בלעדי
קיסטון, תש"י וקבוצה שגיבש תמיר כהן במרדף אחר בזק
שלוש הקבוצות המתעניינות ברכישת השליטה בבזק נזקקות לגיוס של 2.7 מיליארד שקל כדי לרכוש 15% ממנה, ומנהלות מגעים עם מוסדיים ומשקיעים פרטיים. בזק מבקשת לצ'פר את היו"ר תומר ראב"ד עם אופציות תקדימיות בשווי 5.4 מיליון שקל ושכר חודשי של 200 אלף שקל
בדיוק חודש חלף מאז מכרה קרן סרצ'לייט את השליטה בבזק באמצעות פיזור המניות בבורסה, ויש כבר מי שלוטשים עיניים לשליטה בחברה. לכלכליסט נודע כי לפחות שלושה גורמים מנסים לגבש קבוצה לרכישת בחברת התקשורת. בזק נסחרת לפי שווי 18 מיליארד שקל ולרכישת השליטה, שירדה לשיעור מינימלי של 15% ממניות החברה, נדרשים 2.7 מיליארד שקל שחלקם יכול לבוא במימון.
בי־קום, שבאמצעותה רכשו סרצ'לייט ודוד פורר את השליטה בבזק תמורת 630 מיליון שקל ב־2019, הודיעה בשבוע שעבר על חלוקה של 2.2 מיליארד שקל כדיבידנד עצום לבעלי המניות שלה, ומחיקתה מהמסחר. במקביל, בסוף השבוע, זימנה בזק אסיפה כללית של בעלי המניות, שנדחתה מהמועד המקורי, ובה מתבקשים בעלי המניות לאשר חבילת תגמול נאה של מענקים ואופציות בעיקר ליו"ר החברה תומר ראב"ד, וגם למנכ"ל ניר דוד.
בין הגורמים הלוטשים עין לבזק תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, שכלכליסט כבר דיווח על התעניינותו. כהן מסתובב בין הגופים המוסדיים וטוען כי קבוצת אנשי עסקים פרטיים נמצאת מאחוריו והתחייבה לרכוש את המניות עם השלמת מבנה העסקה, ועשויה לבקש היתר אחזקה בקרוב ממשרד התקשורת, אם תגבש את הסכום הנדרש. גוף פיננסי גדול מנהל מגעים עם הקבוצה להיות העוגן שלה. הקבוצה מכוונת להגיע תחילה להחזקה של 4.99% ואז לנסות לרכוש את השליטה (15%). עבור 5% מהמניות נדרשים 900 מיליון שקל, וכהן מנסה להשיג מימון והשתתפות של מוסדיים לסכומים גבוהים יותר, אך המוסדיים הגדולים אינם נלהבים לשתף פעולה כרגע עם הקבוצה.
כהן מלווה בדמות מפתיעה — מנכ"ל בזק לשעבר דודו מזרחי, כיום מנכ"ל חברת שירותי הייעוץ דנאל, שמשמש יועץ לכהן בתהליך, לאור היכרות ביניהם. כהן כיהן חודשיים כדירקטור בבזק עת ביקש נתי סיידוף לרכוש אותה ב־2017. המגעים לא הבשילו וסיידוף רכש את שיכון ובינוי ומינה את כהן כמנכ"ל ויו"ר לפני שיזם את הדחתו. כהן נהנה ככל הנראה מתמיכה של ועד העובדים של בזק בראשות איציק בסלו, ומנסה לשכנע את המוסדיים גם באמצעות תמיכה זו. בין הפרטיים מאחוריו אנשי עסקים ישראלים בתחומי הנדל"ן, התקשורת והאנרגיה.
מתמודדת נוספת על השליטה בבזק היא קרן קיסטון, שהוקמה בידי גיל דויטש ורוני בירם, שצירפה לפני שנתיים את לירן אבישר, מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר, וניסתה מאז לבצע רכישה בתחום התקשורת — ללא הצלחה. לכלכליסט נודע כי זמן קצר לפני שסרצ'לייט פיזרה את המניות בבורסה, ניסתה קיסטון לנהל שיחות על רכישת השליטה מידיה, אך סרצ'לייט, שלא רצתה להתעכב עם אישורים רגולטוריים, העדיפה לפזר את המניות בבורסה ו"לקחת את הרווחים הביתה". קיסטון חזרה לאחרונה לנהל שיחות עם המשקיעים שלה ומוסדיים אחרים כדי לגבש קבוצה לרכישה שתדרוש גיוס הון גדול.
