דוח רשות שוק ההון: 5 מיליארד שקל מהאשראי החוץ-בנקאי בפיגור או בהסדר
לפי דוח הממונה על שוק ההון ל-2025, 13% מתיק האשראי החוץ-בנקאי לענף הנדל"ן, שמסתכם ב-40 מיליארד שקל, נמצאים בפיגור או בהסדרי חוב; יותר מ-3 מיליארד שקל כבר נפרסו מחדש, ועוד 1.53 מיליארד שקל נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום; ברשות מזהירים כי הסדרי החוב דוחים את התשלום, אך אינם בהכרח משפרים את יכולת ההחזר של הלווים
יותר מ-5 מיליארד שקל מהאשראי שהעמידו גופים חוץ-בנקאיים לענף הנדל"ן נמצאים בפיגור או בהסדרי חוב. כך עולה מדוח הממונה על שוק ההון ל-2025. מדובר בכ-13% מתיק אשראי כולל של כ-40 מיליארד שקל לענף, על רקע הלחץ המתמשך על יזמים וקבלנים בשוק הנדל"ן המקומי. הנתונים נכונים ל-2025, וככל הנראה החמירו השנה עם הימשכות הקיפאון בענף.
מתוך החוב הבעייתי, יותר מ-3 מיליארד שקל נמצאים בהסדרי חוב ובפריסות מחדש. בנוסף, חובות בהיקף של 1.53 מיליארד שקל נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום, 386 מיליון שקל בפיגור של 90-31 יום ו-138 מיליון שקל בפיגור של עד חודש.
הקשחת תנאי האשראי במערכת הבנקאית דחפה בשנים האחרונות קבלנים ויזמי נדל"ן לחפש מקורות מימון בשוק החוץ-בנקאי, שנמצא תחת פיקוח רשות שוק ההון. לפי הרשות, הגבלות שהטיל הפיקוח על הבנקים על מבצעי המימון של הקבלנים, ובהם דחיית תשלומים והלוואות בלון, העבירו חלק מהביקוש לחברות האשראי החוץ-בנקאיות.
החשיפה של החברות לענף הנדל"ן הגיעה ב-2025 ל-40 מיליארד שקל, מהם 19.7 מיליארד שקל במימון ישיר ליזמים ולפרויקטים. מתוך סכום זה, 10.8 מיליארד שקל הועמדו לליווי פרויקטים ולהלוואות גישור, 5.9 מיליארד שקל להשלמת ההון העצמי של היזמים ו-2.9 מיליארד שקל כנגד העודפים העתידיים מהפרויקטים. כך נכנסו הגופים החוץ-בנקאיים לנעלי הבנקים גם בחלק מההלוואות המסוכנות יותר, שבהן יכולת הפירעון תלויה בהשלמת הבנייה, במכירת הדירות וברווח שיישאר ליזם.
חברות האשראי החוץ-בנקאי נכנסו בשנים האחרונות לנעלי הבנקים במימון רכישת דירות ובמתן הלוואות המגובות בנכסי מגורים. לפי רשות שוק ההון, ההגבלות שהטיל הפיקוח על הבנקים על מבצעי המימון של הקבלנים, ובהם דחיית תשלומים והלוואות בלון, לא העלימו את הביקוש לאשראי אלא העבירו חלק ממנו אל מחוץ למערכת הבנקאית. תיק האשראי החוץ-בנקאי בתחום המגורים הגיע ב-2025 ל-10.5 מיליארד שקל. רק כ-2.5 מיליארד שקל מתוכו נועדו לרכישת דירה ראשונה או נוספת. כ-4.6 מיליארד שקל הם הלוואות לכל מטרה המגובות בדירה, 2.3 מיליארד שקל נועדו לאיחוד ולמחזור חובות ו-1.1 מיליארד שקל להלוואות גישור. בכך הפכו החברות החוץ-בנקאיות גם לכתובת עבור משקי בית שמתקשים לקבל מימון בנקאי או מבקשים לפרוס מחדש חובות קיימים.
ברשות מסבירים כי הריבית הגבוהה, המחסור בעובדים, התארכות הבנייה וההטבות שניתנו לרוכשי דירות שחקו את רווחיות היזמים ואת כריות הביטחון של המלווים. עיכובים במסירת דירות והפרת אמות מידה פיננסיות עלולים גם להקפיא את זכות היזם לקבל עודפים מהפרויקט.
לפי הרשות, הסדרי החוב מאפשרים לנותני האשראי למנוע בשלב זה כשלי פירעון ומימוש כפוי של נכסים. עם זאת, פריסת החובות דוחה את התשלום ואינה בהכרח משפרת את יכולת ההחזר של הלווה. ברשות מזהירים כי השימוש הנרחב בהסדרים מחייב את המלווים לנקוט מדיניות הפרשות שמרנית יותר.
הנתונים אינם מעידים שכל החובות שבהסדר יהפכו להפסדים, אך הם חושפים שכבת סיכון שאינה ניכרת בהכרח מנתוני הפיגורים לבדם. השאלה המרכזית היא כמה מהפריסות יסתיימו בפירעון - וכמה מהן רק דוחות את המשבר. זאת כאשר השאלה המרכזית היא האם תימשך מגמה הורדת הריבית במשק על ידי הנגיד אמיר ירון. ירון הוריד את הריבית ל-3.25% וזו כבר רחוקה 1.5% מהשיא שלה שנרשם בתחילת 2023. עם זאת, הריבית עדיין רחוקה מהרמות האפסיות שאפיינו את 2021-2020, התקופה שבה חלק מאותם קבלנים ויזמים החלו לבנות.
