מחוף השנהב עד למטרו: כך הגיעה חברת התשתיות הקיבוצית רימון לשווי 5 מיליארד שקל
כלל ביטוח השקיעה כ־400 מיליון שקל והפכה לבעלת עניין ברימון, שזינקה ב־321% מאז הנפקתה ב־2021 בזכות צמיחה בפעילות הבינלאומית, גאות בדאטה סנטרים ומפעלי השבבים, וההיערכות לפרויקט המטרו
המעבר למגרש של הגדולים הצליח: חברת התשתיות רימון הייתה עד לפני כמה שנים חברה שכמעט לא משכה תשומת לב מחוץ לענף. כיום היא כבר נסחרת באחוזת בית לפי שווי של כמעט 5 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה זינקה ביותר מ־320% מאז הנפקתה בבורסה ביולי 2021. הנהנית המרכזית מהמהלך היא בעלת השליטה, גרנות - הארגון החקלאי שבבעלות 43 קיבוצים ומושבים — שהחזקתה (40.2%) ברימון שווה כיום קרוב ל־2 מיליארד שקל. בסוף השבוע קיבלה ההצלחה של רימון חותמת נוספת, כאשר כלל ביטוח הפכה לבעלת עניין בחברה לאחר שהשקיעה 399 מיליון שקל ברכישת מניות שהקצתה לה, וכעת היא מחזיקה ב־8.2% ממניותיה.
מאחורי הזינוק במניה עומדת צמיחה עסקית חדה. בתוך ארבע שנים בלבד הכפילה רימון את הכנסותיה פי חמישה: מ־292 מיליון שקל בשנת 2021, שנתה הראשונה כחברה ציבורית, ל־1.47 מיליארד שקל ב־2025. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות יותר מהוכפל באותה תקופה, מ־29 מיליון שקל ל־66 מיליון שקל. העלייה בשווי בולטת גם ביחס לביצועי שוק המניות. מאז ההנפקה עלתה מניית רימון ב־321%, לעומת עלייה של 130% במדד ת"א־125, כ־80% במדד SME60, שבו היא נכללת, ו־47% בלבד במדד ת"א־בנייה.
התמחות בתחום המנהור
מה עומד מאחורי הזינוק הזה? התשובה נחלקת לשלושה מנועי צמיחה מרכזיים: התרחבות מהירה של הפעילות הבינלאומית, כניסה לשוק תשתיות הדאטה סנטרים ומפעלי השבבים, והיערכות לקראת פרויקט המטרו - שעשוי להפוך בשנים הקרובות לפרויקט התשתיות הגדול בתולדות המדינה.
רימון, שבעלי השליטה בה הם גרנות והמנכ"ל יוסי אלמלם, המחזיק ב־14.8% מהמניות, פועלת בארבעה מגזרי פעילות. עם זאת, שני מנועי הפעילות המרכזיים שלה הם ביצוע עבודות תשתית בתחום ההנדסה האזרחית והפעילות הבינלאומית, המכונה "פתרונות גלובליים". לצדם היא מפעילה גם פעילויות בתחומי המים והאנרגיה בישראל, ובהן חלוקת גז טבעי בצפון ואספקת מים ואנרגיה ללקוחות שונים. לדברי אלמלם, דווקא שני המגזרים הראשונים הם אלה שצפויים להמשיך ולהוביל את הצמיחה. "הפעילות בתחומי המים והאנרגיה בישראל מספקת לנו הכנסות יציבות יחסית, בעוד שהצמיחה מגיעה מביצוע התשתיות ומהפעילות הגלובלית", אמר לכלכליסט. לדבריו, "אנחנו פועלים בתחומים אסטרטגיים של מים ואנרגיה, שבהם הביקושים צפויים להמשיך ולצמוח, ובמקביל מחזיקים ביכולות הנדסיות שמאפשרות לנו לבצע עבודות מורכבות וייחודיות, ובהן עבודות מינהור, לרבות תת־ימיות".
לדברי גורמים בענף, דווקא ההתמחות הזו היא אחד היתרונות התחרותיים הבולטים של רימון. החברה פיתחה יכולות בתחומי המינהור, הדחיקה והקידוחים, לצד הקמת מערכות להולכת מים, ביוב וגז ותשתיות מורכבות נוספות — יכולות שמספר החברות הישראליות המחזיקות בהן מצומצם יחסית.
אם בעבר הייתה רימון מזוהה בעיקר עם פרויקטי תשתית בישראל, כיום אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה נמצא דווקא מעבר לים. הפעילות הבינלאומית, המרוכזת במגזר הפתרונות הגלובליים, הפכה בתוך שנה לאחד התחומים המשמעותיים בחברה, עם פרויקטים באפריקה, בהודו ובארה"ב. הכנסות המגזר זינקו מ־53 מיליון שקל ב־2024 ל־462 מיליון שקל ב־2025, תוך שמירה על רווחיות גולמית גבוהה של 28%. גם ברבעון הראשון של 2026 נמשכה המגמה, כאשר הכנסות המגזר עלו מ־35 מיליון שקל ל־120 מיליון שקל, והרווחיות הגולמית הסתכמה ב־26%. במסגרת פעילות זו מבצעת רימון פרויקטים הנדסיים עבור ממשלות וגופים ציבוריים בחו"ל, לצד לקוחות פרטיים. אחד הפרויקטים הבולטים שבהם היא עוסקת כיום הוא הקמת מערכת אספקת מים ל־111 יישובים בחוף השנהב, בהיקף של 160 מיליון יורו.