קרן תש"י, שמנוהלת בידי ירון קסטנבאום, התעניינה בבזק כבר בתחילת 2018 וניהלה מגעים מול דורון תורג'מן, אך בסופו של דבר נמכרה החברה בתום תהליך ארוך לסרצ'לייט בידי מחזיקי האג"ח של בי־קום. תש"י שומרת כרגע את העניין שלה בפרופיל נמוך, מלבד שיחות עם מספר גופים באשר לקבל מימון והשתתפות עמה ברכישה, ועשויה להגביר את הפרופיל בקרוב. גורם נוסף ששמו הוזכר כמתעניין בבזק הוא יו"ר פרטנר שלמה רודב, ששימש בעבר יו"ר בזק. רודב טוען כי אין ממש בכך וכי מוסדיים פנו אליו, ככל הנראה לחזור לחברה בחבירה לרכישת השליטה, אולם אין סיכוי שזה יקרה.
בזק עדכנה בסוף השבוע את מדיניות התגמול שפרסמה לפני שבועיים, וכאמור דחתה בהתאם את אספת בעלי המניות מ־7 בינואר ל־25 בינואר. זאת בעקבות תוספת של סעיף לסדר היום שבו הדירקטוריון החליט "לפנק" את היו"ר תומר ראב"ד בחבילה של 4.4 מיליון אופציות חדשות למימוש במחירי מניה של 8 ו־10 שקלים. ראב"ד כבר קיבל ב־2022 מידי בי־קום 3.25 מיליון אופציות למניות בזק בהחלטה שעברה אובר־רולינג של החברה לאחר שהמוסדיים סירבו לאשר אותה. אופציות אלה נמצאות כבר בתוך הכסף.
אבל בעוד שהמנה הקודמת ניתנה כשבזק הייתה חברה עם גרעין שליטה, הרי שעתה בזק היא חברה ללא גרעין שליטה, שבה דירקטוריון עצמאי. באפריל אמור ראב"ד לעמוד לבחירה מחודשת, ואי־הסכמה של המוסדיים לאשר לו את החבילה החדשה, ששוויה 5.4 מיליון שקל, עלולה להתפרש באופן שלילי לגבי דעתם להמשך כהונתו כיו"ר החברה, כדירקטוריון עצמאי ולא תחת סרצ'לייט, שראב"ד שימש כנציגה. במקביל החליט הדירקטוריון לאפשר לדירקטורים לקבל תגמול הוני של אופציות — שמעולם לא ניתן בבזק.
הענקת האופציות לא הייתה מתאפשרת לפי תקנון בזק אלמלא העלאת תקרת השכר החודשית של ראב"ד (ושל המנכ"ל ניר דוד, שלגביו לא מוצעת חבילת אופציות), מ־175 אלף שקל בחודש ל־200 אלף, סעיף נוסף שמוצע באסיפה. עובדי החברה, שמצויים במערכת יחסים עכורה עם ראב"ד, מתנגדים לחלוקת האופציות ולמדיניות התגמול החדשה בתקופה רגישה זו, מה גם שהחברה עשויה לעבור לידיים חדשות. בנוסף מבקשת החברה להעניק מענק מיוחד של 15 משכורות לראב"ד ולניר דוד, במידה שמשרד התקשורת יאשר את ביטול ההפרדה המבנית בבזק. המענק יינתן עם ההחלטה ולא עם מימושה, הליך מורכב כשלעצמו. גם המענק המיוחד לנושאי המשרה יגדל מ־6 חודשי שכר ל־15 חודשי שכר.
המדיניות המוצעת מאפשרת גמישות רק לגבי סמנכ"לים, וכל עדכון לגבי מנכ"ל/יו"ר דורש אספה ספציפית על עדכון תנאים, ולכן לא ניתן לעדכן את התנאים אחרי אספה אלא באסיפות נוספות. גורמים בחברה אמרו כי השינויים נעשו לבקשת המוסדיים.
בי־קום דיווחה בשבוע שעבר על פירוק מרצון של החברה וחלוקת 2.8 מיליארד שקל בקופתה לבעלי המניות, כשסרצ'לייט מקבלת 1.86 מיליארד שקל ודוד פורר מקבל 350 מיליון שקל מהסכום. בי־קום מכרה לפני חודש את יתרת מניותיה בבזק (15.9%) תמורת 2.7 מיליארד שקל.
