סגור
רד"ק 38 ברמת גן
רד"ק 38 רחוב רד"ק 38 ברמת גן. נפסק שאין הבדלים בין עליות הערךגן (צילום: גוגל מפס)

סכסוך התמ"א 38 הגיע עד לעליון: הפיצויים נשללו

בית המשפט נתן אור ירוק לפרויקט ברמת גן, ביטל את קביעתה של המפקחת על רישום מקרקעין, ומנע תשלום פיצויים לדיירת סרבנית

מיזמי ההתחדשות העירונית לא מפסיקים להצית מחלוקות שכנים, והפעם: בית המשפט העליון נתן אור ירוק לביצוע פרויקט, ביטל את קביעתה של המפקחת על רישום מקרקעין, ומנע תשלום פיצויים לדיירת סרבנית.
המבנה שבנדון הוא בניין מגורים ברחוב רד"ק 38 ברמת גן. בשנת 2016 התקשרו 11 בעלי הדירות בבניין עם חברת אפגד להקמת פרויקט תמ"א 38 להריסת המבנה הקיים והקמת בניין חדש שבו יקבלו הדיירים דירות חדשות וגדולות יותר מדירותיהם הקיימות, כמקובל בפרויקטים מסוג זה. בנוסף לכך נקבע כי כל דייר יקבל דירה בקומה הגבוהה בשתי קומות בהשוואה לקומה שבה הוא מתגורר כיום.
על ההסכם עם אפגד חתמו תשעה מתוך 11 בעלי דירות. אחת הדיירות המתנגדות משכה לאחר מכן את התנגדותה) והתנגדות אחת נותרה בעינה. בנובמבר 2019, למרות התנגדותה של הדיירת, התקבל לפרויקט היתר בנייה, אך עוד קודם לכן, בפברואר 2018, הגישו הדיירים תביעה למפקחת על רישום המקרקעין, באמצעות עורכי הדין שרון פטל ובן המאירי ממשרד הרצוג פוקס נאמן, וטענו כי חיזוק הבניין הוא הכרחי היות שהבניין ישן ורעוע ואף עומד בפני סכנת קריסה.
מנגד, טענה הדיירת כי היא הופלתה לרעה בקביעת התמורות, כך שהתמורה שתקבל נמוכה בהשוואה לזו של שאר הדיירים, וכי גם עבורם העסקה אינה כדאית כלכלית. המפקחת דרשה למנות מומחה מטעמה אשר יבחן את הכדאיות הכלכלית, וזה קבע כי שווי דירתה של הדיירת הסרבנית צפוי לעלות ב־17 אלף שקל בלבד, לעומת כ־170 אלף שקל בממוצע בדירות יתר הדיירים. המומחה הסביר זאת בנגישות שיש לדירת הסרבנית לחצר הבניין, אף שזו אינה רשומה על שמה והיא חלק מהרכוש המשותף של הבניין.
באוקטובר 2021 ניתן פסק דינה של המפקחת, ובו היא קבעה כי הפרויקט אינו כדאי כלכלית לדיירים, אך בהמשך קבעה כי אין בכך כדי לעצור את הפרויקט, שמטרתו היא חיזוק, ולכן יש לכפות את ההסכם גם על הדיירת הסרבנית. עם זאת, המפקחת קבעה כי יש לפצות את הדיירת הסרבנית כספית, בסכום של כ־150 אלף שקל, עבור ההפרש בין עליית הערך של דירתה לבין עליית הערך הממוצעת הצפויה ביתר הדירות בבניין.
הדיירים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וטענו כי התוספת לשטח דירתה של הסרבנית היה גבוה מזה שניתן ליתר הדירות, כ־10 מ"ר לעומת כ־6 מ"ר, וכי בחוות דעת המומחה נפלו פגמים. במאי 2022 ניתן פסק הדין של המחוזי, אשר דחה את עמדת הדיירת הסרבנית וקבע כי שגתה המפקחת כשפסקה לה פיצויים. עוד נקבע כי בחוות הדעת של המומחה אכן נפלו פגמים, ולכן ממילא אין להסתמך על חוות דעתו. שופט העליון יחיאל כשר צידד בעמדת בית המשפט המחוזי תל אביב, אשר קבע כי בניגוד לעמדת המפקחת על רישום המקרקעין, יש להמשיך בפרויקט ללא פיצוי הדיירת.