ירידה בהכנסות וחובות של מאות מיליונים: מה עובר על אאוטבריין?
דיוויד קוסטמן, הבנקאי לשעבר שתעשיית הטק מעריצה, מיזג את אאוטבריין וטידס, וכמנכ"ל החברה הממוזגת מנחיל לשוק אכזבות. התוצאה: המניה צנחה ב־90% השנה, והמשקיעים מאבדים סבלנות לכפל הכובעים שלו, שכולל את כס יו"ר נייס
צלילתה של מניית טידס (לשעבר אאוטבריין) ביותר מ־40% ביום אחד השבוע החולף משכה עניין רב, אבל הדו"חות הגרועים במיוחד לרבעון השלישי שהפילו את המניה היו רק המסמר האחרון בדעיכת החברה — שקפצה מעל הפופיק לפני שנה וכעת משלמת את המחיר בכך שמחקה 90% משווייה מתחילת השנה.
אאוטבריין הישראלית מראש לא היתה בשלה להנפקה בוול סטריט, ואפילו ב־2021 שבה הכל הלך, היא נתקלה בקשיים והנמיכה את השווי ל־1.1 מיליארד דולר. מאז אותו קיץ 2021 ידעה המניה רק ירידות עד שנחתה בשווי של 74 מיליון דולר בסוף השבוע.
היום, כשהיא נקראת טידס (TEADS), לאחר מיזוג הפוך שהשלימה בפברואר האחרון עם חברה גדולה ממנה, נמצאת חברת המלצות התוכן על פי תהום, לא רק בגלל ביצועיה העסקיים, אלא בגלל שילוב נפיץ של ירידה בהכנסות, תזרים שלילי מפעילות, והלוואת בלון של 628 מיליון דולר בריבית של 10% לפירעון ב־2030. בקופת המזומנים נותרו כעת רק 138 מיליון דולר, והמניה שנסחרת מתחת לדולר לא מאפשרת לחברה לגייס הון בתנאים סבירים. ככל הנראה, החברה תנסה לרכוש בחזרה חלק מהחוב בזול כדי להרגיע את בעלי המניות. עם כל זה, לחברה יש עדיין מספר עצום של עובדים - קרוב ל־2,000.
כל הטעויות האפשריות
כיצד הידרדרה טידס מ"סתם" חברה בינונית שלא עומדת בציפיות של וול סטריט באופן סדרתי לחברה שעצם שרידותה הפיננסית אינה ודאית? את התשובות לכך אמור לספק בראש ובראשונה דיוויד (דיקי) קוסטמן, המנכ"ל. קוסטמן הוא דמות מוכרת בהייטק הישראלי — כל הדירקטוריונים מחזרים אחריו, והוא, כך נדמה, מתקשה לסרב לחלקם הגדול. כך, נוצר מצב שבו קוסטמן מכהן כבר שבע שנים גם כמנכ"ל טידס, חברה מאתגרת לכל הדעות עוד לפני המיזוג הנועז שאליו יצאה בהובלתו, וגם כיו"ר נייס. מצבה של נייס אומנם לא בר־השוואה לזה של טידס, אך גם על חברת התוכנה הארגונית עוברת תקופה מאתגרת, במיוחד מאז סוף 2024 אז פרש המנכ"ל האגדי ברק עילם מתפקידו.
למעשה, בשיא תהליך הדיו דיליג'נס ובמהלך השלמת עסקת המיזוג עם טידס, היה קוסטמן עסוק גם בחיפוש אחר מנכ"ל חדש לנייס בכובעו כיו"ר וחפיפתו בהמשך. חצי שנה לאחר השלמת הרכישה של טידס, יצאה נייס לרכישה הגדולה בתולדותיה - תשלום של כמעט מיליארד דולר עבור סטארט־אפ גרמני שאמור להכניס אותה עמוק יותר ל־AI. ברקע, צנחה מניית נייס בחדות בעקבות חששות מפני שיבוש עמוק של תחום פעילותה במערכות ניהול קשרי לקוחות על ידי תוכנות פשוטות מבוססות AI. בשנה האחרונה איבדה מניית נייס 35% וירדה לשווי של כ־8 מיליארד דולר, וזאת אחרי שכבר היתה אחת החברות הישראליות הגדולות עם שווי של 20 מיליארד דולר.
