"למה אני צריכה לגלות את זה בכלכליסט?": מאחורי הקלעים של פרישת המנכ"ל המפתיעה
דודו מזרחי התפטר מחברת הסיעוד דנאל אחרי פחות משנתיים בתפקיד המנכ"ל והפתיע את השוק; בדצמבר חשף כלכליסט שמזרחי מייעץ לקבוצה שלוטשת עיניים לרכישת השליטה בבזק, שאותה ניהל במשך ארבע שנים; יו"ר דנאל סיגל רגב ערכה איתו שיחה מתוחה באותו היום, וחודש וחצי לאחר מכן הוא הודיע על עזיבת החברה; מזרחי: "לא אתייחס לדברי רגב, מי שצריך להכיר את הפרטים והעשייה - מכיר"
ביום חמישי האחרון התקיימה ישיבת עבודה שוטפת ושגרתית בנושא הסיעוד במשרדי חברת הסיעוד וכוח האדם דנאל, במתחם הבורסה ברמת גן. עם סיום הישיבה ביקש דודו מזרחי, מנכ"ל החברה, מהיו"ר סיגל רגב, שהשתתפה בפגישה גם כן, להישאר לשיחה קצרה איתו. במהלך השיחה הודיע לה מזרחי בעל פה כי החליט לפרוש מתפקידו. רגב קיבלה את ההתפטרות באופן מיידי, ובאותו ערב קיימה שיחת עדכון עם חברי הדירקטוריון. מזרחי עצמו לא השתתף בשיחה, ובמקביל עדכן באותה שעה את הנהלת החברה. הפרישה של מזרחי הפתיעה את שוק ההון, אף שמניית דנאל הגיבה באדישות ביום שישי, היום שבו דנאל דיווחה על התפטרותו, כשנותרה ללא שינוי.
לעומת זאת, בקרב מי שמצויים בנעשה בתוך החברה, המהלך לא נחשב להפתעה גמורה: שם, כך מתברר, כבר הריחו את האפשרות לפרישה של המנכ"ל מאז דצמבר האחרון. הרקע לכך לא היה קשור ישירות לדנאל, אלא דווקא ליציאתה של קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט מהשליטה בחברת התקשורת בזק. בזק הפכה בשנה שעברה לחברה ללא גרעין שליטה, בדומה לדנאל, וגופים וגורמים שונים החלו ללטוש עין לשליטה בה. עם המתעניינים ניתן למנות את קרן ההשקעה בתשתיות קיסטון, קרן ההשקעה בתשתיות תש"י, וכן את מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר תמיר כהן. בדצמבר חשף כלכליסט את ההתארגנויות השונות סביב בזק, וציין כי כהן מלווה ביועץ - מזרחי, מנכ"ל בזק לשעבר.
ביום הפרסום של הידיעה יזמה רגב שיחה עם מזרחי. "מה הסיפור עם בזק? למה אני צריכה לגלות את זה מהעיתון? איך אתה לא מעדכן אותנו?", שאלה. מזרחי השיב לה כי אין לו במה לעדכן, מאחר שלא נעשה שום צעד אופרטיבי בכל הנוגע לזה. אבל רגב התעקשה: "אתה מסתובב בין גופים מוסדיים בעודך מנכ"ל של חברה ציבורית. זה נראה שאתה לא סופר אותנו. ומה אם מחר תהיה מנכ"ל בזק?". מזרחי הציע לה לדבר עם הייעוץ המשפטי של הדירקטוריון, טען שאין צורך בדיווח לבורסה מצד דנאל, משום שמדובר בשלב זה בייעוץ בלבד, והתחייב שאין לו שאיפות לשוב לתפקיד מנכ"ל בזק — אך לא הכחיש שיש לו שאיפות הקשורות לחברה שבה שימש בעבר כמנכ"ל במשך ארבע שנים, עד אפריל 2022. אף שרגב קיבלה את גרסתו של מזרחי ולא העלתה את הנושא לדיון פורמלי בדירקטוריון, היחסים בין השניים התערערו.
