אחרי שבוע הריביות ואפריל אדום לדולר: המטבע יציב על 2.95 ש' ובתנועות קלות בעולם
השער היציג של הדולר אתמול עמד על 2.951 ש'; באפריל נפל ב-6.3% מול השקל; בשווקים הבינלאומיים - הדולר נסחר ללא תנועה מהותית תמורת 157.23 ין, אחרי שאתמול המטבע היפני זינק בעד 3% בעלייה היומית החדה מזה יותר מ-3 שנים, כשלפי ההערכות ביצע הבנק המרכזי ביפן התערבות; כמו כן, השבוע הבנקים המרכזיים בארה"ב, באנגליה ובאיחוד האירופי - הותירו את הריבית על כנה
הדולר רושם בפתיחת חודש מאי תנועות קלות - נסחר תמורת 2.951 שקלים כמו השער היציג אתמול על 2.951 שקלים. באפריל נפל הדולר ב-6.3% מול השקל. היורו היום על ל-3.46 שקלים לעומת היציג על 3.457 שקלים. בשווקים הבינלאומיים - הדולר נסחר ב-156.5 ין. אתמול הין היפני זינק בשיעור של עד 3%, העלייה היומית החדה ביותר מזה יותר משלוש שנים, בעקבות מה שדוח אחד ייחס להתערבות רשמית ראשונה בשווקים מאז 2024, במטרה לחזק את המטבע. עיתון ניקיי, שציטט מקור ממשלתי, דיווח כי גורמים רשמיים התערבו ורכשו ין, לאחר שהמטבע נסחר מוקדם יותר ביום חמישי סמוך לרמת השפל שלו מאז יולי 2024.
לפי הדיווח, ממשלת יפן ובנק יפן ביצעו התערבות בשוק המט"ח ב-30 באפריל באמצעות רכישת ין ומכירת דולרים. שרת האוצר היפנית, סצוקי קאטיאמה, אמרה מוקדם יותר ביום חמישי כי העיתוי לנקיטת “צעדים נחושים” בשוק מתקרב, האיתות החזק ביותר עד כה לאפשרות של התערבות במט"ח כדי לתמוך בין הנחלש. דיפלומט המט"ח הבכיר אטסושי מימורה אמר גם הוא כי העיתוי לפעולה נחושה מתקרב, והוסיף כי מהלכים “ספקולטיביים במיוחד” בשוק המט"ח הולכים ומתרבים. משרד האוצר איים בהתערבות הן בשוק המט"ח והן בשוק הנפט, וחזר ביום חמישי על כך שהפעולה עשויה להיות “בכל החזיתות”.
“זו אזהרת הפינוי האחרונה שלנו לשווקים", אמר מימורה לכתבים. כשנשאל האם הוא רומז להתערבות קרובה ביין, השיב: “אני חושב שהשחקנים בשוק יבינו למה אני מתכוון". חטיבת המט"ח של משרד האוצר היפני לא הייתה זמינה לתגובה מיידית.
אחרי שהתחזקו אתמול מול הדולר הבוקר היורו והפאונד נסחרים ללא תנועה מהותית - היורו על 1.17 דולרים, הפאונד על 1.36 דולרים. מול סל 6 המטבעות המובלילים הדולר עולה ב-0.2% ל-98.077 נק'.
השבוע היה שבוע הריביות - כשבמוקד ההחלטה האחרונה של ועדת השוק הפתוחה תחת ג'רום פאוול כיו"ר הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי החליט ברביעי להשאיר את הריבית על 3.75%. גם באנגליה ובאיחוד האירופי הותירו את הריביות.
אתמול הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) הותיר את הריבית ללא שינוי, למרות זינוק באינפלציה בגוש היורו מאז פרוץ המלחמה באיראן. מועצת המנהלים של ה-ECB החליטה להשאיר את הריבית על הפיקדונות המרכזית על 2%.
ההחלטה התקבלה לאחר שנתוני בזק שפורסמו באותו יום הראו כי האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-3% באפריל, בעיקר בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה באזור.
נשיאת הבנק, כריסטין לגארד, אמרה בכינוס האחרון לפני חודש כי קובעי המדיניות מוכנים להעלות את הריבית גם אם העלייה הצפויה באינפלציה בגוש האירו תתברר כזמנית.
כלכלנים מעריכים כי הפגישה ביוני תהיה קריטית, עם אפשרות להעלאה של 25 נקודות בסיס שתעלה את הריבית המרכזית ל-2.25%.
עוד קודם, הבנק המרכזי של אנגליה (BoE) הותיר את הריבית על כנה, ברמה של 3.75% ובהתאם לציפיות בשוק. הבנק הוריד את הריבית שש פעמים מאז אמצע 2024, והיה צפוי לבצע הורדה נוספת השנה לפני שהמלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן החלה ב-28 בפברואר.
