בג"ץ וטראמפ העבירו את ICL להפסד ברבעון הרביעי
למרות עלייה של 6% במכירות ל-1.7 מיליארד דולר והשפעה חיובית מעליית מחירי האשלג, חברת הדשנים והכימיקלים סיימה את הרבעון הרביעי של 2025 עם הפסד של 73 מיליון דולר - לעומת רווח של 70 מיליון דולר ברבעון המקביל; פסיקת בג"ץ בנוגע לשאיבה בים המלח וביטול המענקים מהממשל האמריקאי להקמת מפעל סוללות חשמליות עמדו במוקד הפרשות של 239 מיליון דולר
חברת הדשנים והכימיקלים ICL סיימה את הרבעון הרביעי של 2025 עם הכנסות של 1.7 מיליארד דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, לאחר רווח תפעולי של 147 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2024, עברה החברה להפסד תפעולי של 16 מיליון דולר. בשורה התחתונה עברה ICL להפסד של 73 מיליון דולר, לעומת רווח של 70 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
בחברה ייחסו את התוצאות להתאמות בהיקף כולל של 239 מיליון דולר. בין היתר נכללו תשלומים של 80 מיליון דולר בעקבות פסיקת בג"ץ מדצמבר בנוגע לשאיבת מים מים המלח; הפחתה של 61 מיליון דולר בעקבות ביטול הפרויקט לפיתוח סוללות למנועים חשמליים לאחר החלטת ממשל טראמפ באוקטובר לבטל מענקים בתחום; הפחתה של 50 מיליון דולר בפעילות הכרייה בבריטניה; וכן הוצאות של 18 מיליון דולר על רקע המצב הביטחוני בישראל.
בסיכום 2025 כולה הסתכמו ההכנסות ב-7.2 מיליארד דולר, עלייה של 5%. הרווח התפעולי ירד ב-25% ל-580 מיליון דולר, והרווח הנקי נפל ב-44% ל-226 מיליון דולר.
בתחום האשלג רשמה החברה עלייה של 12% בהכנסות הרבעוניות ל-473 מיליון דולר, ועלייה של 25% ברווח התפעולי ל-86 מיליון דולר. זאת על רקע עלייה של 22% במחיר האשלג ל-348 דולר לטונה ועלייה של 4% בהיקפי הייצור ל-1,222 טונה.
ICL הבטיחה מכירות במחיר זה גם במהלך 2026, הודות להסכם שחתמה בדצמבר מול לקוחות בסין למכירת 750 אלף טונה, כולל אופציה להרחבתו ב-330 אלף טונה נוספות. המחיר בהסכם גבוה ב-2 דולר לטונה מההסכם הקודם בין הצדדים שנחתם ביוני, ומשקף הכנסות של 260 מיליון דולר.
תחום פתרונות הצמיחה נהנה גם כן מעלייה בהכנסות וברווח התפעולי. ההכנסות עלו ב-6% ל-468 מיליון דולר והרווח התפעולי צמח ב-32% ל-41 מיליון דולר.
מנגד, בתחום הפוספטים נרשמה עלייה של 2% במכירות ל-518 מיליון דולר, אך הרווח התפעולי ירד ב-6% ל-76 מיליון דולר, בהשפעת ביקושים חלשים בסין ובארה"ב ועלייה בעלויות הייצור. גם במוצרים התעשייתיים נרשמה עלייה של 6% במכירות ל-296 מיליון דולר, בעוד הרווח התפעולי ירד ב-5% ל-52 מיליון דולר.
בדצמבר קבע בג"ץ כי החברה הבת של ICL, מפעלי ים המלח, תידרש לשלם למדינה עבור המים שהיא מפיקה מים המלח החל מ-2017 ועד 2030. להערכת העותרים, אדם טבע ודין ולובי 99, היקף התשלומים עשוי להגיע לכחצי מיליארד שקל. פסיקה זו הובילה להפרשה של 80 מיליון דולר ברבעון.
בינואר האחרון חתמה ICL על הסכם מחייב עם המדינה שיאפשר לה להתמודד במכרז על זיכיון הכרייה בים המלח, שבו היא מחזיקה מאז 1961 ותוקפו יפוג ב-2030. אם לא תמשיך להחזיק בזיכיון, תידרש להעביר למדינה או לבעל הזיכיון החדש את כלל הנכסים המשמשים להפעלתו, ובתמורה תקבל 2.5 מיליארד דולר וכן החזר בגין השקעות שתבצע החל מ-2025 בפרויקט קציר המלח.
באוקטובר הודיע משרד האנרגיה האמריקאי על ביטול מענקים בתחום האנרגיה המתחדשת, ובכלל זה מענק של כ-200 מיליון דולר שעליו הסתמכה ICL בתוכניות להקמת מפעל לייצור סוללות LFP לרכבים חשמליים בסנט לואיס, בהשקעה של 400 מיליון דולר. ביטול המענק הוביל לביטול התוכנית ולהפרשה לירידת ערך, שהושפעה גם מביטול תוכנית להקמת מפעל דומה בספרד עקב ביקושים נמוכים מצד יצרניות רכב באירופה.
לאחר שמכרה ב-2025 אשלג בהיקף של 4,337 טון בהתאם לתחזיותיה, החברה מעריכה כי ב-2026 תגיע לטווח מכירות של 4,500 עד 4,700 טון, ומצפה ל-EBITDA מתואם של 1.4 עד 1.6 מיליארד דולר. במרץ תחלק החברה דיבידנד של 60 מיליון דולר.