ואם כפל תפקידים זה לא הספיק, הרי שעד אפריל 2025, כלומר גם בזמן שעסק במיזוג באאוטבריין וגם בקליטת מנכ"ל חדש בנייס, שימש קוסטמן כדירקטור בחברת הגיימינג יוניטי. את הכיסא הזה "ירש" עם מכירת איירון סורס הישראלית ליוניטי, גם שם הוא כיהן כדירקטור. בעבר היה קוסטמן גם דירקטור בריטליקס עד שזו נמכרה ל־NCR וגם מנכ"ל הפעילות האמריקאית של חברת דלתא גליל. אבל את עיקר הקריירה שלו, שגם הפכה אותו לדמות מפורסמת ומקובלת בקהילת הטק הישראלי, עשה קוסטמן כבנקאי השקעות בליהמן ברדרס, הבנק שקרס ב־2008 והתחיל את המשבר הפיננסי הגדול.
קוסטמן (60), שמתגורר כבר שנים ארוכות בארה"ב, עבד בליהמן ברדרס במחלקת האינטרנט בתקופת בועת הדוט.קום, עזב לכמה שנים, ואז חזר ב־2006 שוב לקבוצת האינטרנט הגלובלית שם עבד עד לנפילת הבנק. קוסטמן נחשב בצדק למי ש"דובר" את שפת וול סטריט, יודע להתנהל מול המשקיעים האמריקאים, לנהל את הציפיות שלהם וגם לתפור עסקאות מורכבות. אבל כנראה שגם לקוסם כמוהו קשה להחזיק בכל כך הרבה כובעים, בעיקר כשהם בוערים תחת משברים מורכבים. קוסטמן הוא לא היחיד שמלהטט בכמה דירקטוריונים, אבל תפקיד המנכ"ל הוא תובעני לאין שיעור. לשם השוואה, נדב צפריר, שנכנס לפני שנה לתפקיד המנכ"ל של צ'ק פוינט, שימש באותה תקופה גם כיו"ר סולאראדג' ששרויה במשבר. כעבור זמן קצר יחסית עזב צפריר את כיסא היו"ר ובאחרונה פרש סופית גם מהדירקטוריון כשהוא מפנה את מקומו לאנשים שיש להם יותר פניות מחשבתית וזמינות לתפקיד המורכב.
2 צפייה בגלריה
דיוויד קסטמן, מנכ"ל טידס. תפקיד המנכ"ל תובעני יותר מתפקיד חבר דירקטוריון
(צילום: עמית שעל)
לקוסטמן היו כמה נקודות יציאה נוחות מאאוטבריין, אך נראה כי הוא נחוש להחזיק בכל הכיסאות. עד פברואר 2024 הוא חלק את תפקיד המנכ"ל עם ירון גלאי, ממייסדי אאוטבריין. לאחר פרישתו של גלאי קוסטמן נותר כמנכ"ל יחיד וכעבור חצי שנה לקח את החברה לעסקה השאפתנית של מיזוג עם טידס. אאוטבריין נסחרה כבר אז בשווי של פחות מ־200 מיליון דולר, אך יצאה לרכישת החברה מידי פטריק דרהי לפי שווי של מיליארד דולר, כאשר היא משלמת 725 מיליון דולר, רובם בחוב, ומעניקה לדרהי נתח של 40% בחברה הממוזגת. גם לאחר המיזוג התעקש קוסטמן להישאר בתפקיד המנכ"ל. אנשים שמכירים את קוסטמן אומרים שבסך הכל עכשיו יש תקופה קשה בטידס, אבל עד היום היו לו שנים טובות אף על פי שהיה בשני התפקידים וכולם היו מרוצים.
