שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוקי חו"ל

השורה התחתונה: עכשיו קוריאה כי יפן רעדה

אי-הוודאות בנוגע להתאוששות של כלכלת יפן מרעש האדמה הקשה הסבה את תשומת הלב לשכנה ממערב - דרום קוריאה. רגיעה יחסית בחזית הצפונית, תחזיות אופטימיות בנוגע לשוקי האג"ח והמניות, ופרמיית סיכון דומה לזו של ישראל, הופכות את דרום קוריאה ליעד אטרקטיבי לתיבול התיק. תשאלו את וורן באפט

יעל חלק 07:3626.04.11

רעידת האדמה ביפן בלמה את קצב ההתאוששות של הכלכלה המקומית, ושמה את האופטימיות של המשקיעים לגביה בעמדת המתנה. בהינתן אי־הוודאות הגבוהה באשר ליכולתה של יפן להשתקם מהאסון, מחפשים המשקיעים אחר אלטנרטיבות השקעה הולמות באזור מזרח אסיה, כאלו שיזכירו את הכלכלה היפנית ושלא ידרשו מהם להעלות את רמת הסיכון בהשקעתם במידה ניכרת. על רקע זה בולט בחודשיים האחרונים השוק הדרום קוריאני.

 

כלכלת דרום קוריאה, שכנתה ממערב של יפן, מתאפיינת בפרופיל כלכלי דומה יחסית, בזכות תעשיית הייטק מפותחת ותעשיית רכב שמוזכרת בנשימה אחת עם זו היפנית. מי שסימן את דרום קוריאה כאלטרנטיבה ראויה להשקעה ביפן הוא לא אחר מוורן באפט, יו"ר ומנכ"ל ברקשייר האת'וויי, הנחשב למשקיע הטוב ביותר בעולם. בצל רעידת האדמה העביר באפט את יעד ביקורו המתוכנן לפני חודש מיפן לדרום קוריאה, תוך שהוא מגדיר את המדינה כ"אזור ציד" לרכישות עתידיות. כיום, אחזקתו העיקרית של באפט בדרום קוריאה היא 4.6% מיצרנית המתכות הדרום קוריאנית פוסקו (ראו הרחבה על המניה בעמוד הבא), שבה השקיע יותר ממיליארד דולר.

 

הפיכתה של דרום קוריאה ליעד השקעה אטרקטיבי למשקיע הקטן - כמו גם למשקיע בסדר הגודל של באפט - היא פרי מאמצים מכוונים של המדינה. ב־1957 הציגה דרום קוריאה תוצר מקומי גולמי דומה ברמתו לזה של גאנה, הכלכלה האפריקאית שמדשדשת גם כעת, אולם היום מציגה דרום קוריאה תמ"ג הדומה ברמתו לזה של ישראל.

נקודות הדמיון לכלכלה הישראלית לא עוצרות שם: דרום קוריאה מתמודדת עם סביבה גיאו־פוליטית לא יציבה בדמותה של השכנה צפון קוריאה, ועם מחסור גדול במשאבים טבעיים שמחייב אותה להסתמך על ההון האנושי כמשאב מוביל.

 

קצב התאוששות מהיר

 

בשנות השישים קיבל הממשל הדרום קוריאני החלטה אסטרטגית: להתמקד בייצור וביצוא. הממשל תמך בהקמת מפעלים, בהעסקת פועלים מקומיים וביצוא הסחורות המיוצרות. מהלך זה הוביל לפריחה בכלכלה הדרום קוריאנית שצמחה בקצב ממוצע של כ־8% בשנה, ובמדינה התמחו בבניית ספינות, בייצור רכבים ובחברות בנייה שהתמחו בפעילות מעבר לים, ואפילו ביצוא כלי נשק.

 

הצמיחה המהירה נקטעה במשבר המטבעות האסייתי ב־1997. הממשל התאילנדי הפסיק את הצמדת הבאט המקומי לדולר והוביל לקריסת המטבע. כתוצאה מכך, נגרמה היחלשות דרמטית של הוון הקוריאני ועמו הכלכלה כולה. ב־1998, לשם המחשה, התכווצה הכלכלה הדרום קוריאנית ב־6.65%.

