בורסת ת"א

ברירת המחדל עלולה לגרור את קרנות הפנסיה הגדולות להפסד

מנתונים שהציג סגנה הבכיר של המפקחת על הביטוח הראל שרעבי עולה תרחיש אימים עבור קרנות הפנסיה הגדולות: מעבר של 30% מהחוסכים לקרנות ברירת המחדל יחתוך 330 מיליון שקל מהכנסותיהן — ולהעביר אותן להפסד בשורה התחתונה

רחלי בינדמן 08:3201.12.16

משרד האוצר והפיקוח על הביטוח העמידו אלטרנטיבה — אך זו עלולה למחוק את כל שורת הרווח של קרנות הפנסיה הגדולות. שתי קרנות פנסיית ברירת המחדל התחייבו במכרז לדמי ניהול נמוכים מאוד. אם 30% מהחוסכים לפנסיה יעברו לשלם את דמי הניהול הללו, ההכנסות של קרנות הפנסיה צפויות להיחתך ב־22% ולהסתכם ב־1.1 מיליארד שקל בשנה. אם שיעור מתון יותר — 20% מהחוסכים — יעבור לשלם דמי ניהול מופחתים, ההכנסות יצנחו ב־15% ויעמדו על 1.25 מיליארד שקל בשנה. כך עולה מניתוח שחשף שלשום הראל שרעבי, סגנה הבכיר של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, בוועידת מגזין "עדיף".

 

באופן אבסולוטי מדובר בהכנסות מצרפיות של 1.48 מיליארד שקל שיתכווצו ל־1.15 מיליארד שקל בשנה — קרי ירידה של 330 מיליון שקל בהכנסות בשנה. סכום זה גבוה מהרווח המצרפי השנתי של כל קרנות הפנסיה כעת. במילים אחרות, אם רפורמת ברירת המחדל תצליח וקרנות הפנסיה לא יתעוררו ויתייעלו — הן יעברו להפסד.

מנהלי קרנות הפנסיה שנכחו שלשום בוועידה — בהם מנכ"ל קרן הפנסיה הגדולה בישראל מבטחים של מנורה, יהודה בן אסאייג — נדהמו מהנתון. היתה זו מעין קריאת

השכמה של הפיקוח למנהלים לקחת ברצינות את רוחות השינוי, ולהיערך בהתאם ברמת ההוצאות.

 

אלא שמנהלי קרנות הפנסיה לא צריכים למהר להיכנע לרפורמה שמאיימת לחסל את רווחיותן. עד שתתקיים מציאות שבה 30% מהציבור משלמים את דמי הניהול הנמוכים שמציעות קרנות ברירת המחדל, אם בכלל, יעבור זמן רב.

 

רפורמת פנסיית ברירת המחדל יצאה לדרך בתחילת נובמבר. במסגרתה נערך מכרז בין קרנות הפנסיה על הזכות להפוך לקרן שאליה יצורפו באופן אוטומטי עובדים שמעסיקיהם לא בחרו אקטיבית בקרן פנסיה כלשהי. שתי הקרנות שהתחייבו לדמי הניהול הנמוכים ביותר היו מיטב דש והלמן־אלדובי. אלה התחייבו כי כל מי שיצטרף אליהן ייהנה מדמי ניהול מופחתים למשך עשר שנים לפחות. מיטב דש התחייבה לדמי ניהול של 0.01% מהצבירה ו־1.3% מההפקדות — פחות מחמישית מדמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק. הלמן־אלדובי הציעה דמי ניהול של 0.001% מהצבירה ו־1.49% מההפקדות.

 

לרוב המעסיקים הגדולים יש הסדרים

 

האפשרות של כל חוסך לבחור להצטרף לקרנות הללו אינה הבשורה הטמונה ברפורמה, שכן ממילא רוב הציבור נוטה להיות פסיבי בתחום. חשיבותה של הרפורמה היא הדרישה מכל מעסיק להעביר את עובדיו לאחת משתי קרנות ברירת המחדל — אלא אם העובד בחר אקטיבית בקרן פנסיה אחרת. על פי רוב, עובדים רבים לא בוחרים בקרן פנסיה ומצורפים אוטומטית לקרן פנסיה שנמצאת בהסדר עם המעסיק. על פי החוק, מעסיקים נטולי הסדר כלשהו יצרפו את העובדים שלהם לאחת מקרנות ברירת המחדל.

 

כמו כן, משרד האוצר מחייב מעסיקים בעלי הסכמים קיימים, שרוצים להימנע מהעברת העובדים לקרנות ברירת המחדל, לצאת במכרז להסכם חדש החל מ־2019. המכרז קובע תנאים מחמירים לבחירת הקרנות שאליהן יצורפו העובדים, תוך מתן דגש משמעותי על דמי הניהול בעת הבחירה.

 

התרחיש של שרעבי לא יקרום עור וגידים מהר כל כך, משום שלרוב המעסיקים הגדולים במשק יש הסכמים עם אחת מקרנות הפנסיה הגדולות. הסדרים אלה מאפשרים למעסיקים לצרף את עובדיהם לקרן שעמה הם חתומים בהסכם אם לא התבקשו אחרת. אלא שבמסגרת ההסדרים הללו, המעסיקים לא תמיד דאגו להשיג דמי ניהול מיטביים לעובדים. במקרים לא מבוטלים, העובדים משלמים את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק — 0.5% מהצבירה ו־6% מההפקדות החודשיות.

