יאיר לפידות: "מומנטום ההשקעות בחברות ה־AI עלול להתהפך בשנת 2027"
לדברי מנכ"ל ילין לפידות, חברות בתחום נוהגות לממן זו את זו בעסקאות סיבוביות והזרמות הון תוך הערכות שווי נדיבות. "הבעיה המרכזית היא שלחלק מהחברות האלו אין יכולת לממן את ההתחייבויות שנטלו על עצמן"
הדיון שביקש לשכנע את המוסדיים — יש בועה במניות AI. באוניברסיטת רייכמן התקיים אתמול פורום שווי הוגן דיון סגור לציבור, שחלק מהדוברים בו טענו שמניות חברות העוסקות בתחום ה־AI מתומחרות ביתר משמעותי.
הפורום כלל מנהלי השקעות בכירים של גופים מוסדיים, בהם ארז מגדלי ממגדל ביטוח, יאיר לפידות מילין לפידות, דייב לובצקי, מנכ"ל IBI, אדם אבו שמיס מרשות שוק ההון ואילן גינדין מרשות ני"ע.
לפי פורום שווי הוגן, המנוהל בידי פרופ' אמיר ברנע ושלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות, שיעור ההשקעה של המוסדיים היום בחברות הטכנולוגיה נאמד ב–15% מכלל ההון של החוסכים בישראל.
שוב הציג בפני המשקיעים את מדד CAPE (שילר) - המשקף את היחס בין שווי השוק של חברות לבין ממוצע רווחיהן בעשר השנים האחרונות - שעומד על 40 — ורק פעם אחת, בתקופת התפוצצות בועת הדוט.קום, המדד היה גבוה יותר והגיע ל־44.
לדברי גלעד לוי מהטכניון, מומחה בטכנולוגיית AI ויזם בתחום - ההשקעה ב־AI והתמחור של החברות בתחום נמצאים עמוק בתוך בועה. זאת מאחר שהעולם כבר מתמחר מעבר מעזרי AI למצב שבו ה־AI עובדת כבר באופן אוטונומי (GAI).
לדבריו, "מאות המיליארדים שהושקעו בתחום גם לא מקדמים אותנו יותר מדי. חסרים לנו עדיין חלקים מהותיים כדי לפתח מחשב אינטליגנטי". לפי המצגת של לוי, נכון ל־2024, שיעור העסקאות של קרנות הון סיכון בתחום ה־AI ולימודי מכונה (Machine Learning) הגיע ל־36% מכלל העסקאות שלהן.
לפידות האיר את הנושא מכיוון אחר ואמר ש"ניתן לטעון כי רמות התמחור הגבוהות, לכאורה, מוצדקות — משום שהן משקפות את הציפיות לצמיחה משמעותית ומתמשכת ברווחי החברות בשנים הקרובות. ככל שציפיות אלו יתממשו, יהיה ניתן לטעון כי רמות התמחור לא היו גבוהות מדי".
עם זאת, לפידות הזהיר כי "הבעיה המרכזית היא שלחלק מהחברות אין יכולת לממן את ההתחייבויות שנטלו על עצמן לצורך השקעות העתק בהקמת דאטה סנטרס וברכישת הציוד הרלבנטי". לדבריו, חברות בוחרות בפתרון יצירתי — עסקאות סיבוביות והזרמות הון שמגלמות הערכות שווי נדיבות.
לפידות אף סיפק דוגמאות: לפני כחודשיים הודיעה אנבידיה על השקעה של 100 מיליארד דולר ב־OpenAI. לדבריו, החברה האחראית על ChatGPT אכן צומחת בקצב אדיר במספר המשתמשים ובהכנסות, אך היא עדיין רחוקה מלייצר תזרים מזומנים חיובי, ובוודאי מלממן את השקעות העתק שנדרשו ממנה ממקורות עצמאיים.
"אז מה היא עושה? מגייסת את ההון שלו היא זקוקה בשווי גבוה, שמסייע לה מול משקיעים פוטנציאליים אחרים ולהגדיל את ההייפ סביב הסקטור באופן כללי". במהלך הדיון אמר לפידות כי לתפיסתו בשנת 2027 ישתנו המומנטום וההייפ סביב תעשיית הבינה המלאכותית והיקפי ההשקעה בתחום יקטנו.
ארז מגדלי חלק על דבריו של לפידות: "במגדל ביטוח בחנו את הסיבות מדוע השוק כל כך גבוה ויקר, והגענו למסקנה שזה בעיקר בגלל ציפיית משקיעים. לפני גל ה־AI הסבירו לנו למה הכלכלה בסטגנציה: אין צמיחה דמוגרפית ואין צפי לרווחים עתידיים גבוהים. אבל היום ה־AI היא דלק חזק לאמונה ששיעורי הרווחים אמורים לצמוח שוב".
מגדלי הוסיף כי קשה לקבוע עד כמה הציפיות ריאליות, אבל עד שלא יופיע חסם מהותי — השוק ימשיך לעלות.
לדבריו, "זו תהיה טעות ללכת נגד השוק. בועות הן לא ממש שכיחות בשוק — ב־40 השנים האחרונות היו שלוש: הדוט.קום, הנדל"ן האמריקאי והמניות היפניות. כל הבועות הללו התפוצצו בעקבות הידוק מוניטרי. היום אנחנו בכיוון הפוך — שחרור מוניטרי והורדת ריבית".
לדברי לובצקי, "לפני שנתיים אמרתי בועה על ה־AI וקראו לי מטומטם. איך אתה מעז לרדת על AI?". לדבריו, עדיין אין מודל כלכלי מסודר בתחום, אך כבר יש ניצנים ראשונים לכך — בעיקר בשירותים שמעניקות ענקיות הטכנולוגיה.
"בהתחלה המעבר לענן היה בחירה, אבל בסוף, בגלל הצורך בשירותים מסוימים, כולם היו צריכים לעבור לענן. אני לא מדען טכנולוגיה, אבל אני יודע מתי אני מקבל משהו מתחת לערך השווי שלו — וזה כרגע מה שמחלקות חברות ה־AI. אני חושב שגם אם תהיה ירידה בשווי — והיא תקרה — הרבה יותר כסף יופסד מלהמתין בצד ולחכות להתפוצצות, מאשר פשוט להמשיך עם הגל".
