באיחור של 3 שנים: תוכנית שיקום הצפון מגיעה לאישור הממשלה, היעד - עוד 100 אלף תושבים
תוכנית בגובה 5.6 מיליארד שקל של מינהלת תנופה עלתה היום לאישור הממשלה, כך שסך הכל בשנים הקרובות יושקעו 13.1 מיליארד שקל באזור, הכולל יישובים במרחק של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון. לצד השיקום היא נועדה לעודד צמיחה דמוגרפית, ושיווק של 24 אלף דירות חדשות עד 2030
תוכנית עם תקציב של 5.6 מיליארד שקל לשיקום וצמיחה של יישובי קו העימות בצפון שאותה תוביל מינהלת תנופה עלתה היום (שלישי) לאישור הממשלה. הסכום הזה מתווסף ל-7.5 מיליארד שקל שאושרו בכ-20 החלטות קודמות, כך שבסך הכל יושקעו בשנים הקרובות 13.1 מיליארד שקל באזור. התוכנית מיועדות לישובים שבמרחק עד תשעה קילומטר מגבול לבנון ולצד השיקום המובן מאליו היא נועדה לעודד צמיחה דמוגרפית: הגדלה של מספר התושבים ב-100 אלף עד שנת 2036 ושיווק של כ-24 אלף דירות חדשות עד שנת 2030.
500 מיליון שקל מהתקציב מגיעים מקק"ל. זה סכום שרשות מקרקעי ישראל אמורה לשלם לקרן על פי הסכם שנחתם בניהן במאי 2023. כעת הוחלט כי הסכום יוזרם לתוכנית השיקום לצפון וינותב לפרויקטים ספציפיים שעליהם הסכימה קק"ל ותואמים למטרותיה. תקציב התוכנית יוקצה בפעימות בכל שנה מעתה ועד שנת 2030.
לממשלה לקח כמעט שלוש שנים להכין את התוכנית שלה משוועים תושבי הצפון. המערכה באזור פרצה ב-8 באוקטובר 2023, רק שבעה חודשים אחר כך במאי 2024 הוחלט להקים את מטה תנופה לצפון, ואז גם אושרה מסגרת תקציבית של 15 מיליארד שקל. 2 מיליארד מיועדים לישובים שרחוקים יותר מתשעה קילומטר מהגדר ושאר הסכום לישובי חבל תנופה. אבל ההחלטה הזו לא תורגמה עד עתה לתוכנית שלמה עם חזון ומטרות, אלא מדי כמה חודשים אושרו החלטות ממשלה לפתרון בעיות נקודתיות או להגשמת תוכניות ספציפיות. עד דצמבר 2025 הממשלה לא הצליחה לבחור את האדם שיעמוד בראש מינהלת לשיקום הצפון ומטבע הדברים מנהלת כזו לא קמה. ביולי 2024 האלוף במיל אליעזר צ'ייני מונה לפרויקטור לשיקום הצפון והקים מטה קטן שמנה כמה עוזרים. חמישה חודשים אחר כך הוא התפטר. רק בדצמבר 2025 הממשלה החליטה להכפיף את מנהלת תנופה לאביעד פרידמן ראש מנהלת תקומה. כדי לחסוך עלויות המטה של שתי המינהלות משותף, אך לתנופה עובדים אחרים עד עתה אוישו כ-70% מהתקנים שהוקצו לה וצפוי כי עד יולי יאוישו כל 39 התקנים.
גרירת הרגליים בהקמת המינהלת וקידום תוכנית עבודה ארוכת טווח נובעת בעיקר מריבוי משרדי ממשלה מיותרים שתחומי האחריות שלהם חופפים. הדבר הוביל למאבקי כוח פוליטיים בין שרים ובין מנכ"לי משרדים. בין היתר מאבק בין משרד ראש הממשל, משרדי הפנים הנגב והגליל ומשרד ההתיישבות. הפתרון שהממשלה מצאה לעימותים האלה, ועימותים ומחלוקות עתידיות הוא הקמה של ועדת היגוי. הוועדה תעקוב אחר יישומה של התוכנית ותבחן עמידה ביעדי הצמיחה הדמוגרפית. הוועדה גם נועדה לאתר חסמים שבז'רגון הממשלה זו מילה נרדפת למחלוקת. בראש הוועדה השר זאב אלקין שאחראי על מנהלת תנופה, וחברים בה אביעד פרידמן ראש המנהלת, ומנכ"לי המשרדים הרלוונטיים ליישום התוכנית ובהם האוצר, הנגב והגליל, ההתיישבות, השיכון והבינוי ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. התקציבים מתוקף התוכנית הזו יוקצו למשרדי הממשלה הרלוונטיים בהתאם לתחומי האחריות שלהם וייושמו בתיאום עם מינהלת תנופה.
