קרנות מהמפרץ השקיעו מאות מיליוני דולרים בהנפקת הענק של המדינה
במסגרת ההנפקה, גויסו 6 מיליארד דולר לעומת ביקושים של 36 מיליארד דולר. הריבית - ברמה דומה לזו של לפני המלחמה - איתות לאמון של המשקיעים הזרים בכלכלה הישראלית. במהלך מצגת שהעביר החשב הכללי של האוצר קטע אותו בכיר מהמפרץ: "אנחנו יודעים הכל, תשריין לנו מאות מיליונים"
קרנות השקעה מההמפרץ השקיעו מאות מיליוני דולרים בהנפקת האג"ח של המדינה. ההנפקה הבינלאומית של אגרות חוב דולריות הסתיימה בגיוס של 6 מיליארד דולר, לעומת 5 מיליארד דולר שהמדינה ביקשה לגייס במקור.
הביקושים עמדו על 36 מיליארד דולר, כלומר פי יותר מ-7 מהסכום המקורי שביקש החשכ"ל לגייס. יהלי רוטנברג קיים לקראת הגיוס שורה של מפגשים באירופה, ארה"ב ומול קרנות אסייתיות. ההחלטה להסתפק ב-6 מיליארד דולר נבעה מהרצון לא להגיע לרמות ריבית גבוהות ולאפיין את הגיוס במשקיעים איכותיים.
צרכי הגיוס של המדינה ב-2026 עומדים על כ-200 מיליארד שקל, וגיוס של יותר מ-20 מיליארד שקל ישדר למוסדיים הישראלים פחות תחושת לחץ, ויכולת של המדינה לגייס מהם שיעור נמוך מזה הרגיל עומד על כ-85% בגיוסים מסוג זה.
בשעות הבוקר בארה"ב, עוד לפני שהמשקיעים האמריקאים הצטרפו להנפקה, נרשמו ביקושים של 25 מיליארד דולר. הגיוס היה של אגרות חוב ל-5 שנים, 10 שנים ו-30 שנים והמרווחים עמדו על 90 נק' מעל מהרווח האמריקאי (באג"ח ל-5 שנים), 100 נקודות מעל המרווח האמריקאי (באג"ח ל-10 שנים), ו-125 נקודות מעל המרווח (באג"ח ל-30 שנה).
במסגרת ההנפקה, המרווח המשוקלל עמד על 102 נקודות לעומת 154 נקודות לפני שנה - רמות דומות לאלה שנרשמו לפני מלחמת חרבות הברזל ומאותתות על חוסנה של הכלכלה הישראלית בעיני משקיעים זרים. הביקושים עשויים לסייע גם בשיחות שצפויה לנהל החשכ"לית הבאה מיכל עבאדי-בויאנג' (שתיכנס לתפקיד במקום יהלי רוטנברג בסוף החודש) עם חברות הדירוג על מנת להעלות את הדירוג של ישראל.
במפגשים מול קרנות מהמפרץ, מדינות הסכמי אברהם, עמדו הקרנות המרכזיות שלהן ולא קרנות לוויין שהגיעו בשנים הקודמות לגיוסים. מנהל קרנות בכיר קטע את רוטנברג במצגת על ישראל ואמר: "אנחנו יודעים הכל. עשינו את הבדיקות שלנו. תשריין לנו את הסכום הזה בגיוס" - ונקב בסכום תלת ספרתי במיליוני דולרים.
