים ללא מענה, הם נאלצים לעתים להפוך לעבריינים הגורמים לנזק סביבתי, בעל כורחם".
עוד טוענים הקבלנים במכתב, כי חוק שמירת הניקיון מקודם על ידי המשרד להגנת הסביבה במשך יותר משבע שנים ולאחרונה הועבר לאגף תקציבים באוצר לבחינה מחודשת. "מאז קום המדינה אין הסדרה ממשית לטיפול בעודפי חפירה ומילוי, אף שהנושא כלול בחוק שמירת הניקיון וקבועות בו סנקציות כבדות; בפועל, בהיעדר פתרונות אופרטיביים, החוק כמעט שאינו נאכף", טוענת התאחדות הקבלנים.
דיון שהתנהל בנושא בועדת הפנים והגנת הסביבה כבר לפני כשנתיים (יוני 2023) ממחיש את חוסר הבהירות מצד אחד אך גם את ההבנה שדחוף לטפל בנושא. הדיון היה ביסודו סביב חוק שקידם השר זאב אלקין בנושא פסולת הבנייה, אך כפי שהגדיר זאת גם יו"ר הוועדה, יעקב אשר, הסיפור האמיתי שעלה מהדיון לא היה בנושא הפסולת, נושא חשוב מאוד כשלעצמו שגם הוא טרם זכה לטיפול ראוי, אלא דווקא נושא עודפי העפר.
כך למשל, דורון שידלוב, יושב ראש ועדת איכות סביבה בשלטון האזורי וראש מועצה אזורית ברנר, אמר בישיבה כי עודפי העפר גורמים לפגיעה אקולוגית, בטבע ובכל הקשור לניקוז. "אין על זה שליטה ואין יכולת לטפל בנושא הזה", הוא גרס, ואמר כי הפתרון לעודפי העפר חייב להיות בלתי נפרד מהפתרון לפסולת הבניין. רותם ידלין ראש המועצה האזורית גזר אמרה בדיון: "מה שקורה בשלוש ארבע שנים האחרונות, עם תנופת הבנייה במדינת ישראל, ועם תשתיות שהממשלה מקדמת... איך שהתחילו לבנות את מסילת הברזל בכביש 431 התחלנו לראות עירום של אדמה לבנה, אדמת גיר, שמוציאים אותה מפרויקט ממשלתי. והיא מוצאת את דרכה לשטחים החקלאיים שלנו". ידלין הוסיפה ואמרה בהמשך כי הדבר פוגע פגיעה משמעותית בניקוז הנחלים. גיא סמט מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אמר כי אין פתרון לנושא עודפי העפר – מצב שנכון גם היום.
לפי מחקר שערך המשרד להגנת הסביבה ופורסם לפני כשנה, בחמש השנים שבין 2030-2025 צפויים עודפי עפר בהיקף של 11.2 מיליון קוב מעבודות בנייה לתשתיות, דיור ומשרדים. בשנים 2035-2030 צפויים עודפי עפר בהיקף של 19.4 מיליון קוב, גידול של כ-72%, ובהמשך, בשנים 2040-2035 הצפי הוא לגידול נוסף של כ־50% ולכ־30 מיליון קוב של עודפי עפר. בסך הכל בשנים 2050-2025 מדובר על כ-88 מיליון קוב של עודפי עפר שאין להם מענה.
כבר כעת, היעדר הפתרון הוביל לגרימת נזקים כבדים לחקלאות, לסתימות בערוצי נחלים שיגרמו להצפות ולשינויים במשטר הניקוז באזורים רבים. כך למשל, בדיקה של אזור הירקון מצאה כי יש 50 מוקדים שונים שבהם הושלכו עודפי עפר, ועלות פינויים עומדת כבר עתה על כ־90 מיליון שקל. עוד נמצא כי הצפי הוא לכ־100 סתימות בנחלים, נזק שעלותו מוערכת ב-450 מיליון שקל. כמו כן היעדר פתרון מוסדר מונע מהמדינה להרוויח על שינוע והטמנה של החומרים הללו. ההכנסות מכך יכולות להגיע לכ־10 מיליארד שקל עד לשנת 2050.
צוות הבדיקה של המשרד להגנת הסביבה המליץ על יצירת מעטפת של רגולציה עבור עודפי העפר כפי שמקובל במדינות אחרות, כגון בקנדה. הכוונה היא כי יהיה מי שמתכלל את עודפי העפר ותהיה בקרה ומעקב על כל משאית עם עודפי עפר בניהול משותף של השלטון המקומי ומשרדי הממשלה. מבחינת פתרונות פיסיים יש הצעה לבחון אתרי ויסות שיוכלו לקלוט את עודפי העפר בסמוך לאתרי הבנייה, בין אם מדובר במחצבות נטושות או בשטחים אחרים שיועדו לכך, אך גם נושא זה נתקע.
תמ"א 14 שמקדם מינהל התכנון אמורה לתת מענה גם לעודפי העפר על ידי אותם אתרי ויסות, כלומר אתרים מוגדרים שידעו לקלוט את עודפי העפר הרבים. אך בפועל הקבלנים טוענים כי רמ"י גוררת רגליים ולא מפרסמת מכרזים לאתרים כאלה. מרמ"י לא התקבלה תגובה.
אחד מפעילי הסביבה שעוסקים בנושא באזור מטה יהודה אמר לכלכליסט, כי מדובר במאבק מתמשך שהם עוסקים בו כמעט שלוש שנים, ולטענתו יש לו רבדים נוספים שמקשים על הטיפול בנושא. כך למשל, הוא טוען לקשר של שתיקה בין הקבלנים לבין חלק מהאגודות החקלאיות שמסכימות לקלוט את עודפי העפר תמורת תשלום: "קשר השתיקה של האירוע הזה בין המועצות והאגודות החקלאיות, זה משהו ששווה חקירה פלילית. יש שטחים שממש מקבלים בהם עודפי עפר, הם שופכים ערימות ומיישרים את הכל ואז מביאים אדמה 'נורמלית' ומכסים את הכל. הבעיה היא שבגלל שאין פיקוח מגיעות גם משאיות עם פסולת בניין. הכל מתערבב שם. במטה יהודה כיסו מעיין נובע, שפכו אדמה בתוך נחל וזה נאטם".
