ארגונים מתנגדים לתוכנית לשכונה חדשה בגוש עציון: "מקימים עיר בשיטת הסלמי"
התוכנית שאושרה להפקדה כוללת 1,000 דירות ליד היישוב גבעות, ולטענת המתנגדים היא חלק מתוכנית גדולה יותר ל-5,000 יחידות דיור. החברה להגנת הטבע: "צפויה השפעה ניכרת על המערכת האקולוגית"; ראש מועצת גוש עציון מגיב לביקורת: "כשיהודים לא בונים יישובים ביו"ש, האוכלוסייה הערבית פוגעת בטבע"
ארגוני חברה וסביבה מתנגדים לתוכנית להקמת שכונה חדשה הכוללת 1,000 דירות בגוש עציון בטענה כי אין לה הצדקה תכנונית.
התוכנית אושרה להפקדה באוגוסט במועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. השכונה, ששמה "גבעה 1", מתוכננת לקום ליד היישוב גבעות במערב הגוש. מהתוכנית עולה כי היא תהיה כנראה חלק מעיר חדשה בשם "גבעות" שתתפרס על חמש גבעות. התוכנית הוכנה ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, בתכנון האדריכל קובי זיק.
עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון" הגישה יחד עם הארגונים 'יש דין' ו'אקלים אחד' התנגדות לתוכנית בטענה כי הקמת העיר מנוגדת לחוק: "חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966 קובע שהקמה של יישוב חדש מחייבת תכנון כולל של היישוב. החוק מבחין בין ערים, שעבורן יש להכין קודם כל תוכנית מתאר ולאחר מכן תוכניות מפורטות לחלקי התוכנית השונים, ובין ערים קטנות וכפרים, שעבורם יש להכין תוכנית מפורטת אחת לכל שטחן.
"במקרה הנדון משרד הבינוי והשיכון בחר לקדם את הקמת העיר בשיטת הסלמי, בניגוד לדרישות החוק. במקום להכין תוכנית מתאר, או תוכנית מפורטת עבור כל 5,000 יחידות הדיור המתוכננות, הוא בחר להכין לה חמש תוכניות מפורטות נפרדות, שהתוכנית הנדונה היא הראשונה מתוכן. העובדה שהתוכניות נגזרות מתוכנית השלד אינה מספיקה כדי לענות על הדרישה של תכנון כולל, שכן תוכנית השלד אינה תוכנית סטטוטורית".
בארגון אקופיס, הפועל לקידום ביטחון אקלימי במזרח התיכון, טוענים כי "תוכנית 'גבעות' עומדת בניגוד לעקרונות היסוד של מדיניות הסביבה הישראלית כפי שהם באים לידי ביטוי בתקנות התכנון והבנייה, בהחלטות ממשלה ובאסטרטגיה הלאומית לפיתוח בר קיימא. עקרונות אלו מחייבים איזון בין צורכי פיתוח לבין שמירה על משאבי טבע, תוך שמירה על הרצף האקולוגי והנופי. הקמת יישוב חדש בשטח הררי רגיש, ללא חיבור תשתיתי מספק וללא תסקיר השפעה, מהווה דוגמה לתכנון המנוגד לעקרונות הללו".
בהתנגדות החברה להגנת הטבע, עליה חתום מתן נחום, רכז שמירת טבע בירושלים ויו"ש, חוזרים על הטענה כי מדובר למעשה בצעד הראשון להקמת יישוב חדש: "התוכנית מקודמת כשכונה חדשה, כאשר בפועל מדובר ביישוב חדש, דבר אשר יש לו משמעויות סביבתיות וכלכליות שונות בתכלית, והדבר מנוגד למדיניות התכנון המושכל המקובלת בישראל, המכוונת למניעת בזבוז קרקע וצמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים. לעמדתנו, מאחר ומדובר ביישוב חדש, יש לקיים הליך אישור הדומה במהותו לכל הקמה של יישוב חדש בתחומי ישראל".
בחברה להגנת הטבע מדגישים את ערכו האקולוגי הייחודי של האזור: "ניתן לומר כי מרחב התוכנית הוא שטח בעל חשיבות רבה לשימור – הן בשל מצאי המינים הייחודי, בהם מינים מתמחים בסכנת הכחדה, והן בשל היותו שטח פתוח טבעי גדול, רצוף ומתפקד. לפיכך, כפי שגם נכתב שנכתב בנספח הסביבתי, צפויה השפעה ניכרת על המערכת האקולוגית והמסדרון האקולוגי כתוצאה מביצוע התוכנית".
ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, אמר לכלכליסט שהתוכנית היא כורח המציאות: "השכונה מתוכננת ע"פ קריטריונים סביבתיים חמורים ולוקחת בחשבון בצורה מידתית את הצורך בפיתוח, ומצד שני שמירה על הסביבה. היא כוללת גם מסדרונות אקולוגיים וגם אזור חיץ בין השטח הבנוי והפתוח". לדבריו, "לב האירוע הוא שביהודה ושומרון, כשיהודים לא בונים יישובים, האוכלוסייה הערבית המקומית פוגעת בטבע בצורה בלתי הפיכה, וזה כולל בנייה לא חוקית, שבוודאי אינה מקודמת ע"פ קריטריונים סביבתיים".
רוזנטל אישר את טענת המתנגדים כי מדובר בחלק מעיר חדשה: "השכונה זו שכונה ראשונה, ובקרוב יופקדו תוכניות לשכונות נוספות. הטענה שהעיר מוקמת בשיטת הסלמי היא לא דבר מהותי, כי ברור שצריך להקים שם יישוב יהודי גדול. בכל מקרה, הסטנדרט שלנו גבוה מאוד".