המצע המשפטי שמאפשר להשקיע את מיליארדי השקלים של התוכנית הזו בישובים שעליהם אמונה מינהלת תנופה, הוא הגדרתם כבעלי עדיפות לאומית. הגדרה שהתוקף שלה יהיה חמש שנים עד סוף שנת 2030. ההגדרה הזו והנימוקים לה הם חלק מובנה בהחלטה שעליה הממשלה תצביע היום (שלישי). הגדרה מבוססת על כמה קריטריונים שהעיקרי שבהם הוא השיקול הביטחוני. חוות דעת של מערכת הביטחון קבעה כי הישובים בטווח של עד תשעה קילומטר מהגדר מצויים תחת איום ביטחוני יוצא דופן.
בנוסף נמצא כי קצב הגידול של הישובים בנסיגה. בהשוואה לישובים ואזורים אחרים עם מאפיינים דומים נמצא כי שיעור גידול האוכלוסייה בקו העימות הצפוני הוא הנמוך ביותר, שיעור הריבוי הטבעי הנמוך ביותר, שיעור ילדים הנמוך ביותר ולעומת זאת שיעור מבוגרים מעל גיל 65 הוא הגבוה ביותר.
גם מצב התעסוקה באזור התדרדר, שיעור העלייה בשכר ליישובים שתחת מנהלת תנופה הוא הנמוך ביותר ביחס לקבוצות ההשוואה. בשנים 2023-2014 עלה השכר הממוצע ביישובים אלה ב- 42.9% מ- 8,033 שקל ל- 11,482 שקל. לעומת זאת בקבוצות ההשוואה שיעורי הצמיחה גבוהים יותר: 53.7% בישובים הצמודים לגבול עזה, 50.4% בישובים ליד גבול ירדן, 49.5% ליד גבול מצרים, 48.4% בממוצע הארצי.
לאתגרים האלה מתווספים גם הנזקים בעקבות המלחמה, תפקוד לקוי של מערכת החינוך, ופגיעה אנושה בענף התיירות. על פי התוכנית שמוגשת לאישור הממשלה הערים קריית שמונה, נהריה, שלומי, מג'דל שמס ומעלות תרשיחא יפותחו כמוקדים לפעילות כלכלית, ומתן שירותים לתושבי הסביבה. התוכנית מכוונת לחידוש ופיתוח המרכזים העירוניים בהם סעיפי תקציב מרכזיים, בהם בין היתר 630 מיליון שקל תמיכה לצמיחה דמוגרפית, שישולמו לרשויות מדי שנה באמצעות מנגנון שיתחשב בנתוני גידול האוכלוסייה, ובכפוף להצגת תוכניות למשיכה וקליטת אוכלוסייה חדשה.
בתחילת השבוע אישרה ועדת הכספים הטבות מס להתנחלויות, ואילו החלטת הממשלה הנוכחתי מקצה 300 מיליון שקל נוספים להטבות מס לתושבי קו העימות בצפון. הטבות שהם יוכלו לקבל לאחר שמשרד האוצר יקדם הוראת שעה עם קריטריונים מעודכנים. 450 מיליון שקל מיועדים לקידום התחדשות של מרכז העיר קריית שמונה, תוכנית שתגובש באמצעות ועדת היגוי שאמורה לבחון כלים תכנוניים, קניינים וחברתיים שיאפשרו ליישם אותה. כ-700 מיליון שקל מיועדים לפיתוח מרכז רפואי בנהריה, והרחבה של שירותי הבריאות הקהילתיים בישובים של תנופה. כ-460 מיליון שקל מיועדים לעידוד תיירות בין היתר על ידי פיתוח מעגנה בנהריה וקו החוף של העיר.