בשיחת הוועידה שקיים קוסטמן השבוע עם האנליסטים שמסקרים את טידס, היה ניכר שחלקם כבר מתחילים לאבד את הסבלנות. אף על פי שקוסטמן נחשב למומחה לענייני משקיעים, טידס עושה את כל הטעויות האפשריות. היא פספסה עמוקות את התחזיות - הכנסות של 319 מיליון דולר לעומת צפי ל־340 מיליון דולר והפסד של 17 סנט למניה מול ציפיות ל־10 סנט "בלבד", לאחר שהיא לא הוציאה אזהרת רווח לפני כן. קוסטמן ניסה לתלות את החולשה במצב מורכב בשוק הפרסום באינטרנט, אך עומת עם דו"חות לא רעים כלל של המתחרים. מעבר לכך, החברה הפסיקה לתת תחזיות עוד לפני הפיאסקו ברבעון הנוכחי, אם כי קוסטמן הבטיח שביום המשקיעים הקרוב היא תספק תחזית לאסטרטגיית צמיחה תלת־שנתית.
עוד פיטורים בדרך
מהלך הרכישה של טידס על ידי אאוטבריין מעלה לא מעט שאלות, וכעת, כשבעלי המניות כעוסים במיוחד, הם עשויים לדרוש תשובות ולחפור לעומק, כולל בתהליכי הדיו דיליג'נס שנעשו במהלך הרכישה. הסיבה העיקרית לנפילת טידס היא תוצאות חלשות משמעותית מהצפוי של החברה הממוזגת — השלם איכשהו קטן מסך חלקיו, בדיוק הפוך ממה שתכנן קוסטמן. האם זה מפתיע? לא במיוחד, אם בוחנים את הדו"חות הכספיים של טידס מ־2023 שכבר בהם החברה רשמה ירידה של 6% בהכנסות. בעוד אאוטבריין התמחתה בהמלצות תוכן מהסוג של "יעניין אותך גם לקרוא את הכתבה הזו", טידס התמקדה בעיקר בפרסומות וידיאו שקופצות בתוך אתרי אינטרנט. שינוי ברגולציה בתחום זה הוביל לכך שהכנסות טידס החלו לרדת כי היא יכלה לגבות פחות מהלקוחות, עוד לפני שאאוטבריין רכשה אותה. השבוע יש מי שהגדיר את זה כך: "המוצר העיקרי של טידס שאאוטבריין שילמה עליו הוא כמו קרח שנמס במהירות ואין איך לעצור את התהליך".
גם הכנסות אאוטבריין ירדו ברציפות ב־2023 וב־2024, כך שהיא היתה זקוקה למהלך גדול, אבל יש מי שתוהים גם אם עזיבתו של גלאי היתה קשורה לחוסר הסכמתו לקנות את טידס. בסביבת אאוטבריין אומרים שההפתעה לרעה לא מגיעה מהמוצרים של טידס, אלא משיטת העבודה שלה שהתמקדה בלקוחות הגדולים ולא בסוכנויות הפרסום, שהן אלה שמקבלות את ההחלטות על חלוקת התקציבים. החברה החלה לעבוד באחרונה עם חברת ייעוץ אסטרטגי כדי להבין כיצד להציל את המיזוג שמכתים את הרזומה של קוסטמן.
היום קוסטמן שם את יהבו על שוק הפרסום ב־CTV (טלוויזיות מחוברות), שאליו טידס נכנסה לפני כמה שנים ואשר אמור לייצר הכנסות של כ־100 מיליון דולר ב־2025 לאחר צמיחה של 40%. זה כמובן לא מספיק כדי להחזיק חברה שהתגאתה בכך שיש לה יותר מ־2,000 לקוחות ואמורה למכור ביותר ממיליארד דולר בשנה. בנוסף, מדברים בטידס הרבה על התייעלות תפעולית, כך שהפיטורים של 10% מעובדי החברה, שהוכרזו עם השלמת המיזוג בפברואר 2025, הם כנראה רק ההתחלה, והפעם לא יפסחו גם על ישראל.
קוסטמן סירב להגיב לדברים.
