סגנית הממונה על התקציבים: "בלי רפורמות עומק, תוספות תקציביות לא יביאו לצמיחה"
תמר לוי בונה טענה שלעיתים התקציב משמש כ"מפלטו של הנבל". לדבריה, "כשמישהו נכשל הוא מקבל תקציב נוסף. כשמישהו מצליח הוא מסתגר עם התקציב שיש לו". היא נתנה כדוגמה את תקציב החינוך: "ללא רפורמת עומק יסודית במבנה המערכת, לא פלסטרים - לא משנה כמה כסף נשים שם"
סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, תמר לוי בונה, אמרה היום (ג') שלעיתים התקציב משמש כ"מפלטו של הנבל", שכן גופים שאינם מגיעים להישגים נוטים לדרוש תקציבים נוספים במקום לבצע שינויים מבניים נדרשים. בכנס אתגרי המשק במכללה למנהל, אמרה לוי בונה: "כשמישהו נכשל הוא מקבל תקציב נוסף. כשמישהו מצליח הוא מסתגר עם התקציב שיש לו. כשרשות לא מצליחה להביא הישגים היא מצביעה על התקציב".
היא נתנה כדוגמה את תקציב החינוך, שהגיע השנה לרף חסר תקדים של כ-100 מיליארד שקל בשל מנגנוני גידול אוטומטיים. לדבריה, "ללא רפורמת עומק יסודית במבנה המערכת, לא פלסטרים, לא משנה כמה כסף נשים שם. היו הסכמים של מיליארדים עם המורים, שלא הביאו לשיפור בתוצאות הלימודיות. בלי רפורמות עומק בחינוך ובתעסוקה, תוספות תקציביות לא יביאו לצמיחה".
עוד אמרה כי "כמו שהתקציב הוא מפלטו של הנבל גם הצמיחה היא מפלטו של הנבל; להגיד שכל ההוצאות על ביטחון וריבית יביאו לצמיחה ויהיה פנטסטי". לוי בונה הדגישה כי "המציאות הכלכלית החדשה של מדינת ישראל מתאפיינת בחוב ציבורי גבוה יותר, בהוצאות ביטחון משמעותיות ובסביבת ריבית גבוהה. כדי להתמודד עם אתגרים אלו הממשלה תידרש להוביל שורה של רפורמות מבניות קשות, בראשן שילוב אוכלוסיות בתעסוקה". היא ציינה כי כ-50% מהגברים החרדים וכמחצית מהנשים הערביות אינם משתלבים בשוק העבודה, וכי פריון העבודה במגזרים אלו נותר נמוך.
בהתייחס לנתוני הצמיחה ולמצב השווקים, הסבירה לוי בונה כי העליות שנרשמו לאחרונה בבורסה ובשער השקל משקפות בעיקר ציפיות ותקוות של המשקיעים, בעוד שהנתונים הריאליים מציגים תמונה קשה בהרבה. היא ציינה שהתוצר העסקי צמח בשיעור של 2% בלבד מאז הרבעון השלישי של שנת 2023. מאחר שקצב הגידול הדמוגרפי הטבעי של האוכלוסייה עומד אף הוא על כ-2% בשנה, מדובר בפועל בשחיקה של התוצר לנפש. לוי בונה הדגישה כי הצמיחה הנוכחית נשענת ברובה על גידול בהוצאה הציבורית והממשלתית, ומדובר במודל שאינו בר קיימא לאורך זמן.
