ניתוח
המלחמה הכלכלית נגד איראן מאיימת להסלים לדו־קרב סיני־אמריקאי
המבחן הגדול של ממשל טראמפ במסגרת מבצע הבידוד הכלכלי שהכריז נגד טהראן תהיה נכונותו להכריז על סנקציות נגד בנק סיני גדול שמסייע בהזרמת כספים לאיראן. פגיעה בבנק כזה תקשה על החזרת הכנסות הנפט לטהראן אבל גם תפתח חזית פיננסית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם
ממשל טראמפ הרחיב השבוע את המלחמה הכלכלית נגד איראן אל הבנקים, החברות והמדינות שאיפשרו עד כה לטהראן לעקוף את הסנקציות ולהמשיך לקיים סחר גלובלי.
עד כה הושתו סנקציות על תחומי הבנייה, כרייה, ייצור, טקסטיל והמגזר הפיננסי. במסגרת Operation Economic Outcast הורחב הסיכון להשתת סנקציות משניות לחמישה תחומים נוספים - נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות - ובמקביל הוטלו סנקציות על קרוב ל־60 חברות, אנשים וכלי שיט הפועלים, בין היתר, בסין, הונג קונג, סינגפור, איחוד האמירויות ואירופה.
חלק מהערוצים האלה כבר היו על הכוונת של ארצות הברית. משרד האוצר האמריקאי פגע בשנים האחרונות בחלפנים, חברות קש, בורסות קריפטו, צי המכליות החשאי האיראני ובתי זיקוק שרכשו ממנה נפט. השינוי השבוע הוא הרחבת המסגרת המשפטית והאיום באכיפה שיטתית נגד גורמים זרים, שממשיכים לקיים את המערכת הזאת. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודיע כי מדינות יקבלו לוח זמנים להפסקת פעילויות ספציפיות שארצות הברית זיהתה, ומוסדות שימשיכו להעביר או להלבין כספים עבור איראן, מסתכנים בניתוק ממערכת הדולר. בסנט אף אותת כי יוכרזו עד סוף השבוע סנקציות נגד "מוסד פיננסי גדול", שזהותו טרם נחשפה.
המבחן המרכזי של המהלך תהיה סין. בשנים האחרונות היא קלטה את רובו המכריע של יצוא הנפט האיראני, וסביבה נבנתה מערכת שמותאמת מראש לעבודה תחת סנקציות: בתי זיקוק עצמאיים, צי מכליות שמחליף בעלויות ודגלים, העברות נפט בין אוניות, הסוואת מקור המטענים ותשלומים ביואן באמצעות מתווכים.
ארצות הברית כבר הוכיחה שהיא מוכנה לפגוע בשחקנים סיניים. באפריל האחרון היא השיתה סנקציות על בית הזיקוק Hengli Petrochemical, אשר לפי משרד האוצר רכש נפט איראני במיליארדי דולרים, וכן על חברות וכלי שיט שהובילו אותו. הפעולות האמריקאיות בחודשים האחרונים כללו גם חברות בסין ובהונג קונג שסייעו לרכש צבאי ולמערכת הבנקאות החשאית של איראן. השלב הבא רגיש בהרבה ומעמיד במבחן את יכולתה של ארצות הברית להכריז סנקציות על בנק סיני גדול שמחובר לדולר ולמימון סחר בינלאומי, ומסייע לאיראן לקבל הכנסות. פגיעה בבנק כזה יכולה להקשות משמעותית על החזרת הכנסות הנפט לטהראן, ובמקביל לפתוח חזית פיננסית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
סין הזהירה מפגיעה בסדר הפיננסי העולמי
בייג'ינג כבר הגיבה בתקיפות. משרד החוץ הסיני הודיע כי "מלחמה כלכלית ולחץ מקסימלי אינם מספקים פתרון", הזהיר מפגיעה בסדר הכלכלי והפיננסי העולמי והצהיר שסין "תעשה כל שנדרש" כדי להגן על זכויותיה והאינטרסים שלה. בייג'ינג גם הבהירה ששיתוף הפעולה הסיני עם איראן יימשך במסגרת המשפט הבינלאומי. נכונותו של ממשל טראמפ להפעיל את הכלים הללו מול מוסדות סיניים גדולים תקבע במידה רבה את יעילות המבצע.
עוד טרם ההכרזה האמריקאית, ב־19 באוגוסט, הודיעה איחוד האמירויות על השעיית המסחר והפעילות הפיננסית עם איראן עד להודעה חדשה בעקבות ההסלמה האזורית. זו בדיוק התוצאה שוושינגטון מבקשת להשיג במדינות אחרות. דובאי היתה במשך עשרות שנים הרבה מעבר לשותפת סחר. היא סיפקה לחברות איראניות שירותי סחר, חלפנות, מימון, ביטוח, שילוח וגישה לספקים בינלאומיים. סגירת הערוץ הזה מגדילה את העלות והמורכבות של כמעט כל עסקה איראנית.