עם זאת, הזינוק בעלויות האנרגיה בעקבות הסגירה בפועל של מצר הורמוז החל לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה ברחבי העולם. האינפלציה בבריטניה עלתה ל-3.3% במרץ, לעומת 3% בפברואר ומעל יעד הבנק המרכזי שעומד על 2%.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "אי הוודאות הגאו-פוליטית מחלחלת לפד ומקטבת את הוויכוח בקרב חבריו. המלחמה במזרח התיכון גובה מחיר של ממש ככל שהיא מתארכת והדבר ניכר היטב גם בכל הקשור לריבית בארצות הברית. הודעת הריבית אתמול איששה את הערכות השוק שקדמו לה – האינפלציה עלתה מדרגה עקב המלחמה ועליות תעריפי האנרגיה, חוסר הבהירות סביבה גדל, ומצב דברים זה עלול להימשך ואף להחריף, בפרט אם המצור המוטל כעת על נמלי הים של איראן יימשך.
"השוק סבר עוד קודם להודעה כי הריבית לא תעלה, השנה. הודעת הריבית עצמה לא הותירה כמובן מקום להורדת ריבית בתקופה הנראית לעין ושלושה חברים אף התנגדו להכללת מסר מנחה לפיו הריבית תשוב לרדת, בהמשך, בניגוד להודעות קודמות. עם זאת, נוסח ההודעה עדיין לא מבשר על כך שהריבית עומדת לעלות, אך במאמר מוסגר, ייתכן מאוד כי אם לא היה נכנס כעת לתפקידו נגיד פד חדש, ההתנסחות כבר היום הייתה ניצית יותר. כעת מתמחר שוק ההון סיכוי של כמעט 90% לכך שבעוד שנה מהיום הריבית תישאר על רמתה כיום (3.50 – 3.75 אחוזים), או תעלה ב-1/4 אחוז.
"לשם השוואה, אך לפני חודשיים פרסם הבנק הפדראלי של ארצות הברית תחזית מעודכנת שכללה הורדת ריבית אחת של ¼ אחוז השנה והורדה דומה בשנה הבאה. יותר מכך: הסיכוי שהריבית תהייה גבוהה יותר בעוד שנה עמד על 0% לפני שבוע וכעת זינק ל-33%. הדבר מעיד לא רק על גישה פסימית של השוק, אלא גם על הדינאמיות הגבוהה והתגובתיות החזקה של ציפיות הריבית לאירועים בשטח.
"לא פשוט לקבל החלטות כלכליות בנסיבות אלו – דבר שבפני עצמו עלול להקשות על הפעילות הכלכלית ולרסן אותה. כבר כיום חוששים כי צמיחת התוצר ברבע השני של השנה תהייה פחות מ-1%, מחצית מקצב הצמיחה של הרבע הראשון של השנה ורחוק מתחזית הפד לצמיחה של 2.4% השנה – מספר פושר בפני עצמו.
"השוק ער לכך שהאינפלציה בארצות הברית זינקה מ-2.5% ל-3.3% בחודש האחרון – שעמד כולו בסימן המלחמה והשלכותיה על שוק הנפט העולמי – מה שהרחיק אותה מהתחזיות של הפד לשנים 2026 (2.7%) ו-2027 (2.2%). לא זו בלבד, ציפיות השוק לשנה קדימה כבר עלו מ-3% ל-3.4% לפי הבנק הפדראלי של ניו יורק, מה שעשוי למצוא ביטוי בתחזית הכלכלית הבאה של הפד, שתפורסם בחודש הבא.
"מכל מקום, קווין וורש, הנגיד הבא, נכנס לתפקידו במצב דברים שונה בתכלית ממה שתיאר. לא זו בלבד שהנגיד המכהן פאוול הודיע כי ימשיך לכהן במועצת הנגידים, אלא שהסיכונים היום גדלו הן ליעד האינפלציה והן ליעד התעסוקה והם גבוהים מכפי משתיאר לעצמו. הבעיה היא שסיכון התעסוקה עלול להצריך הורדת ריבית, בעוד סיכון האינפלציה עלול לפעול להעלאה שלה .
"מבחינת שוק ההון, הפד נחשב תמיד מבוגר אחראי וסוג של מצפן מבחינת המדיניות הכלכלית. ברוב המקרים, הודעותיו מוסכמות על רוב בעלי זכות ההצבעה, מה שנותן לשוק שקיפות וביטחון יתר לגבי כיוון וגישת המדיניות המוניטארית.
"דבר זה חשוב במיוחד כשהסביבה הכלכלית כיום נתונה לכל כך הרבה סימני שאלה ולמעשה נזילה מאוד ומקשה על קבלת החלטות כלכליות, וכן נוכח הגירעון התקציבי והחוב הציבורי של הממשלה – שבדומה למדינות רבות אחרות גדלים והולכים, הן במונחים מוחלטים והן במונחי תוצר. המדידה האחרונה – ביחס לתוצר - מאתגרת עוד יותר, נוכח התמתנות ואף התכווצות של צמיחת התוצר בצל המלחמה. "לכן, המחלוקת הקיטוב הלא שגרתיים בקרב המצביעים אתמול, דקה לפני שיו"ר חדש נכנס לתפקידו והלחץ מכיוון הבית הלבן נמשך – כל אלו מצטרפים לאי הוודאות הגאו-פוליטית הגבוהה גם כך ויסבכו את תמונת המצב בשווקים לפחות במחצית השנייה של השנה".
