אחרי כמעט שלוש שנים: הממשלה אישרה תוכנית לשיקום הצפון
הממשלה אישרה תקציב של 5.6 מיליארד שקל לתוכנית שתוביל מינהלת תנופה; הסכום מצטרף ל־7.5 מיליארד שקל שכבר אושרו; אחת המטרות: לעודד צמיחה דמוגרפית של 100 אלף תושבים עד 2036 ולשווק 24 אלף דירות
הממשלה אישרה הערב תוכנית לשיקום וצמיחה של יישובי קו העימות בצפון, בתקציב של 5.6 מיליארד שקל. הסכום הזה מתווסף ל־7.5 מיליארד שקל שאושרו בכ־20 החלטות קודמות, כך שבסך הכל יושקעו בצפון בשנים הקרובות 13.1 מיליארד שקל. התוכנית, שתוביל מינהלת תנופה, נוגעת ליישובים שבמרחק עד תשעה ק"מ מגבול לבנון, ומטרתה לשקם את היישובים הללו ולעודד צמיחה דמוגרפית של 100 אלף תושבים עד שנת 2036 עם שיווק של כ־24 אלף דירות חדשות עד 2030.
לממשלה לקח כמעט שלוש שנים לגבש את התוכנית, שתושבי הצפון כל כך משוועים לה. המתקפה על הצפון החלה ב־8 באוקטובר 2023, ורק שבעה חודשים אחר כך, במאי 2024, הוחלט להקים את מטה תנופה לצפון, ואז גם אושרה מסגרת תקציבית של 15 מיליארד שקל. 2 מיליארד שקל מיועדים ליישובים שרחוקים יותר מתשעה ק”מ מהגדר, ושאר הסכום מיועד ליישובי חבל תנופה. אבל ההחלטה הזו לא תורגמה עד עתה לתוכנית שלמה עם חזון ומטרות, ומדי כמה חודשים אושרו החלטות ממשלה לפתרון בעיות נקודתיות או ליישום תוכניות ספציפיות.
עד דצמבר 2025 הממשלה לא הצליחה לבחור את האדם שיעמוד בראש המינהלת לשיקום הצפון, וזו לא הוקמה. ביולי 2024 האלוף במיל’ אליעזר (צ'ייני) מרום מונה לפרויקטור לשיקום הצפון, והוא הקים מטה קטן של כמה עוזרים. חמישה חודשים אחר כך הוא התפטר. רק בדצמבר 2025 החליטה הממשלה להכפיף את מינהלת תנופה לאביעד פרידמן, ראש מינהלת תקומה, והוקם מטה משותף לשתי המינהלות כדי לחסוך עלויות. עד עתה אוישו כ־70% מהתקנים שהוקצו לתנופה, וצפוי כי עד יולי יאוישו כל 39 התקנים.
גרירת הרגליים בהקמת המינהלת ובקידום תוכנית עבודה ארוכת טווח נובעת בעיקר מריבוי משרדי ממשלה מיותרים שתחומי אחריותם חופפים. הדבר הוביל למאבקי כוח פוליטיים בין שרים ובין מנכ"לי משרדים, בין היתר למאבק בין משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד הנגב והגליל ומשרד ההתיישבות.
הפתרון שהממשלה מצאה לעימותים מהסוג הזה הוא הקמה של ועדת היגוי. הוועדה תעקוב אחר יישומה של התוכנית ותבחן עמידה ביעדי הצמיחה הדמוגרפית. הוועדה גם נועדה לאתר “חסמים”, כלומר מחלוקות. בראש הוועדה עומד השר זאב אלקין, שאחראי על מינהלת תנופה, וחברים בה אביעד פרידמן, ראש המינהלת, ומנכ"לי המשרדים הרלבנטיים ליישום התוכנית, ובהם האוצר, הנגב והגליל, ההתיישבות, השיכון והבינוי ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל.
תקציבי התוכנית הזו יוקצו למשרדי הממשלה הרלבנטיים בהתאם לתחומי האחריות שלהם וייושמו בתיאום עם מינהלת תנופה.
המצע המשפטי שמאפשר להשקיע את מיליארדי השקלים של התוכנית הזו ביישובים שעליהם אחראית מינהלת תנופה הוא הגדרתם כבעלי עדיפות לאומית, הגדרה שהתוקף שלה יהיה חמש שנים עד סוף 2030. ההגדרה הזו והנימוקים לה הם חלק מובנה בהחלטה שעליה הממשלה הצביעה אתמול. ההגדרה מבוססת על כמה קריטריונים, שהעיקרי שבהם הוא השיקול הביטחוני. חוות דעת של מערכת הביטחון קבעה כי יישובים בטווח של עד תשעה ק”מ מהגדר מצויים באיום ביטחוני יוצא דופן.
בנוסף נמצא כי קצב הגידול של היישובים בנסיגה. בהשוואה ליישובים ואזורים אחרים עם מאפיינים דומים, שיעור גידול האוכלוסייה בקו העימות הצפוני הוא הנמוך ביותר, שיעור הריבוי הטבעי הנמוך ביותר, שיעור ילדים הנמוך ביותר, ושיעור מבוגרים מעל גיל 65 הוא הגבוה ביותר.
גם מצב התעסוקה באזור הידרדר. שיעור העלייה בשכר ליישובים שעליהם אחראית מינהלת תנופה הוא הנמוך ביותר בהשוואה למקביליהם. בשנים 2023-2014 עלה השכר הממוצע ביישובים אלה ב־42.9% מ־8,033 שקל ל־11,482 שקל. לעומת זאת, בקבוצות ההשוואה שיעורי הצמיחה בשכר גבוהים יותר: 53.7% ביישובים הצמודים לגבול עזה, 50.4% ביישובים ליד גבול ירדן, 49.5% ליד גבול מצרים, 48.4% בממוצע הארצי.
לאתגרים האלה מתווספים הנזקים בעקבות המלחמה, תפקוד לקוי של מערכת החינוך ופגיעה אנושה בענף התיירות.
על פי התוכנית, קריית שמונה, נהריה, שלומי, מג'דל שמס ומעלות תרשיחא יפותחו כמוקדים לפעילות כלכלית ומתן שירותים לתושבי הסביבה. בהתאם לכך, התוכנית מכוונת לחידוש ופיתוח המרכזים העירוניים בהם.
630 מיליון שקל מתקציב התוכנית יוקצו לתמיכה בצמיחה דמוגרפית. הרשויות המקומיות יקבלו חלק מהסכום מדי שנה באמצעות מנגנון שיתחשב בנתוני גידול האוכלוסייה, ובכפוף להצגת תוכניות למשיכה וקליטת אוכלוסייה חדשה.
בתחילת השבוע אישרה ועדת הכספים הטבות מס להתנחלויות, ובהתאם להחלטת הממשלה אתמול, יוקצו גם 300 מיליון שקל להטבות מס לתושבי קו העימות בצפון. את ההטבות הם יוכלו לקבל לאחר שמשרד האוצר יקדם הוראת שעה עם קריטריונים מעודכנים.
450 מיליון שקל מיועדים לקידום התחדשות של מרכז קריית שמונה, תוכנית שתגובש באמצעות ועדת היגוי שאמורה לבחון כלים תכנוניים, קניינים וחברתיים שיאפשרו ליישם אותה. כ־700 מיליון שקל מיועדים לחיזוק המרכז הרפואי בנהריה ולהרחבה של שירותי הבריאות הקהילתיים ביישובים של תנופה. כ־460 מיליון שקל מיועדים לעידוד תיירות, בין היתר על ידי פיתוח מעגנה בנהריה וקו החוף של העיר.
