שורת הרווח
הבינלאומי, הפניקס ונובה: מי תיכנס למדד שמזיז מיליארדים?
ב־7 באוגוסט, חברת המדדים MSCI תפרסם את עדכון הרכב המדדים הרבעוני שלה. בעדכון הקרוב, יש צפי להתרחבות מדד MSCI ISRAEL, שמכיל את המניות הישראליות הגדולות ביותר. מניות נובה, הפניקס והבינלאומי צפויות להתמודד על מקום בו. בנוסף, מניות רבות צפויות להיכנס למדד המניות הקטנות של MSCI, ובראשן מניית מיטב
ב־7 באוגוסט, בשעות הלילה, תפרסם ענקית המדדים MSCI את עדכון הרכב המדדים הרבעוני שלה – אירוע טכני לכאורה, אבל כזה שמניע את שוק ההון העולמי והמקומי. במוקד: מקום במדד MSCI ישראל – המדד שמרכז את המניות הישראליות הגדולות. בין המועמדות שנלחמות על הכניסה: נובה, הבנק הבינלאומי והפניקס. מי תיכנס, מי תישאר בחוץ, ולמה זה כל כך משמעותי גם למי שלא סוחר ביום יום?
כפי הנראה, בעדכון הרכב המדדים הרבעוני הקרוב של MSCI ייכנסו בין מניה אחת לשלוש מניות למדד MSCI ISRAEL. קרנות סל רבות מתבססות על מדד זה. המועמדת המובילה להיכנס למדד היא מניית הפניקס, שזינקה ב־132% מתחילת השנה. גם מניות הבינלאומי ונובה נמצאות בעמדה שעשויה להכניס אותן למדד זה.
MSCI היא חברת המדדים הבינלאומית בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על מניות ישראליות. החברה מחלקת את המניות לשלוש קבוצות: גדולות, בינוניות וקטנות, וכן קיימת קטגוריה של מניות "מיקרו". קרנות סל פועלות לפי קטגוריות אלו, אך חשוב לציין כי קרנות סל על מניות "מיקרו" קיימות רק עבור מניות אמריקאיות, מאחר שמניות מיקרו מחוץ לארה"ב אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו על ידי MSCI.
המניות בקטגוריות הגדולות והבינוניות נכללות במדד MSCI ISRAEL. קרנות סל שעוקבות אחר מדד זה מחזיקות בכ־4.5% מהסחורה הצפה של אותן מניות (הסחורה הצפה - המניות שלא מוחזקות ע"י בעלי עניין). המניות הקטנות נכללות במדד MSCI ISRAEL SMALL CAP. קרנות סל על מדד זה מחזיקות בכ־3% מהסחורה הצפה של אותן מניות. בסך הכל, קרנות הסל שמבוססות על מדדי MSCI מחזיקות במניות ישראליות בשווי כולל של כ־12.2 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, כ־9 מיליארד דולר מוחזקים במניות שנסחרות בבורסה בתל אביב (חלקן דואליות, שנסחרות במקביל גם בארה"ב) ו־3.2 מיליארד דולר במניות ישראליות שנסחרות רק בארה"ב. לשם השוואה, כל קרנות הסל והקרנות המחקות על מדדי ת"א־35, ת"א־125 ות"א־90 מנהלות יחד כ־16 מיליארד דולר.
נכון לעכשיו, מדד MSCI ISRAEL מכיל 13 מניות ומדד המניות הקטנות מכיל 87 מניות. העובדה ששני המדדים יחד מכילים 100 מניות היא מקרית, וכמות המניות במדדים אלו צפויה לצמוח בעדכון של אוגוסט. עדכון ההרכב מתבצע אחת לרבעון, כאשר MSCI מפרסמת את רשימת השינויים הצפויים בהרכבי המדדים, והם נכנסים לתוקף סביב יום המסחר האחרון של החודשים: פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר (המועד המדויק תלוי בשיקולי MSCI). יום זה מתאפיין בכך שבמסחר הנעילה יהיו מחזורי מסחר גבוהים במיוחד, בשל ההתאמות שמבצעות קרנות הסל בהתאם לשינויים בהרכב המדדים ובמשקל המניות.
מבחינת המניות הישראליות, עיקר השינויים הם תחלופה בין מדד MSCI ISRAEL ובין מדד המניות הקטנות (לעיתים יש כניסה ישירה למדד MSCI ISRAEL, בעיקר של מניות חדשות), וכניסה ויציאה של מניות למדד המניות הקטנות.
