סגור

סולגרין זכתה במכרז ענק של רמ"י ולקחה הימור גדול עוד יותר

חברת האנרגיה הירוקה תשלם מיליארד שקל עבור חכירת קרקעות לפרויקטים שעשויים להוות קפיצת מדרגה. מחכים לה אתגרים שעשויים לשנות את התמונה

מניית סולגרין , אחת מחברות האנרגיה המתחדשת הקטנות בבורסת תל אביב מבחינת שווי שוק, 264 מיליון שקל, עלתה אתמול ב־2% והביאה קצת רוגע לבעלי השליטה בה, קרן ג'נריישן קפיטל (57%). זאת לאחר שהחברה התמודדה עם לא מעט קשיים בתקופה האחרונה. פעילותה בארה"ב נקלעה לקשיים, דבר שהוביל להפסד של 35 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה - יותר מפי 2 מההפסד בתקופה המקבילה.
אחת הסיבות לעלייה בשווי המניה אתמול - לאחר שצנחה ב־66% בשנה החולפת - היא הזכייה בשני מכרזי ענק של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שעשויה להיות מבחינתה קפיצת דרך משמעותית. אבל מדובר בפרויקט שמרחפים מעליו כמה סימני שאלה, שעלולים להפוך אותו גם לסכנה לא קטנה עבור סולגרין.
במסגרת המכרז תקים סולגרין שני מתקנים סולאריים בעלות חכירה של 1.053 מיליארד שקל ל־25 שנים. כל אחד מהם יתפרס על 1,400 דונם, והחברה צופה כי אפשר יהיה להקים בשטחים מתקנים פוטו־וולטאיים בהספק של 520 מגה־ואט, בנוסף ל־940 מגה־ואט של מתקני אגירה. להערכת סולגרין, הפרויקטים יגיעו לשלב מוכנות להקמה ב־2026. עלות הקמת שני הפרויקטים צפויה לעמוד על 1.64 מיליון שקל, ולהניב EBITDA שנתי של 400 מיליון שקל. גורמים בשוק האנרגיה אמרו ל"כלכליסט" כי עלות ההקמה המוערכת, שבה נקבה החברה, נמוכה מהמקובל בשוק.
ההצעות שהגישה סולגרין למכרז היו הגבוהות ביותר, אך הפער המשמעותי בינן לבין ההצעות של החברות שהתחרו מולה מעלה תהיות לגבי רמת הסיכון שחברת האנרגיה הירוקה נוטלת על עצמה בפרויקטים הללו.
על אחד מהשטחים - ששניהם ממוקמים בסמיכות לנאות חובב - תשלם סולגרין 336 מיליון שקל. מדובר בסכום הגבוה ב־16% מההצעה השנייה בגובהה במכרז, שעמדה על 288 מיליון שקל, כשגובה ההצעה השלישית עומד על 150 מיליון שקל. על השטח השני כבר תשלם החברה 717 מיליון שקל - 68% יותר מההצעה השנייה במכרז, שהיתה 423.4 מיליון שקל.
סולגרין, כך נראה על פי גובה ההצעות שהגישה, רואה בשטחים פוטנציאל כלכלי גדול, אך האם מצבה הנוכחי מאפשר לה הימור כולל של כ־2.6 מיליארד שקל?
על פי תנאי המכרז, תצטרך סולגרין לשלם בתוך 90 יום 210 מיליון שקל במזומן, זאת בעוד בקופתה היו בסוף הרבעון השלישי 68 מיליון שקל בלבד. כלומר, יהיה על החברה לגייס הון לפרויקטים בתקופה של ריבית עולה. בנוסף, מדובר בקרקעות שיהיה צורך לשנות את ייעודן, תהליך שעלול להתארך על פני שנה־שנתיים. גם עצם הקמת המתקנים הפוטו־וולטאיים תיקח זמן, כך שיחלפו כמה שנים עד שסולגרין תוכל להתחיל לשווק את החשמל מהשדות האלה.
סולגרין ככל הנראה נשענה בהחלטה על המחיר שהגישה על שינויים רגולטוריים הצפויים בשנים הקרובות לגבי הכנסות ממכירת חשמל. כיום מוכרים המתקנים הסולאריים את החשמל שהם מייצרים ישירות לחברת ניהול המערכת נגה במחירים הנעים בין 17 ל־20 אגורות לקוט"ש. על פי האסדרה של רשות החשמל, הם יוכלו למכור את החשמל משנת 2024 לספקי חשמל פרטיים, שיימכרו אותו לצרכנים בתעריף שייקבע במשא ומתן בין הצדדים.
מתקנים המחוברים למתח עליון, כמו אלה שמתכננת סולגרין, אינם נכללים כעת ברגולציה, אך ברשות החשמל הדגישו כי בכוונתם לשנות את המדיניות הקיימת, כך שגם מתקני הייצור הסולאריים במתח עליון יוכלו להיכנס בעתיד למודל השוק. אם אכן הדבר יקרה, המתקנים הסולאריים שתקים סולגרין לא יהיו כבולים לתעריף שקבעה המדינה, וייתכן שהיא תוכל למכור את החשמל בתעריף גבוה הרבה יותר, ייתכן אפילו בתעריף שאותו מקבלת כיום חברת החשמל - כ־31 אגורות לקוט"ש.
עם זאת יצוין, כי מחירי החשמל המופק מאנרגיה ירוקה, שהיו בעבר מעל רף 20 אגורות לקוט"ש, נמצאים במגמת ירידה. ייתכן שבסולגרין מעריכים גם כי המכירה באמצעות ספקים פרטיים תאפשר למכור את החשמל לחברות בינלאומיות הפועלות בארץ ומחויבות לעמוד ביעדי פליטות, כך שהן עשויות להסכים לשלם פרמיה עבור החשמל מהמתקנים הסולאריים.
סוגיה בעייתית נוספת היא רשת ההולכה. אחד החסמים העיקריים כיום הוא יכולת הולכת כמויות גדולות של חשמל מהאזור עתיר השמש בדרום הארץ לאזורי הביקוש במרכז. לפי תוכנית הפיתוח של חברת ניהול המערכת נגה, בשטחים שבהם זכתה סולגרין צפויים לעבור קווי מתח נוספים - תוכנית שטרם אושרה בממשלה. לכן לא בטוח שאפשר יהיה לחבר את הפרויקטים העתידיים לרשת ולמכור חשמל.