בורסת ת"א

נחשף בכלכליסט

רכישת פריץ בידי מוטי בן משה מצילה את אבשלום נוריאל

הבעלים של חברת השילוח פריץ לקח הלוואה של 150 מיליון שקל מקרן ארבל, אך בעקבות סכסוך עמה והליך בוררות התחייב למצוא משקיע עד ערב פסח. בן־משה רוכש את השליטה (80%) לפי שווי של 300 מיליון שקל, כשהנדבך המרכזי הוא נטילת ההתחייבויות לקרן

גולן חזני 07:1708.04.21
עמד בזמן שהוקצב לו: הצרות של האחד הן הזדמנות להתרחבות של האחר: מוטי בן־משה רוכש את השליטה בחברת השילוח פריץ (80%) מאבשלום נוריאל, ומסייע לו בכך לצאת ממערכת היחסים העכורה שנוצרה בינו לבין קרן החוב ארבל, שמידיה נטל הלוואה שהובילה את הצדדים להתנגשות. המגעים לעסקה, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", החלו לפני חודשיים.

 

בן־משה מבצע את העסקה באמצעות אלון רבוע כחול שבבעלותו (100%), שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה. רבוע כחול היא בעלת השליטה בחברות הבורסאיות דור אלון (71%) ורבוע כחול נדל"ן (57.7%).

 

 

מוטי בן משה על רקע משאיות פריץ מוטי בן משה על רקע משאיות פריץ צילומים: אוראל כהן, יחצ

 

בנוסף היא מחזיקה ברשת נעמן ובנתח של 18% מהחברה ששולטת בתחנת הכוח בבאר טוביה. פריץ היא זרוע פעילות חדשה עבור החברה.

 

 

 

בן־משה ישלם רק 80 מיליון שקל בשלב ראשון

 

שווי פריץ בעסקה הוא 300 מיליון שקל. כלומר, בן־משה משלם 240 מיליון שקל עבור השליטה, אולם בשלב הראשון רבוע כחול תעביר 80 מיליון שקל בלבד. הרכיב המרכזי בעסקה הוא נטילת ההתחייבות של 150 מיליון שקל שיש לנוריאל לקרן ארבל, שבראשה עומד אמיר הסל.

 

כמו כן, רבוע כחול תיצוק לתוך פריץ את פעילות הלוגיסטיקה שלה, שמרוכזת בחברת ביו־לוגיסטיקה, שמוערכת ב־95–150 מיליון שקל. לחברה זו שטחי אחסון של 30 אלף מ"ר. אלון רבוע כחול עשויה לשלם 20 מיליון שקל נוספים בכפוף לעמידה של החברה ביעדים בשלוש השנים הקרובות, ו־20 מיליון שקל נוספים במקרה של הנפקה לפי שווי גבוה מסכום שנקבע.

 

יהיה מעניין לראות אם העסקה תושלם לאחר בדיקות הנאותות שתבצע אלון רבוע כחול. אם כך, האתגר של בן־משה יהיה להגדיל את החוסן הפיננסי של החברה ואת אמון הלקוחות — מהלך לא פשוט.

 

נוריאל נטל את ההלוואה מארבל לפני יותר משנה, כדי לרכוש את חלקה של קרן פורטיסימו בפריץ (50%) ולהפוך לבעלים יחיד. פורטיסימו רכשה את המניות ב־2018, ובמהלך חריג מכרה אותן חזרה לנוריאל באותו מחיר, שנה לאחר מכן.

 

 

מייסד ומנהל קרן ארבל אמיר הסל מייסד ומנהל קרן ארבל אמיר הסל צילום: אוראל כהן

 

יחסי נוריאל עם ארבל עלו על שרטון, ובדצמבר האחרון — לאחר שהקרן העלתה טענות קשות לגבי התנהלותו מול החברה — פנו הצדדים לבוררות חשאית בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין. בבוררות סוכם כי נוריאל יכניס משקיע לחברה, במקום ארבל, עד ערב פסח — ובן־משה ורבוע כחול הם המשקיע הזה.

 

את רבוע כחול רכש בן־משה ב־2016 תמורת 600 מיליון שקל. חלק מהכסף נכנס לחברה, וחלקו הגיע לכיסי הנושים, שמכרו את החברה שהגיעה להסדר חוב תחת הבעלות הקודמת של שרגא בירן והקיבוצים. מאז הפך בן־משה את החברה לפרטית, והרווח שלו על הרכישה הצליח להחזיר לו את ההפסדים שרשם באי.די.בי פתוח, שבה שלט לתקופה קצרה עם אדוארדו אלשטיין, שהסתכמו בכ־550 מיליון שקל, ואף להותיר לו רווח דומה.