הזיגזגים במדד הטיבו בעיקר עם הבורסה, שנהנתה ממחזורי מסחר חריגים
שנת 2023 התאפיינה בתחלופה ערה במיוחד בהרכב מדד MSCI ISRAEL. בפברואר 2023 מניית הבנק הבינלאומי נכנסה למדד זה ויצאה ממדד המניות הקטנות. במקביל, מניות בזק וצים יצאו ממדד MSCI ISRAEL ונכנסו למדד המניות הקטנות. בחודש מאי, מניית הבנק הבינלאומי יצאה ממדד MSCI ISRAEL וחזרה למדד המניות הקטנות. מנגד, מניית MONDAY.COM נכנסה ישירות למדד MSCI ISRAEL. בעדכון של חודש אוגוסט, מניית Global-E נכנסה ישירות למדד MSCI ISRAEL ומניית טאואר עברה ממדד MSCI ISRAEL למדד המניות הקטנות.
כניסתה ויציאתה של מניית הבינלאומי ממדד MSCI ISRAEL השפיעו באופן ניכר על מחזורי המסחר במניה סביב מועדי השינויים. מחזור המסחר במניית הבינלאומי בחציון הראשון של 2023 היה 11.85% ממחזור המסחר הכולל בחמשת הבנקים הגדולים – שיעור שיא עבור מניה זו.
בשנת 2024 לא חלו שינויים בהרכב מדד MSCI ISRAEL, אך חלו מספר שינויים בהרכב מדד המניות הקטנות. שנת 2025 מסתמנת כשנה פעילה מבחינת תחלופת מניות במדד MSCI ISRAEL. בפברואר השנה מניית נובה נכנסה למדד ויצאה ממדד המניות הקטנות, אך כבר בחודש מאי המניה יצאה ממדד MSCI ISRAEL בחזרה למדד המניות הקטנות. באותו מועד גם מניית Global-E איבדה את מקומה במדד MSCI ISRAEL ועברה למדד המניות הקטנות. הזיגזג הזה היטיב בעיקר עם הבורסה בתל אביב, שנהנתה מעלייה ניכרת במחזורי המסחר. ב־27 בפברואר, מחזור המסחר בשלב מכרז הנעילה של מניית נובה היה 967 מיליון שקל. מחזור המסחר במניה בשלב מכרז הנעילה של ה־29.5 היה 1.03 מיליארד שקל. המשמעות, קרנות הסל שמבוססות על MSCI קנו ומכרו את מניית נובה בכ־ 2 מיליארד שקל בתוך שלושה חודשים בגלל הזיגזג של המניה במדדי MSCI. אך יתכן שהזיגזג עדיין לא הסתיים. בשביעי לאוגוסט, בשעות הלילה, MSCI תדווח על עדכון הרכב המדדים הרבעוני שייכנס לתוקף בנעילת המסחר של ה־27.8, ובמועד זה יתכן שמניית נובה תחזור למדד MSCI ISRAEL. כדי להבין את הסיכויים לכך ואת ההשלכות האפשריות, יש תחילה להכיר את כללי הסף והמעבר של מדדי MSCI.
כללי המדדים של MSCI והחלוקה לשלוש קבוצות לפי שווי שוק
חברת המדדים MSCI מרכזת את כל המניות של 23 המשקים המפותחים ומחלקת אותם לשלוש קבוצות, לפי שווי שוק: המניות הגדולות, הבינוניות והקטנות. החלוקה נעשית בכל מדינה בנפרד, כך שכ־70% משווי השוק של החזקות הציבור במניות ייכללו בקבוצת הגדולות, כ־15% בקבוצת הבינוניות, וכ־14% בקבוצת הקטנות. כ־1% מהחברות הנותרות מסווגות כ"מיקרו" – אך קטגוריה זו אינה נכללת במדדים הגלובליים של MSCI, למעט עבור ארה"ב. מדד המניות הגדולות העולמי מכיל היום 559 מניות, מדד המניות הבינוניות מכיל 766 מניות ומדד המניות הקטנות מכיל 6,335 מניות. בקרב החברות הישראליות, צ'ק פוינט היא היחידה שנכללת כיום במדד המניות הגדולות. אליה מצטרפות 12 מניות ישראליות הנכללות במדד הבינוניות. יחד, 13 החברות הללו מרכיבות את מדד MSCI ISRAEL. שווי השוק של החזקות הציבור הכולל במדד מניות MSCI ISRAEL הוא כ־60% בלבד משווי השוק של החזקות הציבור הכולל של המניות הישראליות שנכללות במדדי MSCI. לכן, למרות שיש "באפר" בתנאי הכניסה למדד MSCI ISRAEL, הצפי הוא שלפחות מניה אחת, ולכל היותר שלוש מניות, ייכנסו למדד בעדכון המדדים הרבעוני הקרוב של MSCI. שלוש המועמדות המרכזיות לכניסה למדד הן נובה, הבינלאומי, והפניקס. למניית הפניקס יש יתרון, כיוון ששווי השוק שלה הוא הגבוה מבין השלוש. חברה שתיכנס למדד צפויה לזכות בביקוש נטו מקרנות הסל בהיקף של כ־1.5% משווי השוק של החזקות הציבור במניה, שינבע מהפער בין הרכישות של קרנות הסל שמתבססות על מדד MSCI ISRAEL ובין המכירות של קרנות הסל שמתבססות על מדד המניות הקטנות. לעיתים קרובות יש היערכות יתר של השוק לעדכונים מסוג אלו. למשל, השנה, ביום בו מניית נובה נכנסה למדד MSCI ISRAEL מחיר המניה ירד וביום בו המניה יצאה מהמדד מחיר המניה עלה (בניגוד לתנועה של הכסף מקרנות הסל).