מזרחי הרגיש מיצוי בדנאל
בשיחות פרטיות טען מזרחי כי מלכתחילה הוא לא התכוון להישאר בתפקידו בדנאל יותר משנתיים־שלוש. לדבריו, מדובר בתפקיד לא פשוט בחברה קשה ומורכבת, המטפלת באוכלוסיות קשות יום. אף שאהב את האנשים ואת החברה, הוא הרגיש שהגיע למיצוי, ולכן החליט לפרוש. במאי 2024, בעת שדנאל פרסמה את דו"חות הרבעון הראשון של אותה שנה, מזרחי נשמע אחרת, כמי שמתכוון להישאר זמן ארוך בדנאל. בשיחה עם כלכליסט, אגב פרסום הדו"חות, אמר כי "תחום הפעילות של דנאל הוא אפור יותר משל בזק, זה נכון. אבל כשאתה נכנס אליה, אתה מגלה שזה עולם פחות אפור משנראה בחוץ. זה פחות נוצץ, אבל לא פחות מעניין. בזק היא מונופול שמתכווץ. דנאל פועלת בשוק צומח ונגדל גם באמצעות רכישות".
כך או כך, קשה להתעלם מהפיל שבחדר. מה שבאמת מעניין את מזרחי הוא בזק. הוא שואף לחזור לחברה - אם כי לא בהכרח לתפקיד ניהולי - ובשיחות מול גופים מוסדיים הציג אסטרטגיה סדורה לצמיחתה. ניכר שבזק יקרה ללבו של מזרחי. מינויו למנכ"ל ב־2018 היה הישורת האחרונה של הקדנציה השנייה שלו בחברה, שבה צמח במשך שנים רבות. כשעזב אותה בפעם הראשונה, ב־2016, הוא עשה זאת ממשבצת סמנכ"ל הכספים, על רקע עסקת בעלי העניין שבמסגרתה בזק רכשה משאול אלוביץ', שהיה אז בעל השליטה, את יתרת המניות שלו ב־yes, עסקה שהולידה לימים את תיק בזק. כסמנכ"ל כספים הוא נחשב לעתים גורם אופוזיציוני לבעל השליטה דאז, וכשעזב, רבים בשוק העריכו שישוב. ההערכות האלו ליוו גם את עזיבתו כמנכ"ל. ואכן, נדמה שבפרק הזמן הזה מזרחי לכל הפחות הגה תוכניות, ושיתוף הפעולה עם כהן סיפק לו אפשרות, ולו תיאורטית, לנסות להוציא אותן לפועל.
עם זאת, המוסדיים, שהם בעלי המניות המרכזיים של בזק כיום, פחות התלהבו מהשותף שלו כהן, ובשלב זה ההסתברות לחבירה של כהן ומזרחי לצורך השתלטות על בזק אינה גבוהה. מנגד, עומדת בפני מזרחי האפשרות להגיע לדירקטוריון בזק בדרכים אחרות, ולצד מתעניינים נוספים שיהוו תחרות. אפשרות זו נחשבת ריאלית, במיוחד לקראת אספת בעלי המניות הכללית של החברה באפריל, שבה ייבחר דירקטוריון חדש לחברת התקשורת הגדולה בישראל.
בזק, כך נראה, היא מרכיב מרכזי בהחלטתו של מזרחי לפרוש מדנאל. הוא הרגיש שאינו יכול להמשיך "לרקוד על שתי החתונות" — לכהן כמנכ"ל של חברה ציבורית אחת, ובמקביל לטפח שאיפות להשתלטות או להשפעה בחברה ציבורית אחרת. כך הבשילה ההחלטה לפרישה.
בדירקטוריון דנאל הדעות חלוקות. יש הרואים במזרחי מנכ"ל טוב, שהיה יכול להמשיך ולהוביל את החברה לשלבים הבאים. אחרים סבורים כי אכן מיצה את תפקידו, וכי למרות היותו הגון ובעל אינטגריטי, עדיף לחברה לעבור לשלב הבא עם מנכ"ל שיתמקד בצמיחה. לפי גישה זו, מזרחי היה זה שניקה את השולחן וייצב את החברה, וכעת נדרש מנהל מסוג אחר. כך, כך נראה, חושבת גם בעלת המניות הגדולה יוניברסל מוטורס (UMI), שמחזיקה ב־19.5% מהמניות, הסבורה שלדנאל פוטנציאל להכפיל את שווייה, אך זאת בתנאי שתבצע רכישות ומיזוגים ותתרחב, מה שלא קרה בתקופת מזרחי.
עוד אומרים גורמים אלה כי כחברה קשה לניהול, הפועלת בארבע חטיבות שונות - סיעוד, משאבי אנוש, בריאות ובית אקשטיין — ושאין ביניהן סינרגיה טבעית, דנאל זקוקה למנכ"ל שיידע להניע כל חטיבה בנפרד, ורצוי כזה שהוא "איש של אנשים", לנוכח תחומי הפעילות הרגישים.
