הין בשפל מ-1986; שרת האוצר היפנית: תהיה "נקיטת פעולה נחרצת"
המטבע נחלש לרמה של 162.68 ין לדולר, ברקע פערי ריביות מול ארה"ב, לחצים אינפלציוניים ועלייה בתשואות האג"ח הארוכות; בשוק מעריכים כי ההשפעה תהיה מוגבלת בטווח הקצר בלבד; שרת האוצר של יפן אמרה כי הממשלה מוכנה לנקוט צעדים מתאימים: "זה כולל נקיטת פעולה נחרצת, כפי שסוכם בין יפן לארה"ב"; במסחר המקומי הדולר יציב על 2.978 שקלים
במסחר המקומי הדולר יציב על 2.978 שקלים, אתמול היציג עמד על 2.978 שקלים. היורו יציב על 3.397 שקלים, היציג של היורו עמד על 3.394 שקלים.
הין היפני נחלש היום לרמתו הנמוכה ביותר מול הדולר האמריקאי מאז 1986, מה שהותיר את המשקיעים דרוכים לאפשרות של התערבות מצד הרשויות ביפן. הין ירד לאחרונה לרמה של 162.68 ין לדולר והגיע לשפל של ארבעה עשורים, לפי נתוני LSEG. שרת האוצר של יפן, סצוקי קטאיאמה, אמרה כי הממשלה מוכנה לנקוט צעדים מתאימים נגד תנודות חריגות במטבע. "זה כולל נקיטת פעולה נחרצת, כפי שסוכם בין יפן לארצות הברית", אמרה קטאיאמה. מזכיר הקבינט הראשי, מינורו קיהארה, אמר במסיבת עיתונאים שגרתית כי הממשלה תפעל לבניית כלכלה שפחות פגיעה לתנודתיות בשוק המט"ח, תוך שמירה על מוכנות להתערב בשווקים במידת הצורך. קיהארה גם סירב להתייחס לרמתו הנוכחית של הין.
ג'וליה וואנג, מנהלת ההשקעות הראשית לצפון אסיה בנומורה, אמרה כי יפן עשויה להתערב בשוק המט"ח לאחר שהין ירד לשפל חדש של כמה עשורים, אם כי היא מעריכה שההשפעה על השווקים הרחבים תהיה קצרת טווח. לדבריה, אף שהתערבות אינה קשורה תיאורטית לרמת שער מסוימת, הירידה לשפל מחזורי חדש עלולה להגביר את החששות המקומיים מפני חולשת המטבע ולהעלות את הסבירות לפעולה רשמית. "התערבות לא אמורה להיות תלויה ברמה מסוימת. זה תלוי באופי התנועה במטבע ובדינמיקה של הדולר מול הין", אמרה וואנג. "זהו שיא מחזורי חדש. זו כנראה רמה רגישה שתצית מחדש חלק מהחששות המקומיים סביב חולשת המטבע".
וואנג הוסיפה כי התחזית הרחבה לין נותרת חלשה, משום שפערי הריבית והתשואות הריאליות בין יפן לארצות הברית ממשיכים לתמוך בעסקאות Carry, שבהן משקיעים לווים ין בעלות נמוכה ומשקיעים בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר במקומות אחרים, מה שמפעיל לחץ כלפי מטה על המטבע היפני.
"אני לא חושבת שזה יהיה גורם מהותי שיערער את השוק", אמרה, והוסיפה כי התערבות לא צפויה לשנות את הכיוון ארוך הטווח של המטבע.
בין אפריל למאי, יפן השתמשה ביותר מ-11.7 טריליון ין מתוך יתרות המט"ח שלה כדי לתמוך במטבע.
ב-30 באפריל התחזק הין בחדות לרמה של 156.6 ין לדולר, לעומת 160.39, מה שעורר ספקולציות כי טוקיו התערבה בשוק. המטבע התחזק לכ-155 ביום שלאחר מכן, לפני שחזר להיחלש.
בנק יפן העלה לאחרונה את ריבית הבסיס ל-1%, הרמה הגבוהה ביותר ביותר משלושה עשורים, במסגרת המשך תהליך נרמול המדיניות המוניטרית שהחל ב-2024. העלאה של רבע נקודת אחוז הייתה העלאת הריבית הראשונה מאז דצמבר, אז הועלתה הריבית ל-0.75%, והביאה את עלויות ההלוואה לרמה הגבוהה ביותר מאז 1995. המהלך הגיע על רקע לחצים אינפלציוניים גוברים ביפן, בין היתר בשל עליית מחירי האנרגיה במהלך העימות עם איראן. תשואות האג"ח הממשלתיות של יפן זינקו בחדות בקצה הארוך מאוד של העקום, כאשר התשואה ל-40 שנה עלתה ב-7 נקודות בסיס ל-3.779%, והתשואה ל-30 שנה עלתה בכמעט 8 נקודות בסיס ל-3.914%.