 

מכיוון שהפיקוח נתן שהות למעסיקים שחתומים על הסכמים עם קרנות הפנסיה לעבור לקרנות ברירת המחדל עד 2019 — או לחלופין לצאת במכרז חדש — הכסף "הגדול" בשוק הפנסיה ימשיך עד אז, ככל הנראה, להיות שבוי בקרנות הפנסיה הגדולות. זאת נוכח הסיכוי הנמוך שעובדים רבים יצביעו ברגליים ויעברו לקרנות ברירת המחדל בעצמם.

 

בטווח הארוך אין ספק שהרפורמה תשפיע על שוק הפנסיה, וניכר שמנהלי הקרנות הגדולות חוששים. במיוחד אם בוחנים את ההתבטאויות שלהם בכנס שלשום — שהם משוכנעים שקרנות הפנסיה שזכו במכרז יקרסו בתוך שנים ספורות, שאין להן מודל עסקי ושחוסכים שיעברו אליהן עלולים לאבד את כספם.

 

כ־200 אלף עובדים מצטרפים מדי שנה למקומות עבודה, ובתוך כך לקרנות פנסיה. עובדים אלה הם הפוטנציאל של קרנות הפנסיה לצבור נתח שוק. ברגע שצירוף העובדים הללו לקרנות ברירת המחדל יהיה אוטומטי, אפשרות שתצבור תאוצה ב־2019, פוטנציאל המעבר הוא גבוה.

 

אפקט מיידי: הקרנות חותכות את דמי הניהול

 

לרפורמה יש גם אפקט מיידי. מעסיקים גדולים במשק שחתומים על הסדרי ברירת מחדל עם קרנות פנסיה גדולות, בפרט כאלה שהשיגו דמי ניהול מופחתים לעובדים שלהם, משתמשים ברף שיצרו דמי הניהול שלהן מתחייבות מיטב דש והלמן־אלדובי ומפעילים לחץ על קרנות הפנסיה הגדולות לחתוך מחירים.

 

כפי שחשפה שלשום בדיקת "כלכליסט", גם מודעות צרכנית שכוללת שיחת טלפון פשוטה למוקד קרנות הפנסיה הגדולות מסדרת לחוסך בעל שכר מעט גבוה מהממוצע וצבירה של כ־150 אלף שקל דמי ניהול המתקרבים לאלה שמציעות קרנות ברירת המחדל. נוכח החשש מכך שעובדים יבחרו ללכת על קרנות ברירת המחדל ומכך שמעסיקים יעבירו את עובדיהם אליהן, מנהלי הקרנות נאלצים לחתוך בדמי הניהול. במסגרת בדיקת "כלכליסט" הוצעו למטלפנים דמי ניהול הנמוכים ב־50% מממוצע דמי הניהול בשוק הפנסיה ב־2015. אין ספק שגם בתרחיש שאף עובד לא יעבור לקרנות הזוכות — הרפורמה מפחיתה את דמי הניהול.

 

אם יתחולל השינוי שמציג שרעבי ו־20%–30% מהציבור יעברו לחסוך בדמי הניהול שמציעות קרנות ברירת המחדל (כשליש מדמי הניהול הממוצעים בשוק) — אפילו בעוד עשור — קרנות הפנסיה צריכות להתעורר.

 

קיצוץ בעמלות סוכנים ודיגיטציה לשם רווחיות

 

שרעבי מסביר כי לקרנות הפנסיה יש שתי דרכים לשמור על הרווחיות שלהן או למנוע את שחיקתה החדה: קיצוץ בעמלות הסוכנים, המשמשים היום גורם מתווך המעלה את עלות המוצר הפנסיוני, ודיגיטציה.

 

בוועידה הבהיר רונן טוב, משנה למנכ"ל מיטב דש, כי דמי הניהול שמציע בית ההשקעות בקרן ברירת המחדל לא יכולים לכלול סוכן או משווק שילוו את החוסך ויספקו מענה לשאלותיו ולצרכיו. טוב הבהיר כי שירות מסוג זה כרוך בתשלום נוסף. מנהלי קרנות הפנסיה הגדולות הדגישו את הערך של ליווי מקצועי בשוק הפנסיה, אך בשורה התחתונה עולה מהתרחיש שהציג שרעבי כי אין מקום לסוכנים בשוק הפנסיה.

 

קרנות הפנסיה יהיו חייבות להתייעל ולפעול באמצעים דיגיטליים ככל הניתן. הבעיה עם אופי פעולה שכזה היא שלרוב הפיקוח על הביטוח מערים עליהן קשיים; כך, הדרישה לשלוח את הדו"חות השנתיים בדואר אלקטרוני בנוסף לשליחתם בדואר מעלה עלויות. כדי שמהפכה דיגיטלית תצליח, יש צורך בשיתוף פעולה מצד הפיקוח.

 

הראל שרעבי הראל שרעבי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x