בהקשר זה רגב אמרה לכלכליסט כי "דודו עשה עבודה טובה בשלב הראשון שהחברה היתה זקוקה לו. הוא היה נכון לשנתיים הראשונות — ועכשיו צריך להביא מנכ"ל שיצמיח אותה".
ממזרחי נמסר: "אני מבקש לא להתייחס לדבריה של היו"ר. מי שצריך להכיר את הפרטים ואת העשייה, מכיר. אני מבקש להודות לחברי הדירקטוריון על תקופת העבודה המשותפת. מדובר באחד מהדירקטוריונים הטובים שיצא לי לעבוד תחתיו במגוון התפקידים שמילאתי, שותפים מלאים לדרך בה צעדנו יחד. אני מאחל לדנאל ולמנהליה ועובדיה המדהימים המשך שגשוג והצלחה".
הסיעוד: תחום אפור שמגלגל סכומי עתק
תחום הסיעוד נחשב לאחד התחומים האפורים יחסית במשק, אך כזה שמגלגל סכומי עתק שמקורם בקופת המדינה. המדינה מעניקה קצבאות סיעוד למאות אלפי אזרחים, והכספים מועברים דרך חברות כוח אדם כמו עמל ומעבר, דנאל, מטב ואחרות. בחצי השנה האחרונה נקלע התחום למשבר, בעקבות שינוי תנאי הפעילות מצד הביטוח הלאומי מול החברות. החברות עתרו לבית המשפט, אך העתירה נדחתה, מה שהוביל לירידות חדות במניות החברות הציבוריות בענף.
דנאל היא החברה השנייה בגודלה בתחום, אחרי עמל ומעבר. מדובר בחברה שעברה בשנים האחרונות לא מעט טלטלות. לאורך השנים פעלה כחברה ללא גרעין שליטה, כאשר מי שניווטו אותה היו היו"ר רמי אנטין ובעיקר המנכ"ל אילן ישראלי. החברה, שהוקמה ב־1974 בידי משפחת אדיר, הונפקה ב־1992, וב־2017 הפכה לחברה הריאלית השנייה המשמעותית בבורסה ללא גרעין שליטה, אחרי פז. מ־2017 עד 2021 רשמה מניית דנאל תשואה פנטסטית של כ־420%, לעומת עלייה של כ־46% בלבד במדד ת"א־125, שבו נכללה ושמהווה את המדד המייצג של הבורסה, והגיעה לשווי שיא של 3.6 מיליארד שקל. בעשר השנים שהסתיימו ב־2021 רשמה המניה תשואה מצטברת של כ־4,000%. הביצועים האלו הביאו את ישראלי למקום גבוה בדירוגי המנהלים השנתיים שעורך כלכליסט, על בסיס הציונים שמעניקים המוסדיים למנהלי החברות הציבוריות.
אלא שאז הגיעה הנחיתה. דנאל וישראלי יצאו למסע רכישות שכלל את חברת הפונדקאות מנור לפי שווי של 80 מיליון שקל, את חברת עיניים תמורת 74 מיליון שקל ואת חברת השירותים הרפואיים אביב ב־71 מיליון שקל. שלוש הרכישות האלו התבררו כלא מוצלחות והסבו לחברה הפסדים. מנור, למשל, סבלה מהאטה משמעותית בשל המלחמה באוקראינה, שבה פעלה. המניה צנחה בכ־60% מאז החל מסע הרכישות, ובתחילת 2023 נסחרה דנאל בשווי של כ־1.5 מיליארד שקל בלבד.
בנקודה הזו לטשה אליה עין יוניברסל מוטורס ישראל (UMI), יבואנית רכבי שברולט וקאדילק, שבשליטת משפחות עיני ודנון. UMI החלה לאסוף מניות, חברה למוסדיים, וכעבור כשנה הובילה מהפך בדירקטוריון והדחה של אנטין וישראלי. לתפקיד היו"ר מונתה רגב, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת לשעבר ודירקטורית בבנק דיסקונט, והיא הביאה את מזרחי ללשכת המנכ"ל. מזרחי מונה לתפקיד בפברואר 2024 ונכנס ללשכה חודש לאחר מכן. מהר מאוד הוא גילה שלא מדובר במונופול דוגמת בזק, שמובילה תחום אחד ברור, אלא בחברה מורכבת הפועלת בענף קשה ורגיש. הוא הוביל מחיקה של ההשקעות שביצעה דנאל ברכישות בהיקף מצטבר של כ־200 מיליון שקל. בשנת 2025 רשמה החברה רווח תפעולי של 144 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת רווח תפעולי של 154 מיליון שקל בכל שנת 2023 - שנה שנחשבה למשברית במיוחד.
