כסף לקופה: זכיות המדינה בתיקים אזרחיים זינקו במאות אחוזים ב־2025
היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה הרחיבה את השימוש בכלים משפטיים נגד עבריינים, חברות וגופים שפגעו בנכסי הציבור • כ־1.05 מיליארד שקל יגיעו לקופת המדינה מהפשרה עם קרנות המורים • מספר ההליכים היזומים של היחידה עלה ב־25% והגיע להיקף של 413 תיקים
ההיקף הכספי של זכיות המדינה בתיקים אזרחיים בשנת 2025 היה חסר תקדים בגובהו והסתכם בכ־1.5 מיליארד שקל, כסף שאמור לזרום לקופת המדינה. כך עולה מנתוני סיכום השנה החולפת של היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המובילה את ניהול ההליכים בשיתוף כלל מחוזות הפרקליטות האזרחיים.
אומנם, רוב הסכום מקורו בתיק חריג במיוחד שהסתיים בהסכם פשרה היסטורי עם קרנות המורים (שנרחיב עליו בהמשך), ושיכניס למדינה בקרוב 1.05 מיליארד שקל. עם זאת בנטרול סכום זה - כחצי מיליארד השקלים של זכיות בתיקים האחרים שהסתיימו ב־2025 מהווים זינוק של יותר מפי ארבעה לעומת היקף הזכיות בתיקים אזרחיים ב־2024 (כ־120 מיליון שקל). מדובר בנתונים המשקפים הליכים שהסתיימו בשנה החולפת, אך הם החלו כבר שנים קודם לכן. שנת 2025 היתה, כאמור, שנת שיא באכיפה האזרחית, עם עלייה של כ־25% בהיקף ההליכים היזומים שפתחה הפרקליטות - 413 תיקים בהיקף תביעות של כ־760 מיליון שקל, לעומת 330 הליכים בהיקף של כ־680 מיליון שקל ב־2024 - המשך למגמת העלייה, לאחר שב־2023 היו 303 תיקים יזומים בהיקף תביעות של 478 מיליון שקל.
עלייה בולטת במיוחד של כ־66% נרשמה ב־2025 בהליכים היזומים שפתחה היחידה לאכיפה אזרחית בממשק להליכים פליליים, שעמדו על 194 תיקים. מדובר בשימוש בכלים אזרחיים ומינהליים לצד ההליך הפלילי או במקומו, כדי לנטרל את המניע הכלכלי של הפשיעה ו"לפגוע בכיס" של העבריינים כחלק מהמלחמה בפשיעה המאורגנת. בנוסף, נרשמה ב־2025 עלייה של יותר מ־40% בהליכים יזומים הנוגעים לנכסי המדינה, שהסתכמו ב־281 תביעות, כולל השבת שטחים ציבוריים והגנה על הקופה הציבורית.
עוד עולה מהנתונים, כי במהלך 2025 ביצעו מחוזות הפרקליטות השונים, בשיתוף עם גורמי אכיפה נוספים, כ־100 מבצעים משולבים נגד עשרות יעדי פשיעה, שבמסגרתם נתפסו נכסים בהיקף של מיליוני שקלים, כאשר כ־77% ממבצעי האכיפה נערכו כחלק מהניסיון להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. "החטיבה האזרחית על כל יחידותיה רתומה למאבק בפשיעה, ובפרט בזו הפוגעת בחברה הערבית, בכל הכלים האזרחיים והמינהליים", אומר עו"ד איתן לדרר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, העומד בראש החטיבה. תחת לדרר פועלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות, שמהווה מעין "ראש חץ אסטרטגי" בשימוש בכלים אזרחיים ומינהליים להגנה על משאבי הציבור.