בתוך איראן כבר משרטטים את התגובה. ולי־אללה סייף, לשעבר נגיד הבנק המרכזי, טען שאין צורך לחפש "אמירויות שנייה", אלא לפזר את הסיכון בין עומאן, טורקיה ונתיבים נוספים. המשמעות היא יותר סחר במטבעות מקומיים וביואן, עסקאות חליפין, זהב, קריפטו, מסחר גבול וחברות מתווכות.
זו גם נקודת החוזק של המהלך האמריקאי. ארצות הברית יכולה לפגוע באיראן גם בלי להביא את היצוא שלה לאפס. כל שכבה נוספת בדרך גובה מחיר: הנחה עמוקה יותר על הנפט, עמלה לחלפן, עלות ביטוח גבוהה, העברת מטען נוספת וזמן ארוך יותר עד שהכסף מגיע למדינה. משרד האוצר טוען שרשתות בנקאות הצללים האיראניות כבר מעבירות סכומים של מאות מיליוני ואף מיליארדי דולרים דרך מדינות שלישיות.
במקביל, עיראק מדגימה את מגבלות הכוח האמריקאי. גז איראני סיפק בשנים האחרונות יותר מ־30% מייצור החשמל העיראקי. הידוק מנגנוני התשלום יכול לפגוע בהכנסות טהראן, אך הפסקה מהירה של האספקה עלולה לייצר משבר חשמל ועימות פוליטי בבגדד. וושינגטון תצטרך בכל מקרה לאזן בין הפגיעה באיראן לבין אינטרסים אחרים שלה באזור, כולל ביחס לטורקיה.
מסחר חוקי במזון יכול להימשך
באירופה, ההשפעה תהיה בעיקר דרך המערכת הפיננסית. האיחוד האירופי כבר חוסם יבוא נפט, גז ומוצרים פטרוכימיים איראניים בעקבות החזרת הסנקציות ב־2025. מסחר חוקי במזון ובמוצרים אחרים יכול להימשך, אך בנקים, חברות ביטוח וספנות עלולים להימנע גם מעסקאות מותרות, מחשש להסתבכות עתידית עם ארצות הברית.
הלחץ מגיע בזמן שהמשק האיראני כבר מתכווץ. קרן המטבע הבינלאומית חזתה באפריל ירידה של 6.1% בתוצר ב־2026, לאחר התכווצות מוערכת של 1.5% ב־2025. התחזית התבססה על ההנחה שייצור האנרגיה וההובלה באזור יחזרו למסלולם בתוך חודשים. הקרן עצמה הזהירה שהתחזית תידרש לעדכון, אם המלחמה תימשך והנזק יתרחב.
איראן מסוגלת להמשיך לעקוף סנקציות, והיא עושה זאת כבר עשרות שנים. המחיר הוא מערכת בנקאית מבודדת, מסחר יקר, תלות בסין ועלייה בכוחם של גורמים שמחזיקים באותם מנגנוני עקיפה. לחץ כלכלי עשוי לכן להחליש את המדינה, ובמקביל להגדיל את חשיבות משמרות המהפכה ומתווכים המקורבים לשלטון.
טהראן גם מנסה להרתיע את המדינות שיצטרפו למהלך. מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הזהיר כי שיתוף פעולה עם "המלחמה הכלכלית" האמריקאית ייחשב לעוינות כלפי איראן ואיים שאם הלחץ יימשך, איראן תמנע יציאת נפט מהמפרץ.
כך מתרחבת המערכה משני הכיוונים. וושינגטון מפעילה את עוצמת הדולר והגישה לשוק האמריקאי כדי לגרום למדינות ולחברות להתרחק מטהראן. איראן מאיימת להעלות את המחיר הביטחוני עבור מי שישתפו פעולה.
ההכרזה על "מוסד פיננסי גדול" עד סוף השבוע תהיה מבחן ראשון. פעולה נגד בנק או מערכת תשלומים משמעותיים תראה שהממשל האמריקאי מוכן להפעיל את הסנקציות, גם כשהמחיר חורג מגבולות איראן. אם האכיפה תישאר בעיקר ברמת מכליות, חברות קש ומתווכים, טהראן תמשיך לסחור ביוקר רב יותר, דרך נתיבים ארוכים יותר ותחת תלות הולכת וגדלה במספר מצומצם של שותפים.
