סימני חיים בשוק ההנפקות, והישראליות מנצלות את חלון פתיחת ההזדמנויות
השבוע שחלף הפך לעמוס ביותר בשוק ההנפקות מאז 2021 עם גיוסים של 4 מיליארד דולר לשש חברות בלבד. מפתחת פתרונות התחבורה ויה גייסה 900 מיליון דולר והגיעה לשווי של 3.9 מיליארד דולר. לנדבאזז, שהגישה תשקיף להנפקה ראשונית מכוונת לשווי של 1.5 מיליארד דולר
שיא של כל הזמנים בו סגר מדד נאסד"ק את שבוע המסחר, מרחיב יותר ויותר גם את חלון ההנפקות עבור חברות טכנולוגיה. אמנם המשקיעים רוצים לראות בעיקר הנפקות של חברות פינטק כמו קלרנה שהנפיקה סוף כל סוף בשבוע החולף לפי שווי של 15 מיליארד דולר וזינקה ל־20 מיליארד דולר או חברת הקריפטו ג'מיני של האחים ווינקלווס שקפצה ב־45% ביום המסחר הראשון, אבל יש קשב גם לחברות מסוג אחר.
ויה הישראלית, שפיתחה תוכנה לניהול תחבורה ציבורית, הצליחה לגייס ביום חמישי בלילה 493 מיליון דולר לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. בכך הפך השבוע החולף לעמוס ביותר בשוק ההנפקות מאז 2021 עם גיוסים של 4 מיליארד דולר לשש חברות בלבד. אלא שבינתיים מתחילת השנה הסטטיסטיקה עדיין לא מעודדת: רק 122 חברות טכנולוגיה הונפקו במחצית הראשונה של 2025, בדומה למספרים של 2024. הציפייה היא כעת שהמחצית השנייה תהיה טובה יותר ותשבור את מגמת הדעיכה שמורגשת מאז 2021, אחרי שיא של 2021 בה הונפקו 734 חברות חדשות, לפי נתוני CBinsights.
בזמן שחברות הייטק נרתעות מפגישה עם משקיעים בוול סטריט, ומעדיפות את אלה מהסיליקון וואלי, הן מגיעות להנפקה "זקנות" מאי פעם. אם ב־2015 חברות הלכו להנפקה כשהן היו בנות 12 בממוצע, הרי שהשנה הגיל הממוצע כבר מגיע ל־15.9 שנים. כל ההנפקות של השבוע האחרון תוכות בסטטיסטיקה זו: קלרנה השוודית היא בת 20, בורסת הקריפטו ג'מיני הוקמה ב־2014 וגם ויה הישראלית המתינה מאז 2012 כדי להגיע לוול סטריט. בסוף השבוע האחרון הגישה עוד חברה ישראלית לנדבאזז, בת העשר, תשקיף ל־IPO הנפקה בנאסד"ק, כשהיא מכוונת לשווי של 1.5 מיליארד דולר.
רמות נפגש עם מזומנים
בצילן של קלרנה ובעיקר ג'מיני, ויה לא משכה עניין גדול במיוחד ביום המסחר הראשון במנייתה ביום שישי ולא סיפקה את ה־POP שאותו אוהבים לראות המשקיעים. ועם זאת, לקראת סיום המסחר היא הצליחה לטפס ב־8% לשווי של 3.9 מיליארד דולר. החברה העלתה את מחיר המניה בהנפקה מטווח מקורי של 44-40 דולר ל־46 דולר, מה שאיפשר לה להזרים 328 מיליון דולר לקופתה ועוד 164 מיליון דולר לחשבונות של בעלי המניות הוותיקים בה ובראשם המייסד והמנכ"ל דניאל רמות. רמות (49) מכר חצי מיליון מניות ונפגש עם 23 מיליון דולר, פיטנגו בהובלת חמי פרס שהייתה בין המשקיעים הראשונים בויה, מכרה מניות בקרוב ל־20 מיליון דולר גם היא. בעלי מניות גדולים נוספים הם קרן 83north וקרן אקסור. בין בעלי המניות בוויה ישנם עוד שני גופים ישראלים שאינם מגיעים מעולמות הון סיכון: חברת הביטוח מנורה שמחזיקה ב־1.4% ממניות החברה ויבואנית הרכב כלמוביל עם 1% מהמניות, שגם מכרו נתחים קטנים בהנפקה.