הרכישה מניבה פירות
אלא שאת מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר שלה מצאה החברה דווקא ברכישה שביצעה בשנה שעברה. רימון רכשה ב־80 מיליון שקל 50% מחברת פח תעש מאשקלון, המתמחה במערכות לטיפול באוויר ובאוורור תעשייתי. העסקה הכניסה אותה לתחום הצומח של מערכות אוורור וקירור עבור דאטה סנטרים ומפעלי שבבים — אחד מענפי התשתיות המבוקשים בעולם על רקע ההשקעות הגוברות בבינה מלאכותית ובתעשיית השבבים והרכישה כבר מתחילה להניב פירות. מתחילת השנה התקשרה רימון בכמה חוזים לביצוע מערכות הולכת תשתיות וטיפול באוויר במפעל שבבים שמוקם בהודו, בהיקף מצטבר של כ־400 מיליון שקל.
ההתקשרות האחרונה נחתמה בסוף מאי, כאשר חברה־בת של רימון חתמה על מכתב כוונות לביצוע עבודות נוספות בפרויקט תמורת 38 מיליון יורו, שהם כ־114 מיליון שקל. השבוע דיווחה החברה על עסקה נוספת בתחום, שלפיה תספק, באמצעות פח תעש, מערכות קירור וטיפול באוויר לחוות שרתים המוקמת בפנסילבניה, בתמורה ל־17 מיליון דולר, כ־50 מיליון שקל. עבור רימון, מדובר ביותר מהרחבת פעילות. הכניסה לתחומי הדאטה סנטרים והשבבים מציבה אותה בשוק שנהנה בשנים האחרונות מביקושים גוברים, על רקע הקמת חוות שרתים חדשות ברחבי העולם וההשקעות העצומות בייצור שבבים ובתשתיות מחשוב לבינה מלאכותית.
לצד הפעילות הבינלאומית, תחום התשתיות נותר מנוע הפעילות המרכזי של רימון. החברה מבצעת בישראל ובחו"ל פרויקטים של מערכות הולכת מים וביוב, מאגרים, קידוחים, מינהור ועבודות הנדסה אזרחית, לרבות בתחום התחבורה. מגזר זה הניב ב־2025 הכנסות של 860 מיליון שקל — 58% מסך הכנסות החברה — לאחר צמיחה של 20% לעומת השנה הקודמת. שיעור הרווחיות הגולמית עמד על 13%. ברבעון הראשון של 2026 המשיך המגזר לצמוח, עם הכנסות של 222 מיליון שקל, עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה, בעוד ששיעור הרווחיות הגולמית השתפר ל־16%.
אחד המהלכים המשמעותיים שביצעה החברה בגזרה הזו היה רכישת חברת יורוהינקה הספרדית בשנת 2023 תמורת 31 מיליון יורו. החברה פועלת בתחום התשתיות והמינהור באירופה ובאמריקה הלטינית, בין היתר במקסיקו, פנמה, פרו וצ'ילה. לדברי אלמלם, הניסיון שצברה יורוהינקה בפרויקט המטרו של מדריד צפוי לחזק את מעמדה של רימון לקראת המכרזים העתידיים בפרויקט המטרו בגוש דן - פרויקט התשתיות הגדול ביותר המתוכנן כיום בישראל, בהיקף מוערך של כ־183 מיליארד שקל.
היתרון במכרזים מורכבים
גורמים בענף מעריכים כי דווקא גודלה היחסי של רימון עשוי לשחק לטובתה. בניגוד לענקיות התשתית, דוגמת שפיר ואלקטרה, גם זכייה בפרויקטים בינוניים עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאותיה הכספיות. במקביל, ההתמחות שפיתחה בעבודות מינהור, דחיקה וקידוחים מעניקה לה יתרון במכרזים מורכבים, שבהם מספר המתחרים מוגבל יחסית.
גם בחברת הדירוג מידרוג מצביעים על אותם יתרונות. רו"ח ליאת קדיש, סמנכ"לית וראש תחום מימון תאגידים בחברה, אמרה לכלכליסט כי "רימון היא חברה קבלנית מעניינת, והיכולות שלה בתחומי המינהור, הדחיקה והקידוחים מעניקות לה יתרון ייחודי ביחס לחברות קבלניות אחרות". לדבריה, נקודת חוזקה נוספת היא פיזור הפעילות. צבר ההזמנות של החברה הגיע בסוף 2025 לכ־2.8 מיליארד שקל, והוא ממשיך לצמוח תוך פיזור בין פרויקטים בישראל ובחו"ל. גם שיעורי הרווחיות בולטים ביחס לענף, כאשר הרווחיות התפעולית עלתה ל־9.5% ב־2025, לעומת 8.8% שנה קודם לכן.
עם זאת, גם ברימון לא חסינים מהסיכונים המאפיינים את ענף התשתיות. במידרוג מציינים כי הפעילות באפריקה כרוכה ברמת סיכון גבוהה יחסית, הן מבחינת היציבות הפוליטית והביטחונית והן מבחינת הסיכון הפיננסי, אף שחלק מהפרויקטים מגובים בביטחונות של גופים אירופיים. בנוסף, התחזקות השקל מול מטבעות הפעילות פגעה בשנה האחרונה בהכנסות החברה מחו"ל, בעוד שהשיבושים בתנועת הספנות בים האדום בעקבות מתקפות החות'ים גרמו לעיכובים ולהתייקרות באספקת חומרי גלם. גם התחרות במכרזי התשתיות נותרת אתגר. מדובר בפרויקטים ארוכי טווח, שבהם כל סטייה בתמחור או בעלויות הביצוע עלולה לשחוק את הרווחיות לאורך הדרך.