3 צפייה בגלריה
מימין אייל בן סימון מנכ"ל הפניקס, גבי ויסמן מנכ"ל נובה וצדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי
(צילומים: בני גמזו, ענבל מרמרי, אוראל כהן)
העלייה החדה במחירי המניות בישראל במהלך הרבעון האחרון צפויה להשפיע גם על הרכב מדד המניות הקטנות של MSCI. בכל עדכון רבעוני, חברת MSCI מחשבת שווי שוק מינימלי שנדרש לצורך כניסה למדד. תנאי נוסף שנדרש הוא ששווי השוק של החזקות הציבור יהיה גבוה לפחות ממחצית שווי השוק המינימלי שנדרש לכניסה למדד. בנוסף, למדדי MSCI דרישות סף בנוגע לשיעור החזקות הציבור ולסחירות. נציין גם שמדדי MSCI לא מכילים יחידות השתתפות, ולכן ניו מד, נאוויטס, רציו וישראמקו לא יכללו במדדים אלו. הערכות לגבי הסף המינימלי שידרש לכניסה למדד בעדכון של אוגוסט הן שווי שוק של כ־900 מיליון דולר (פלוס מינוס 10%), ושווי שוק של החזקות ציבור של כ־450 מיליון דולר (פלוס מינוס 10%).
בסבירות רבה מאוד מניית מיטב השקעות תיכנס למדד המניות הקטנות בעדכון של אוגוסט. בנוסף, קיימת סבירות טובה, אם כי לא ודאית, לכניסה למדד של המניות הבאות: אינרום, איי.די.איי ביטוח, תורפז, גב־ים ולפידות קפיטל.
מילון מונחים בסיסי: מורה נבוכים
מדד מניות: מאגד קבוצה של מניות ומאפשר לבנות באמצעותו כלי השקעה באותן מניות. למדד כללים שמגדירים את הרכבו ומשקל המניות בו. משקל המניות תלוי במרבית המדדים בשווי השוק של החזקות הציבור במניות.
חברת מדדים: מתמחה ביצירה, חישוב, תחזוקה ופרסום של מדדי בורסה. החברה מקבלת רישיון מהבורסה להשתמש בנתוני מסחר בניירות ערך בתור בסיס למדדים. החברה קובעת מראש את כללי המדדים, מחשבת אותם, ומבצעת עדכונים להרכבי המדדים ולמשקל המניות בהם.
קרן סל (ETF): קרן השקעה שמטרתה לעקוב אחר מדד מסוים (של מניות, אג"ח או סחורות), כאשר מנהל הקרן מבצע מאמץ להשיג עבור המשקיעים בקרן תשואה דומה לזו של מדד הייחוס. מנהלי קרנות הסל משלמים לעורכי המדדים עבור הזכות להשתמש במדדים לצורך ניהול הקרן. קרנות הסל גובות מהמשקיעים עמלה, שיורדת משווי הקרן.
עדכון הרכב מדדים רבעוני: פעולה תקופתית שמבצע מנהל המדד, שבמהלכה נבדק אם להכניס או להוציא ניירות ערך מהמדד, ומבוצעת התאמה של משקל המניות במדד לפרמטרים של המניות שהשתנו ברבעון. לרוב, העדכון מבוסס על קריטריונים של שווי שוק, סחירות ואחוז החזקות ציבור.
משקל מניה במדד: האחוז היחסי של מניה מתוך הערך הכולל של המדד. על פי רוב משקל המניה במדד נקבע לפי ערך השוק של החזקות הציבור בה. במדדים מסויימים משקל המניה במדד מושפע גם מהסחירות בה.
אפקט המדד: ההשפעה על מחיר המניה שנובעת מכניסת או יציאת מניה ממדד, או משינוי במשקל מניה במדד. כניסת מניה למדד, או עלייה במשקלה היחסי במדד, מובילים לביקוש חד־פעמי שקרנות הסל צפויות להזרים למניה במועד בו העדכון ייכנס לתוקף. הפרמיה של אפקט המדד, לרוב, מתקבלת זמן רב לפני העדכון בפועל של הרכב המדד, והיא לא ודאית.
