מאות מתנגדים לתוכנית המגדלים באברהם הוסטל בי-ם: "מכת מוות לעסקים, חשד לאפליית חרדים"
הוועדה המחוזית תדון בסוף החודש במאות ההתנגדויות לתוכנית ההתחדשות העירונית בכיכר הדוידקה, שכוללת הריסת המבנה הקיים ובניית שני מגדלים בגובה 38 ו-39 קומות. המתנגדים טוענים כי התוכנית הופקדה "בחוסר סמכות" ותגרום לג'נטריפיקציה, בעוד בעלי העסקים חוששים מ"פגיעה אנושה" בפרנסתם
הוועדה המחוזית ירושלים תדון בסוף החודש (29 ביולי) במאות ההתנגדויות לתוכנית ההתחדשות העירונית בכיכר הדוידקה במרכז העיר ירושלים. התוכנית מציעה להרוס את המבנה הקיים ברחוב יפו פינת הנביאים, בו שוכן אברהם הוסטל, ובמקומו לבנות שני מגדלים בגובה 38 ו-39 קומות. המתנגדים טוענים כי התוכנית הופקדה בחוסר סמכות, לא מתאימה לאוכלוסייה החרדית המקומית ותגרום לג'נטריפיקציה, ותפגע קשות בבעלי העסקים הקיימים.
מדובר במבנה בגובה שש קומות שהוקם בשנות ה-60, ויש בו שני אגפים וביניהם חצר פנימית. האגף הצפוני משמש את אברהם הוסטל, ובאגף הדרומי יש 35 דירות, 17 חנויות ושני משרדים שהוסבו למגורים. אכסניית אברהם הוסטל משתרעת על שטח של 3,372 מ"ר של שטחי מגורים שהוסבו לתיירות. הפרויקט החדש כולל כאמור שני מגדלים בגובה 38 ו-39 קומות מעל קומת מסד, ובהם 390 דירות, שטחי מסחר (844 מ"ר), תעסוקה (3,201 מ"ר) ותיירות (2,771 מ"ר), שטחי ציבור וחיבור תת-קרקעי לתחנת הרכבת הכבדה שתיבנה בסמוך.
התוכנית, שעלות הקמתה נאמדת ב-1.2 מיליארד שקל, היא יוזמה של היזם החרדי נחום רוזנברגר, הבעלים של חברת אבן ישראל, שאחראי, בין היתר, לפרויקט הענק במתחם חסבון באזור גן העצמאות בירושלים. תכנון פרויקט ההתחדשות בכיכר הדוידקה הופקד על ידי צוות בראשות האדריכל איאן באדר, יהודי חרדי המחלק את חייו בין ניו יורק לירושלים, והיה שותף לתכנון מבנה הפירמידה במוזיאון הלובר בפריז. באדר חתום על פרויקטים חדשים גדולים בהיקפם בירושלים, כולל מגדל אגרון (בית אמיר), מתחם בנין ומתחם עץ חיים-כי"ח.
לפי עמותת ירושלים שקופה, המייצגת כ-250 מתנגדים, התוכנית הופקדה "בחוסר סמכות" ועל כן יש לדחותה. הרב נתן קרמר, מחסר ההתנגדות, כתב: "בתוכנית אין היתכנות להקים מרפסות פתוחות לשמיים הצמודות לכל יח"ד בתוכנית, דבר הנדרש לכל יהודי חרדי. ברור שעניין זה עלול לגרום לג'נטריפיקציה של השכונה, וברור שהאישור הוא חלק מביצוע של תוכנית הטרנספר של האוכלוסייה המקומית".
לפי הרב קרמר, "המגדלים האלה בכלל לא מתאימים לחרדים. מי שיגור בהם אלה חילונים, ובמקרה הכי טוב, אולי חרדים 'לייט'. אין בהם תשתיות למשפחות ברוכות ילדים, חרדים לא משתמשים במעלית שבת, והמעליות לא מאפשרות שימוש לילדים מתחת לגיל 14. מעבר לזה, אין באזור תשתיות חינוך מתאימות לילדים. בארה"ב, הפרקליטות של הממשל הפדרלי עוצרת באופן שוטף תוכניות לפרויקטים כאלו בגלל חשד לאפליה".
התנגדות נוספת הוגשה ע"י עו"ד אריה בליאר, בשם מרבית בעלי העסקים בבניין הקיים, המיועד להריסה. "עד היום, היזם כלל לא פנה לבעלי העסקים ואפילו לא ניסה לנהל איתם מו"מ רציני והתמקד אך ורק בדיירי הבניין, בהנחה שהדיירים בבניין הינם תמימים, ומתוך מטרה להלך אימים על בעלי העסקים, מידר את בעלי העסקים מכל ההליכים מול הדיירים בשיטת הפרד ומשול", כתב בהתנגדות.
לדבריו, "רוב בעלי השטחים המסחריים מנהלים את עסקיהם באותם השטחים, תוך שהעסקים שלהם מהווים את ההכנסה העיקרית שלהם ושל משפחתם. היזם יודע היטב כי הוצאת התוכנית לפועל יש בה כדי להוות פגיעה אנושה בעסקים שלהם, כאשר אפילו אם היזם יממן להם שכירות של נכס חלופי לתקופת הבנייה, עדיין יש בעצם ביצוע התוכנית כדי לגרום למכת מוות לעסקים שלהם".
רון הבא, שהיא בעלת אחת מהדירות בבניין, הגישה באמצעות משרד עו"ד בן צור קורב ושות' התנגדות בה נכתב כי "קודם להגשת התוכנית על ידי היזם, נחתם בין היזם לבין חלק מבעלי הזכויות בבית המשותף, ובהם מרשתנו, הסכם לפינוי בינוי. במסגרת ההסכם התחייב היזם, בין היתר, כי התוכניות שיתוכננו ויוגשו על ידו לוועדות התכנון לצורך הקמת פרויקט פינוי בינוי במקרקעין תאפשר ליזם לבנות לא יותר מ-44 אלף מ"ר שטח עיקרי. התוכנית שהוגשה מהווה הפרה של ההסכם עם בעלי הזכויות במקרקעין, ופוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיהם. הואיל וזכותו של היזם להגיש את התוכנית נעוצה בהסכם ותלויה בו, הגשת התוכנית בניגוד מוחלט להוראות ההסכם שוללת, למעשה, את עצם זכותו של היזם להגיש את התכנית ולקדמה". פניית כלכליסט ליזם נחום רוזנברגר לא נענתה.