 

אבל הקוריאנים לא התכוונו לתת למשבר לעצור אותם: הם קיבלו הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית, והממשלה התגייסה לטיפול מהיר ונקודתי בקשיים שעמם נאלצה הכלכלה המקומית להתמודד. בצעד אמיץ, שניתן לשאוב ממנו השראה, החליטו בממשלת דרום קוריאה למנף את המשבר הכלכלי כדי להפנות משאבים לחינוך והכריזו על תוכנית "Brain Koria 21", שבמסגרתה הוקצו 1.2 מיליארד דולר למערכת ההשכלה הגבוהה בתקופה של שבע שנים.

 

יותר מ־89 אלף סטודנטים ואנשי סגל לקחו חלק בתוכנית, שהקצתה שכר חודשי של 400 דולר בחודש לתלמידי תואר שני, 500 דולר לתלמידי דוקטורט, 1,120 דולר לתלמידי פוסט־דוקטורט ו־1,780 דולר לפרופסורים. בהתאמה, זינק מספר המאמרים שפרסמו אקדמאים דרום קוריאנים מ־1,615 ב־1999 ל־4,290 ב־2005.

 

הכלכלה הקוריאנית שבה במהרה לפסי צמיחה: ב־1999 עמדה הצמיחה על 5.4%, וב־2000 הכלכלה הקוריאנית כבר צמחה בקצב מרשים של 9%. אך בזמן שהקוריאנים המשיכו לייצר ולייצא, באמריקה התנפחה בועת הנדל"ן ובאירופה תפחו החובות. את המשבר של סוף שנות האלפיים צלחה קוריאה - בדומה לישראל - ברגיעה יחסית.

 

אף על פי שדרום קוריאה הציגה התכווצות של כ־2% ב־2008, היא הצליחה להתעלות מעל כל התחזיות ולהציג צמיחה, צנועה אך קיימת, של 0.2% כבר ב־2009. זאת, לעומת כלכלות רבות שהמשיכו להיאבק (ואף עדיין מתמודדות) עם קשיים מהותיים. בניסיון להביט אל העתיד, הכלכלה הדרום קוריאנית מנסה להסיט את עיסוקה גם אל תחומי המיקרו־אלקטרוניקה, הרובטיקה והביוטכנולוגיה.

 

כיום כלכלת דרום קוריאה דומה מאוד לכלכלה הישראלית, כך שניתן להשקיע בה בתחושת נינוחות יחסית ובכל זאת לאפשר פיזור בתיק ההשקעות. אלא שבניגוד לכלכלה הישראלית, היתרון הגדול של הכלכלה הדרום קוריאנית נעוץ בכך שאף שהפכה למדינה מערבית למדי, היא עדיין נהנית מהצמיחה המהירה של המדינות הסובבות אותה ופחות חשופה לבעיות באירופה.

 

הסיכון בהשקעה בדרום קוריאה טמון במתיחות הביטחונית בינה לבין שכנתה - צפון קוריאה. בנובמבר האחרון שיגרה קוריאה הצפונית עשרות פגזים לעבר שכנתה וגרמה למותם של שני אזרחים. במאי אשתקד האשימה דרום קוריאה את צפון קוריאה בהטבעת ספינה של חיל הים שלה שבה נהרגו 46 מלחים - אך נמנעה מתגובה צבאית. עם זאת, בהנחה שהסכנה לפריצת עימות עם צפון קוריאה לא עתידה להתממש - אך עדיין מתומחרת בתשואות - משקיע שמעוניין בחשיפה למזרח בתיק ההשקעות שלו מבלי לסבול מסטיות תקן גדולות, יכול בהחלט לשקול חשיפה לדרום קוריאה.