ויה, שהוקמה ב־2012 על ידי רמות ואורן שובל גייסה עד היום 900 מיליון דולר. היא רשומה כאמריקאית ומעסיקה קרוב לאלף עובדים, עם מטה בארה"ב ומרכז פיתוח בישראל שמונה 400 עובדים. ויה צומחת מהר, מעל 30% בשנה ונמצאת בקצב הכנסות של 429 מיליון דולר, אך עדיין מפסידה, אם כי שיעור ההפסד נמצא במגמת ירידה. לקוחותיה הם בעיקר גופי תחבורה ורשויות מקומיות שנעזרות בפתרון שלה כדי לייעל את התחבורה הציבורית. היום יש לה 689 לקוחות, כאשר 90% מההכנסות מגיעות מגופים ממשלתיים, מרביתם בארה"ב.
"נראה שיש חלון בשוק"
"זה יום מאוד מרגש ומשמעותי בחיי החברה. התחלנו לדבר עם משקיעים לפני כמה חודשים, וזה לא משהו שמוכר עבורם. אין חברות שדומות לנו, לא מבחינת השוק שאנחנו מוכרים אליו ולא מבחינת הטכנולוגיה שבנינו. אבל בסופו של דבר, עשינו זאת בהצלחה", אמר רמות לכלכליסט אחרי ההנפקה. "לא היינו חייבים לצאת לשוק. ההחלטה נבעה ממגוון שיקולים. נראה שיש 'חלון' בשוק - וצריך לתפוס אותו. המשקיעים רואים שיש לנו יכולת של צמיחה עקבית לאורך זמן והתאמה גבוהה בין המוצר לשוק. בנוסף, העובדה שאנחנו מספקים תשתית קריטית לארגונים ציבוריים מחייבת אותנו להיות חברה ציבורית. זה מרגיע את הלקוחות שלנו. כמו שחברות Fortune 500 מעדיפות לקנות שירותי סייבר מחברה ציבורית, כך גם הגופים שאנחנו עובדים מולם", הוסיף רמות והעריך כי ויה עשויה להשתמש בכספי ההנפקה ובמטבע המניה לביצוע רכישות בעתיד הקרוב.
ההנפקה הישראלית הבאה תהיה של חברת הפינטק האמריקאית לנדבאזז (Lendbuzz) שנוסדה על ידי אמיתי קלמר ודן רביב. לנדבאזז, שקטנה יותר מוויה, עוסקת בתחום הנכון יותר של פינטק מבוסס AI, צומחת בקצב מהיר והכנסותיה זינקו ב־38% במחצית הראשונה של השנה ל־173 מיליון דולר עם רווח נקי של 11.1 מיליון דולר, עלייה משמעותית בהשוואה לרווח נקי של 5.6 מיליון דולר שהשיגה שנה קודם לכן. בלנדבאזז יש הרבה משקיעים ישראלים שממתינים כבר זמן רב להנזלת ההשקעה, אך לא כולם ירשמו תשואה גבוהה במיוחד שכן השווי צפוי להיות די דומה לשווי של 1.1 מיליארד דולר בו עשתה החברה את הגיוס הפרטי האחרון ב־2023.
בסבב האחרון גייסה לנדבאזז 345 מיליון דולר הכוללים גיוס הון של 45 מיליון דולר לפי שווי של 1.1. משקיעים נוספים בחברה כוללים את קרן 83North, קרן O.G. Venture Partners של איל עופר, קבוצת ארקין, מבטח שמיר ו־Highsage Venture. לפי הדו"ח האחרון של מבטח שמיר, הקבוצה שהשקיעה בלנדבאזז בשלבים מוקדמים והחזיקה בעבר כ־10% מהחברה, ירדה היום לאחזקה של כ־7.8% בלבד והיא משערכת אותה לפי שווי של כ־1.5 מיליארד דולר, הצפוי גם בהנפקה.
