אלקטרה מתאוששת מהשפעות המלחמה: הרווח הנקי עלה ב-69% ל-93 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה עלו ב-17% ל-4 מיליארד שקל ברבעון השני, בהובלת עלייה בקצב הביצוע בפרויקטים בישראל והמשך התרחבות פעילות ההפעלה, השירות והאחזקה; מנגד, הפעילות בחו"ל נחלשה והכנסותיה ירדו ב-23% ל-504 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה ב-43% ל-139 מיליון שקל, בין היתר בעקבות הכנסה של 20 מיליון שקל ממכירת חלק מההחזקה באלקטרה מוטורס
התאוששות בפעילות הקבלנות בישראל והמשך ההתרחבות במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה פיצו ברבעון השני על חולשה בפעילות אלקטרה בחו"ל. החברה סיימה את הרבעון עם השורה התחתונה הטובה ביותר מאז הרבעון השני של 2022.
הכנסות אלקטרה הסתכמו ב-4 מיליארד שקל, עלייה של 17% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הגולמי עלה ב-11% ל-262 מיליון שקל. במקביל רשמה החברה הכנסה של 20 מיליון שקל ממכירת חלק מהחזקותיה ביבואנית האוטובוסים החשמליים אלקטרה מוטורס לקרן תש"י, והרווח התפעולי עלה ב-43% ל-139 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ב-69% ל-93 מיליון שקל.
שני המגזרים שבלטו לחיוב הם גם הגדולים בקבוצה - מגזר הקבלנות בישראל, ומגזר ההפעלה, שירות ואחזקה. הכנסות מגזר הקבלנות בישראל עלו ב-35% ל-2.1 מיליארד שקל והיוו 53% מהכנסות הקבוצה. העלייה בהכנסות הקבלנות נבעה מהאצה בקצב הביצוע של פרויקטים, בהם הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב, הקמת דאטה סנטרים עבור מגה אור ומגדל אשפוז בבית החולים אסותא אשדוד. לתוצאות תרמה גם הכללת פעילותה של חברת טר ארמה, שאלקטרה רכשה בשנה שעברה.
במגזר הקבלנות בישראל, שהרווחיות בו מלכתחילה נמוכה יחסית, סבלה אלקטרה ברבעון מקשיים בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 והביאה להתייקרות עלויות הביצוע בעקבות האיסור על העסקת פועלים פלסטינים והצורך להעסיק במקומם עובדים זרים, לצד התייקרות התשומות. שיעור הרווח התפעולי במגזר ירד מ-3% ברבעון השני של 2023 ל-0.9% ברבעון השני של 2024, וברבעון השני של 2025 עבר המגזר להפסד תפעולי שנמשך גם בשני הרבעונים הבאים.
ברבעון הראשון של 2026 חזר המגזר לרווח תפעולי של 7 מיליון שקל, וברבעון השני הוא עלה ל-10 מיליון שקל. עם זאת, אף שרווחיות תפעולית עדיפה על פני הפסד תפעולי, היא עדיין נמוכה מאוד ועומדת על 0.5%.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה ששוחח עם כלכליסט הסביר כי "אנחנו מושפעים מפרויקטים שהחלו עוד לפני המלחמה ולכן התמחור בהם היה רלוונטי לעלויות שקדמו לה. קיבלנו פיצוי מהמדינה שאפשר לנו לשוב לרווחיות אבל הוא לא מספיק כדי לחזור לרווחיות הנורמטיבית במגזר. ככל שנכנסים עוד פרויקטים לצבר הם כבר מתומחרים בהתאם ולכן הגידול בקצב הביצוע גם יתבטא בהמשך בעלייה ברווחיות".
מגזר ההפעלה, השירות והאחזקה רשם הכנסות של 935 מיליון שקל, שהיוו 23% מהכנסות הקבוצה, ושיעור הרווחיות התפעולית בו הגיע ל-8.3%. דויטשר הסביר כי אלקטרה פועלת להמשיך את הקשר עם לקוחות מפרויקטי הקבלנות גם לשלב ההפעלה והתחזוקה, פעילות שמייצרת הכנסות קבועות וחוזרות.
קצב ה-EBITDA השנתי מהתקשרויותיה הקיימות של אלקטרה בתחום מגיע ל-640 מיליון שקל. לדברי דויטשר, רכישת חברת הלוגיסטיקה ע.ר.ד תרמה לפעילות המגזר, והחברה מצפה להמשך התרחבותו, בין היתר בעקבות זכייתה בשבוע שעבר במכרז להקמת ותפעול הנתיב המהיר בכביש 5 וההסדרה הענפית שהושלמה בפעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים.
לעומת הצמיחה במגזרים הפעילות של אלקטרה בישראל, בפעילותה בחו"ל - ביצוע עבודות אלקטרו-מכניות באירופה ובניו יורק - החברה סבלה מירידה בביצועים. ההכנסות ירדו ב-23% ל-504 מיליון שקל והרווח התפעולי צנח ב-83% ל-3 מיליון שקל בלבד.
דויטשר הסביר את הירידה בביצועים באירופה בעיקר בעובדה שפרויקט להקמת בית זיקוק בפולין, שאלקטרה היא קבלנית משנה בו, נעצר על ידי הקבלנית הראשית לתקופה ארוכה. אך ציין שהעבודות בו חודשו לאחרונה.
הירידה בהכנסות מהפעילות בארה"ב מיוחסת להתחזקות השקל ביחס לדולר ולפרויקטים ותיקים שמצויים בשלבי ביצוע אחרונים. לדברי דויטשר צבר העבודות שצפויות להתחיל בתקופה בקרובה גבוה וכולל בין היתר את העבודות בהקמת פרויקט בית כלא חדש בניו יורק שיחלו ב-2027 וחלקן של החברות הבנות של אלקטרה בהן מגיע ליותר מ-800 מיליון דולר.