 

העסקה עם בן־משה מובילה לאובדן השליטה של נוריאל בפריץ, שאותה רכש עם UPS ב־2006 ממייסדיה. נוריאל רכש בחברה, שנוסדה ב־1990, נתח של 74% מהמניות ו־UPS את היתר. באותה עת הסתכם מחזור החברה ב־100 מיליון דולר. היקף העסקה לא פורסם, אך לפי ההערכות, שווייה היה כ־80 מיליון דולר.

 

 

 

בהמשך רכש נוריאל את מניות UPS — רכישה שהותירה אותו עם חוב לבנק דיסקונט, דבר שהוביל לכך שב־2018 הוא מכר 50% מפריץ לפורטיסימו לפי שווי של 400 מיליון שקל. כאמור, פחות משנה לאחר מכן התגלעו חילוקי דעות קשים בין פורטיסימו ויובל כהן, העומד בראשה, לבין נוריאל, שבסיומם החליטו הצדדים להיפרד.

 

קרן ארבל נכנסה לנעלי פטורטיסימו ורכשה את מניותיה תמורת 150 מיליון שקל: 43 מיליון במזומן, וארבעה תשלומים של 26.5 מיליון שקל מדי שנה. לאחר הסכסוך הקשה, שבמהלכו ביקשה ארבל למנות כונס נכסים לחברה, ובתום הבוררות יצא נוריאל לחפש משקיעים וחבר לבן־משה.

 

בן־משה התחייב לפרוע את התשלום הראשון ביוני הקרוב, ואת תשלום המזומן של 43 מיליון שקל. את שלושת התשלומים הבאים עשויה אלון רבוע כחול לפרוע מדיבידנדים שתקבל מפריץ. אלון תשלם 10 מיליון שקל נוספים ריבית לקרן ארבל.

 

 

 

פריץ — החברה השנייה בגודלה בתחום בישראל

 

פריץ היא החברה השנייה בגודלה בשוק המקומי במונחי נתח שוק, לפי מצגת של נוריאל למשקיעים פוטנציאלים מפברואר. שוק השילוח הישראלי מגלגל כ־10 מיליארד שקל בשנה, ופועלות בו 12 חברות בולטות, שמחזיקות יחד ב־65% ממנו. הנתח של פריץ עומד על 11.1% — בפער קטן אחרי פליינג קרגו עם 12.2% מהשוק.

 

חברות השילוח מפעילות מערך תובלה יבשתי פנים־ארצי ומספקות גם שירותים משלימים כמו עמילות מכס, ביטוח מטען ואחסנה. לחברות בתחום יש גם שיתופי פעולה עם חברות השילוח הבינלאומיות, כשלפריץ יש שותפות אסטרטגית עם פדקס (Fedex).

 

עם 1,000 לקוחותיה של פריץ נמנות חברות גדולות במשק כמו טבע, סנו, לוריאל, פריגו, אדמה, פיליפס, נטפים, ICL (בעבר כיל), סודהסטרים ריווליס ועוד. את התובלה מבצעת פריץ באמצעות צי של 200 כלי רכב. יש לה חמישה סניפים ושלושה מרכזי הפצה, בשטח כולל של כ־45 אלף מ"ר, והיא מעסיקה יותר מ־1,000 עובדים. הכנסות החברה ב־2020 היו כ־670 מיליון שקל.

 

יחד עם המרכזים הלוגיסטיים של ביו־לוגיסטיקה יהיו לחברה הממוזגת 75 אלף מ"ר של מרכזים, והחברהא שואפת להגיע ל־100 אלף מ"ר. לא מדובר במחסנים בבעלות, אלא במחסנים מנוהלים.

 

שוק השילוח העולמי גלגל בשנה שעברה 155 מיליארד דולר, וקצב הצמיחה הצפוי שלו הוא כ־3.5% בשנה, כך שב־2024 הוא צפוי לגלגל 178 מיליארד דולר — עלייה של 15%. צפי זה לא כולל את השפעות משבר הקורונה על תחום השילוח, שאמנם הגדיל את הביקושים למשלוחים עד הבית, אך פגע בסחר העולמי ובחברות השילוח. עם זאת, הצפי הוא שבתום הקורונה היקפי הסחר העולמיים ישובו לעלות.

x