תיק הדגל של קרנות המורים
בריאיון לכלכליסט מספרת מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית, עו"ד אסנת דפנה, על המעבר מפעולות מגננה לפעולות יזומות. "הפרקליטות האזרחית רואה את התפקיד שלה לא רק בתגובתיות ובהגנה, ואנו מגינים על המדינה בכ־20 אלף תיקים שמוגשים נגדה כל שנה, אלא ביוזמה של הליכים בבתי המשפט ומחוצה לו, דבר שדורש מיקוד מאמץ והשקעת תשומות. זה בא לידי ביטוי הן בייזום תביעות והן בשיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ורגולטורים אחרים והנעה של הליכים מינהליים שמהווים עוד זרוע של אכיפת החוק הפלילי, לצד ההליך הפלילי עצמו. היחידה שלנו מהווה מעין 'מנוע' לכך, כגורם מנחה, מוביל, מקדם, בשיתוף עם שאר מחוזות הפרקליטות האזרחית".
עו"ד דפנה צמחה ביחידה ולפני שלוש שנים מונתה לעמוד בראשה. היא גם הובילה את ניהול תיק הדגל בעניין קרנות המורים. מדובר במחלוקת משפטית ארוכת שנים שבנובמבר 2025 הסתיימה בהסדר פשרה דרמטי שהושג בין המדינה, הסתדרות המורים וקרנות ההשתלמות בבעלותה, בנוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות, ואושר באפריל השנה בבית הדין לעבודה. תחילת ההליך בתביעה שהגישה המדינה ב־2022 נגד קרנות ההשתלמות של המורים בדרישה שישיבו כ־2 מיליארד שקל לקופה הציבורית על עודפים שנצברו שלא כדין. לפי הסדר הפשרה, יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו, בין היתר, לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמה, וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ־2.25 מיליארד שקל יחולק ל־165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.
"זה תיק יוצא דופן בהיקף שלו, שהתחיל לאחר שמשרד האוצר הגיע אלינו ופתח את הנושא בעקבות חוב מאוד גדול שהצטבר ושצריך לחזור למדינה. עשינו כימות של כל החוב והגשנו תביעת ענק, הם טענו להתיישנות, אבל לבסוף התפשרו, ואנו התפשרנו גם, והגענו למתווה מוסכם. מיליארד השקלים האלה עוד לא נכנסו לקופת המדינה, כי צריכים לקרות עוד כמה תהליכים שהסכמנו עליהם ואז אנו אמורים לקבל פסק דין משלים מבית הדין לעבודה, ונוכל לקבל את הכסף והקרנות יוכלו לשלם לעמיתים את מה שהם צריכים לקבל, ואני מעריכה שזה יקרה במהלך 2027. על הדרך גם הסכימו איתם על הפרטה של הקרן, שהמדינה תיפטר מההחזקות שלה".
אחרי ההסדר מול הקרנות של הסתדרות המורים, ב־2025 היחידה לאכיפה אזרחית הגישה תביעה של 159 מיליון שקל גם נגד קרן עגור של ארגון המורים בטענה לצבירה עודפת, מאחר שגם היא לא העבירה למדינה כספים עבור רכישת זכויות פנסיה למורים בשנת שבתון, בניגוד לתקנון שלה, בעוד המדינה הכירה בשנים אלה כוותק המזכה בפנסיה תקציבית. "אמרנו להם שכמו שהקרנות של הסתדרות המורים הגיעו להסדר איתנו גם אתם צריכים לקנות מאיתנו את הזכויות".
מאבק נגד ארגוני הפשיעה
ישנן דוגמאות לתביעות והליכים משפטיים אחרים שניהלה היחידה ב־2025, כמו תביעת רשלנות נגד חברה שסיפקה למדינה שירותי מחשב בגין נזקים שנגרמו למשרדי ממשלה כתוצאה ממתקפת סייבר, סדרת תביעות להשבת כספים ממוסדות חינוך לא זכאים, תביעות נגד מתקני אירוח שהגישו דיווח כוזב למשרד התיירות על אירוח מפונים במלחמה וסירובם להשיב את הכספים ששולמו לכאורה ביתר, תביעה נגד זייפני שטרות בגין הפרת זכויות יוצרים של בנק ישראל ועוד. הליכים נוספים שניהלה היחידה לשם הגנה על נכסי הציבור היו בתחום המקרקעין, למשל כאשר הצליחה להביא לביטול הפקעה בלתי חוקית שביצעה עיריית אור יהודה ולהביא להשבת 127 דונם לבעלות המדינה. וגם בתחום הסביבה - כאשר בית המשפט העליון קיבל באוגוסט 2025 את ערעור המדינה וקבע ביחס ל"פרשת דיזלגייט", שהמדינה היא בעלת הזכות לתבוע בשם הציבור את קבוצת הרכב הגרמנית פולקסווגן ואת בוש על נזקים בריאותיים שנגרמו כתוצאה מזיהום אוויר שנגרם בשל זיוף נתוני פליטת גזים, והיא זו שתנהל את תביעת הענק בגובה של יותר מ־500 מיליון שקל.
