עזיבת המפונים והטמעת מלונות בראון פגעו בתוצאות השנתיות של ישראל קנדה מלונות
לצד צמיחה מתונה של 3% בהכנסות ישראל קנדה מלונות ב-2025 - הרווח התפעולי לפני פחת ומימון ירד ב-46% ל-49 מיליון שקל; לכך נוספו הוצאות הפיכתה לחברה ציבורית, והיא עברה להפסד שנתי של 123 מיליון שקל - לעומת רווח של 1.6 מיליון שקל ב-2024
עוד לפני השפעותיה השליליות של המלחמה הנוכחית מול איראן, ובעיצומה של תקופה ממושכת של חולשה בתיירות הנכנסת, ישראל-קנדה מלונות אולי "מתגעגעת" לאירוח המפונים בתקופת חרבות ברזל, ובמקביל פועלת להטמיע את מלונות בראון שרכשה אשתקד. רכישת מלונות בראון ופתיחת כמה מלונות חדשים תרמו לעלייה של 3% בהכנסות החברה, מ-290 מיליון שקל ב-2024 ל-300 מיליון שקל ב-2025. עם זאת, השפעות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 והעימות אשתקד מול איראן – ובעיקר המעבר מאירוח מפונים לאירוח נופשים בתקופת מלחמה – לצד העלויות הכרוכות בהפעלת מספר גדול יותר של מלונות, הובילו לירידה חדה ברווחיות.
ישראל-קנדה מלונות הפכה לחברה ציבורית בעקבות מיזוג פעילות המלונות של ישראל-קנדה, שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, עם די.אן.איי, גם היא בשליטתם. החברה החלה להיסחר בנובמבר לפי שווי של 1.08 מיליארד שקל, וכיום שוויה עומד על כ-917 מיליון שקל. מנכ"ל החברה הוא ראובן אלקס, המחזיק בכ-9% מהמניות ושניהל עד 2017 את מלונות פתאל, ורוזן מכהן כיו"ר.
הרווח התפעולי של החברה לפני פחת ומימון צנח ב-46% ל-49 מיליון שקל. הוצאות של 54 מיליון שקל בגין רישום החברה למסחר, בעקבות הפיכתה לציבורית בנובמבר האחרון, הביאו בשורה התחתונה להפסד של 123 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות, לעומת רווח של 1.6 מיליון שקל ב-2024 ו-7 מיליון שקל ב-2023.
המלחמה שפרצה בעזה באוקטובר 2023 שינתה את דפוס הפעילות של החברה. אם ב-2023 תיירים זרים היו אחראים ל-21% מהכנסות האירוח, הרי שב-2024 ירד חלקם ל-6%. מנגד, אירוח המפונים - שמומן על ידי המדינה - הפך לגורם מרכזי והיווה 46% מהכנסות האירוח בישראל. החברה ביצעה התאמות תפעוליות לאירוח המפונים וצמצמה את כוח האדם עד לירידה של 50% בשיא התקופה.
השינוי הוביל לירידה של 8% בהכנסות מחדרי המלון בישראל ב-2024 לעומת 2023, אך תרומת המפונים בלטה בתפוסה וברווחיות. התפוסה עלתה מ-70% ל-72%, ובשילוב המימון הממשלתי וההתייעלות התפעולית, ה-EBITDA עלה ב-22% וה-EBITDAR עלה ב-18%.
עם זאת, ב-2025 התמונה התהפכה. עד סוף הרבעון הראשון עזבו המפונים את מלונות החברה, והתיירות הזרה התאוששה רק באופן חלקי. לצד השפעות המלחמה מול איראן ביוני, נרשמה ירידה ברוב מדדי הביצוע: התפוסה צנחה ל-53%, וההכנסות מחדרים ירדו ב-8%, אף שהמחירים לנופשים היו גבוהים יותר. העלייה בעלויות, בין היתר עקב התאמת המלונות לנופשים, הביאה לכך שה-EBITDA מהמלונות בישראל צנח ב-76% ל-12 מיליון שקל, וה-EBITDAR ירד ב-41% ל-54 מיליון שקל.
החברה השלימה באפריל אשתקד את רכישת חלק מפעילות רשת מלונות בראון, הכוללת זכויות הפעלה ל-10 בתי מלון בישראל ושישה ביוון. כיום היא מחזיקה ב-25 מלונות בישראל וב-13 ביוון ובקפריסין. מבין המלונות בישראל, 10 ממוקמים בתל אביב ו-5 בירושלים, לצד 3 בטבריה ו-2 בצפון. אליהם נוספו 2 מלונות נוספים בעסקה מלפני חודש. באילת – שנהנתה בשנתיים האחרונות מביקושים חזקים - מחזיקה החברה שני מלונות בלבד, ופועלת להקמת מלון נוסף. יכולתה לפצות על הירידה בתיירות הנכנסת ועל עזיבת המפונים באמצעות הביקושים באילת מוגבלת ל-228 החדרים שבבעלותה בעיר. זאת בניגוד לרשתות הגדולות פתאל וישרוטל, המחזיקות כל אחת 8 מלונות באילת, והפריסה הרחבה שלהן מאפשרת להן ליהנות גם במלחמה הנוכחית מתפיסת העיר כעיר מקלט. במהלך הלחימה הקודמת ביוני נפגעו שניים ממלונות החברה בתל אביב, אחד מהם כבר חזר לפעילות.
