בלעדי
אחרי שנתיים וחצי של מלחמה: ירידה בהכנסות של חצי מתושבי הצפון
פרויקט מעקב ההכנסות של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה החמרה במצב התעסוקתי והכלכלי של הישראלים אחרי מבצע שאגת הארי. כשליש משתכרים פחות מאשר לפני המלחמה. כרגיל החלשים נפגעים הרבה יותר
שנתיים וחצי לאחר תחילת המלחמה, מבצע שאגת הארי הוביל להחמרת המצב התעסוקתי והכלכלי באוכלוסייה כולה, תוך העמקת הפגיעה במיוחד במחוז הצפון. 31% מהישראלים מדווחים כי הכנסתם נמוכה בהשוואה למצב טרום המלחמה. תושבי מחוז הצפון שלא פונו לאחר אירועי ה־7 באוקטובר חוו את הפגיעה העמוקה ביותר. 46% מהם דיווחו על ירידה בהיקפי התעסוקה או הפעילות העסקית ו־51% דיווחו על פגיעה בהכנסה.
כך עולה מפרויקט המעקב אחרי מצב התעסוקה ומצבם הכלכלי של עובדים במלחמה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מי שעורכים את המחקר הם מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה דפנה אבירם-ניצן והחוקר עידו קטושבסקי והוא יוצג בכנס אלי הורביץ, שיחל ביום שלישי.
פרויקט המעקב כלל עד כה חמישה סקרים שבדקו את מצבם התעסוקתי והכלכלי של מי שעבדו לפני פרוץ המלחמה. בין היתר, הוא בודק כמה מהם נשארו מועסקים, באיזה היקף, מה קרה להכנסתם ומהו המצב הכלכלי של משקי הבית שלהם. הסקר החמישי והאחרון נערך בין אמצע אפריל לתחילת מאי 2026, כלומר בתום מבצע שאגת הארי. הלחימה בצפון נמשכה גם במהלך תקופת איסוף הנתונים. הסקר כלל מדגם מייצג של 1,200 איש.
תושבי מחוז הצפון שלא פונו לאחר אירועי ה־7 באוקטובר חוו את הפגיעה העמוקה ביותר, כאשר 46% מהם דיווחו על ירידה בהיקפי התעסוקה או הפעילות העסקית, כ־51% דיווחו על פגיעה בהכנסה, ו־38% דיווחו כי אין ברשותם כלל כסף נזיל. שיעורים אלו גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי ומשאר המחוזות.
72% מהעצמאים ממחוזות הצפון וחיפה דיווחו על ירידה בפעילות העסקית בעקבות המלחמה, לעומת 32% בקרב השכירים, ו־64% מהעצמאים בכלל הארץ. ממצא זה, כותבים החוקרים, "ממחיש את הפגיעות היתרה של העצמאים ונותן חיזוק נוסף לצורך הבוער בהסדרת רשת ביטחון סוציאלי קבועה, מוסדרת וידועה מראש לעצמאים".
שיעור גבוה במיוחד (15%) מתושבי הצפון שפונו ב־7 באוקטובר פוטרו מעבודתם, הוצאו לחל"ת או שהעסק שלהם נסגר בעקבות המלחמה, לעומת 4% בקרב תושבי הדרום שפונו ב־7 באוקטובר ו־5% בכלל הארץ. אבירם־ניצן וקטושבסקי מסבירים שאוכלוסיית תושבי גבול הצפון חווה פגיעה משמעותית במיוחד בשל השיעור הגבוה של מבוגרים, חקלאים ועצמאים והשיעור הנמוך של בעלי השכלה אקדמאית.
הפגיעה הקשה ביותר בערבים ובעובדי תיירות, בילוי ופנאי
שנתיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, 28% מהשכירים והעצמאים מדווחים כי היקף עבודתם נמוך בהשוואה למצב טרם ה־7 באוקטובר. הירידה הממוצעת בהיקף המשרה או בפעילות העסקית חדה במיוחד ועומדת על כ־50%, שיעור גבוה מזה שנמדד בינואר 2026 (47%) ובאפריל 2025 (42%). "ממצאים אלו חמורים במיוחד ומעידים כי בקרב מי שנפגעו מהמלחמה לא רק שהפגיעה טרם חלפה, אלא שעוצמתה אף החריפה".
31% מהישראלים מדווחים כי הכנסתם נמוכה בהשוואה למצב טרום המלחמה, כ־2% דיווחו כי אין להם הכנסה כלל, וכ־15% רשמו גידול בהכנסתם. כיוון שבשנתיים וחצי ניתן לצפות אצל רבים עלייה בשכר, אבירם-ניצן וקטושבסקי מציינים ש"העובדה שיותר משנתיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל כ־85% מהמשיבים מדווחים כי הכנסתם ירדה או נותרה בעינה מצביעה על פגיעה כלכלית מתמשכת". 64% מהעצמאים דיווחו כי פעילותם העסקית נותרה נמוכה בהשוואה למצב טרום ה־7 באוקטובר. זאת לאחר שעד לסקר ינואר 2026 נרשמה התאוששות הדרגתית (49% נפגעים בינואר).
עוד עולה מהמחקר כי ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, כך גדלה הפגיעה בהכנסה, בהיקף המשרה או הפעילות העסקית ומצוקת נזילות. בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, עד 6,445 ש"ח (שכר המינימום נכון לאפריל 2026) שיעור המדווחים על ירידה בהיקף העבודה עומד על 36%, ואילו בקבוצת ההכנסה הגבוהה ביותר, מעל 27,6000 שקל, שיעור זה יורד ל־17% בלבד.
האוכלוסייה הערבית שחלקה הגדול בצפון, ורבים מהגברים שלה עובדים בבניין וחקלאות, נפגעה באופן הקשה ביותר: 55% מהערבים דיווחו על ירידה בהיקף התעסוקה, לעומת כ־22% בקרב האוכלוסייה היהודית. כמחצית מהשכירים הערבים (51%) מדווחים כי היקף עבודתם נמוך בהשוואה לתקופה שלפני מלחמת חרבות ברזל. בקרב הצעירים הערבים 66% דיווחו על פגיעה בהיקף העבודה, לעומת 35% בלבד בקרב הצעירים היהודים.
בניתוח לפי תחומי תעסוקה נמצא כי שיעורי הפגיעה הגבוהים ביותר בהיקף העבודה (58%) נרשמו בקרב עובדים במקצועות התיירות, הבילוי והפנאי. בקרב עובדים במקצועות הבניין והחקלאות נרשמה פגיעה של 49% בהיקף העבודה. מנגד, מקצועות הרפואה והפרה-רפואה ומקצועות ההיי-טק הציגו את שיעורי הפגיעה הנמוכים ביותר. בקרב מקצועות הרפואה והפרה-רפואה רק 16% דיווחו על ירידה בהיקף עבודתם, בעוד ש־26% דיווחו על עלייה בהיקף העבודה.
אבירם ניצן אומרת ש"ממצאי הסקר ממחישים את הפער שבין נתוני המקרו המרשימים, השקל החזק וביצועי שוק ההון שעלה בשנה החולפת בכ־65%, לבין מצבן הכלכלי והתעסוקתי של אוכלוסיות נרחבות, ובפרט של תושבי הצפון, האוכלוסייה הערבית, העצמאים וכן צעירים שבתחילת דרכם בשוק העבודה".