לדברי דפנה, "אנחנו יחידה בחטיבה האזרחית בפרקליטות, שאליה יכולים לפנות משרדי ממשלה שמרגישים שהזכויות או הנכסים שהם אחראים עליהם או שהם מחזיקים עבור הציבור נפגעו מאיזו התנהלות — כדי ליזום הליך לתבוע אותם בחזרה. זה יכול להיות בשל מחלוקת מסחרית לגיטימית או אף בתחום הפלילי, כמו באירועי תרמית והונאה וכדומה. משרד ממשלתי שנפגע — אנו כמו משרד עורכי דין עבורו".
אחד הנושאים שבראש סדר העדיפויות של הפרקליטות האזרחית כיום, אומרת דפנה, הוא הירתמותה למאבק נגד חדירת ארגוני פשיעה למכרזי המדינה, בשיתוף גופים נוספים כמו המשטרה, החשב הכללי ועוד. "הכנסנו נוהל שלפיו אנו מעלים מידע מודיעיני־פלילי פנימי לוועדת הקבלנים המוכרים - שיכולה לפסול קבלנים מלהשתתף במכרזי מדינה - והמידע הזה נבדק בעת חידוש הרישיון שלהם, לצד בדיקת איתנות פיננסית. המידע הזה מגולם באמצעות פרפראזה מודיעינית שהמשטרה מכינה, ואז אפשר לגרוע אותם מרשימת הקבלנים המוכרים. עד היום כל הגריעות שעשינו עברו את מבחן בית המשפט, כשעתירות קבלנים שנגרעו נדחו או נמחקו. מהלך דומה הובלנו גם במטרה לפסול רישיונות של חברות שמירה המעורבות בפרוטקשן. אלה דוגמאות לשימוש במידע מודיעיני כדי להיאבק בגורמי פשיעה מאורגנת שמנסים להשיג דריסת רגל במכרזים של המדינה".
עוד מציינת דפנה הישג נוסף בתחום המכרזים, שגם בו היתה מעורבת היחידה, הקשור ב"פרשת ורידיס", החברה הציבורית שנמצאת תחת חקירה פלילית נגדה בחשד להטמנת פסולת לא חוקית, מרמה והלבנת הון. זאת כאשר בהליך אזרחי בית המשפט אישר את החלטת ועדת המכרזים הממשלתית לפסול אותה מהשתתפות במכרז הענק להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. "המשטרה בתיווך שלנו הציגה בבית המשפט מידע חקירתי ועל סמך זה הם נפסלו בשלב המיון המוקדם בהחלטה מינהלית, וערעורים שלהם שהגיעו עד לעליון נדחו, וזה המשיך גם עם שלילת תמיכות על ידי המשרד להגנת הסביבה".
דוגמאות להליכים יזומים נוספים בשנת 2025 שהוגשו בממשק להליך הפלילי, הן בין היתר הצלחת היחידה בביטול רישיונות שהושגו במרמה — ביטול 13 תגי נכה ו־8 רישיונות נהיגה, שלילת רישיונות אחרים שהושגו במרמה במבחני הכשרה של משרדי הממשלה, הצלחה בתביעה להשבת כספי עסקאות סמים ששולמו על ידי סוכן משטרתי לצורך רכישת סמים במסגרת חקירה סמויה, ועוד.