 

נקודת דמיון נוספת לכלכלה הישראלית היא עליית המחירים שעמה מתמודדת דרום קוריאה. ב־12 החודשים האחרונים עמדה האינפלציה בדרום קוריאה על 4.5% (כשגבול האינפלציה העליון הוא 4%), ונתונים אלו גוררים העלאות ריבית. בשנה האחרונה עלה מדד המחירים ליצרן ב־6.6%, וכשקצב עליית המחירים ליצרן כה מואץ, ההשלכות חייבות לבוא לידי ביטוי כלפי הצרכנים.

 

לאחרונה הודיעה הממשלה כי היא מעבירה את תשומת הלב מצמיחה ליציבות מחירים, בעוד שבישראל הכריז בנק ישראל כי ההתמקדות שלו היא עדיין בצמיחה. למרות זאת ובמבט חיובי קדימה, ההערכות הן כי אחרי צמיחה של 6.1% ב־2010 צפויה דרום קוריאה להציג צמיחה של 4.3% ב־2011.

 

כאשר בוחנים את ההשקעה בכלכלה הדרום קוריאנית, יש להתייחס למטבע המקומי. הוון הקוריאני התאושש באופן משמעותי בשנים האחרונות, והמשקיעים שנמלטו מהמניות הקוריאניות בתקופת המשבר שבו אליהן עם סיומו. בדומה לשקל הישראלי, לחצים אינפלציוניים גבוהים (מעל 4%) תמכו במדיניות העלאת הריבית בדרום קוריאה, וכתוצאה מכך התחזק המטבע ביחס למטבעות רבים בעולם שבהם נותרה הריבית ללא שינוי.

 

"חשיפה לגיטימית"

 

כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ, מסביר כי "הבנק המרכזי בדרום קוריאה חושש, בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, כי ההתחזקות המהירה בערך המטבע תביא לזעזועים כלכליים, ולכן הזהיר בתחילת החודש כי ינקוט צעדים לריסון תנועות ההון אל המדינה, אם יזהה חוסר יציבות בשווקים.

 

"להערכתנו, חשיפת השקעות לדרום קוריאה היא חשיפה לגיטימית, המאפשרת חשיפה הכרחית לכלכלות אסיה", מבהיר כהנוביץ. "לחשיפה לדרום קוריאה יש יתרונות כגון סיכון נמוך ביחס למדינות אסיה כמו סין והודו, ופוטנציאל גבוה יותר לעומת החשיפה ליפן".

 

אחת האפשרויות להשקעה בדרום קוריאה היא באמצעות רכישת תעודות סל ישראליות, וכיום שלושה גופים מציעים למשקיע הישראלי השקעה במדד הקוספי (KOSPI) הדרום קוריאני. החברות תכלית וקסם תעודות סל מציעות תעודות סל שעוקבות אחרי המדד עם חשיפה לוון הקוריאני, ואילו חברת אינדקס מציעה תעודת סל שקלית, המנטרלת את השפעת המטבע. הוון הקוריאני התחזק משמעותית ב־2010, ולאור זאת סבלה תעודת הסל של אינדקס מביצועי חסר לעומת שתי התעודות המתחרות.

 

אפשרות נוספת להשקעה בשוק הדרום הקוריאני היא באמצעות אג"ח. דירוג החוב של דרום קוריאה (לפי חברת S&P) עומד על A, והתשואה שדורשים המשקיעים על האג"ח נמצאת במגמת ירידה עומדת ועל 4.5% לעומת 4.9% בשיאה האחרון שנרשם לפני חודשיים. נדב אופיר, אנליסט בדסק האג"ח הבינלאומי של כלל פיננסים, ממליץ על האג"ח של פוסקו ושל הבנק לפיתוח קוריאה.

 

האפיק המנייתי של המדינה מציע אף הוא אפשרויות השקעה רווחיות. הקוספי, מדד המניות המרכזי, התחזק ב־27% בשנה האחרונה, ולפי הערכות אנליסטים, המגמה צפויה להימשך משום שמשקיעים שעד כה עקבו מהצד אחר ההתרחשויות ייכנסו לפעילות ממשית ויחזקו עוד יותר את המדד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x