תביעות בלחיצת כפתור: המחיר שמערכת המשפט תשלם על ה־AI
אחד היתרונות הגדולים של הבינה המלאכותית הוא גם אחד מכאבי הראש הגדולים שלה - היא הופכת דברים יקרים ומסובכים לזולים ופשוטים.
בעולם המשפט זו בשורה מצוינת. אדם שלא יכול להרשות לעצמו עורך דין יכול לכתוב ל-ChatGPT את סיפור המעשה ולקבל בתוך דקות מסמך שנראה (או לפחות נחזה) לכתב תביעה. מבחינת ההנגשה של עולם המשפט (תחום שנקרא Access to Justice) מדובר בשינוי דרמטי, בדגש על אוכלוסיות ללא יכולת כלכלית או ידע משפטי.
אבל יש כאן פרדוקס - והוא לא קטן. ככל שהעלות של יצירת הליך משפטי מתקרבת לאפס, מספר ההליכים עלול לגדול הרבה יותר מהר מהיכולת של מערכת המשפט לטפל בהם.
זו לא מציאות עתידית אפשרית - זה קורה כבר כאן ועכשיו. בית הדין לסכסוכים בתחום דיני העבודה באוסטרליה הודיע השנה שהוא מתמודד עם עלייה משמעותית בעומס הפניות, בדגש על מתדיינים רבים המגיעים ללא כל ייצוג משפטי תוך שהם מתבססים על כלי בינה מלאכותית.
הגוף החליט כי החל מאוקטובר הקרוב יידרשו פונים המשתמשים ב-AI להצהיר על כך ולוודא שהמסמכים שהם מגישים נכונים ורלוונטיים, או במילים אחרות - יהיו חייבים להשתמש בייצוג משפטי.
בארה"ב, נדמה כי הבעיה חמורה עוד יותר. מחקר חדש שניתח 2.8 מיליון הליכים משפטיים במדינה, מצא כי שיעור התביעות האזרחיות שהוגשו ללא ייצוג עלה מ-11% לכ-22% מאז הופעת כלי AI. אגב, החוקרים מצאו שתביעות מבוססות בינה מלאכותית נראות 'מקצועיות' לא פחות מתביעות שהוגשו בידי עו"ד, אבל סטטיסטית הסתיימו לעיתים קרובות יותר בדחייה על הסף.
המשמעות הכלכלית ברורה: כלים מבוססי AI מורידים כמעט לאפס את העלות של הגשת תביעה, אבל כמעט ולא מוזילים את העלות של הטיפול בתביעה.
הן העלות של מערכת המשפט - שופט עדיין צריך לקרוא את הבקשה, והן העלות של הצד שמנגד - עורך-דין עדיין צריך לקרוא ולהגיב. ובל נשכח כי תביעות מבוססות AI מתפרסות לעיתים על עשרות רבות של עמודים שנוצרו בתוך שניות בודדות.
משרדי עורכי-הדין גם הם 'בצרות': אם תביעה מוכנה באופן חצי אוטומטי ומוגשת כלאחר יד, משרד עורכי-הדין שצריך לכתוב כתב הגנה לא יוכל לחייב שכר-טרחה שעתי על כל תביעה שכזו. מחקר של Thomson Reuters מראה שלמעלה מ- 70% מהמחלקות המשפטיות הפנימיות בחברות מצפות ממשרדי עורכי הדין לשנות את מודל התמחור שלהם על רקע השימוש בכלי AI.
עו"ד זהר פישר
(צילום: עדי כהן)
אוסטרליה כבר קבעה הנחיות, בבריטניה מתקיים דיון ער סביב השימוש ב-AI בהליכים משפטיים. ואצלנו בישראל? מערכת המשפט חייבת לקבוע גבולות גזרה כבר עכשיו, ולא אחרי שהמערכת תוצף ו-'תטבע' בהליכים משפטיים, מה גם שהמערכת סובלת מעומס יתר משמעותי כבר כעת.
מה ניתן לקבוע? חובת גילוי על שימוש ב-AI - אחריות ברורה שתוטל על מגיש התביעה לרבות סנקציות על שימוש לרעה, וכן כלים שיאפשרו לבתי המשפט לסנן הליכים חסרי בסיס, וזאת מבלי לפגוע בזכויות של אוכלוסיות מוחלשות לפנייה לערכאות משפטיות.
המטרה אינה לעצור את הקידמה ואינה לעצור את כלי ה-AI, אלא לוודא שגישה לערכאות משפטיות לא תהפוך לגישה לא מוגבלת. כשהמחיר של הגשת תביעה יורד כמעט לאפס, עדיף לוודא שימוש נבון, לפני שהמערכת תקרוס תחת העומס. ויפה שעה אחת קודם.
עו"ד זהר פישר עוסק בתחום הטכנולוגיה המשפטית ומייעץ גם לגופים ציבוריים בנושא
