למה נאוון הישראלית נחתכה במיליארד דולר ביום המסחר הראשון בוול סטריט?
חברת הפינטק גייסה 923 מיליון דולר לפי שווי של 6 מיליארד דולר. אבל השווי הזה נמוך ב־50% מזה שאליו כיוונה לפני כמה שנים וגם נמוך משמעותית משווי הגיוס הפרטי האחרון שלה. המשקיעים, שאוהבים הנפקות שנועדו לתמוך בצמיחה, פחות התלהבו מכך שכספי ההנפקה ישמשו להחזר חובות. ויש לסיפור גם קשר להשבתת הממשל האמריקאי
השבוע האחרון היה אחד הטובים שידעה וול סטריט זה שנים, בעיקר במניות הטכנולוגיה, אך למרות זאת באופן חריג, נאוון הישראלית (NAVAN) היתה ההנפקה היחידה שהושלמה במהלכו. נאוון הצליחה אומנם במשימה עם גיוס של 923 מיליון דולר לפי שווי של מעט יותר מ־6 מיליארד דולר, אך לא זו הופעת הבכורה שמצפים לה בחברות מסדר הגודל שלה ועם חתמים חזקים כמו גולדמן זאקס שעמד בראש ויחד איתו גם סיטי, מורגן סטנלי וג'פריס.
כבר משלב הרוד שואו שהסתיים, כשהחתמים לא מעלים את טווח המחירים בהנפקה והיא מסתיימת בדיוק באמצע בין 23 דולר ל־26 דולר שנקבעו, היה ברור שהתנפלות אין. אך נפילת המניה ב־20% ביום המסחר הראשון כבר מובילה לשאלות האם זה היה העיתוי הנכון להפיכת החברה לציבורית. ביום שישי המניה ניסתה לתקן קלות, אך עדיין נעלה את יום המסחר הראשון המלא במחיר של 20 דולר למניה, המשקף שווי של 5 מיליארד דולר לחברה. זאת אחרי שסבב הגיוס הפרטי האחרון שלה נערך בסוף 2022 לפי שווי של 9.2 מיליארד דולר, והחלום היה להנפיק לפי שווי של 12 מיליארד דולר. התנהגות המניה של נאוון מפתיעה גם לאור העובדה שהיא שייכת לתחום הפינטק הלוהט עם פתרון מקיף לניהול נסיעות עסקים, שכולל גם כרטיס אשראי. ההנפקות האחרונות של חברות מהמגזר, ורוב ההנפקות המוצלחות בוול סטריט של התקופה האחרונה היו כאלה, וזכו לתגובה נלהבת של המשקיעים. כך למשל אי־טורו הישראלית קפצה בכמעט 30%, וכך גם חברת התשלומים השוודית קלרנה, כאשר CHIME ו־CIRCLE האמריקאיות עלו אף יותר.
השבתת הממשל האמריקאי
מה מכביד על מניית נאוון, הישראלית השלישית שמגיעה לוול סטריט השנה, כבר מהתחלה? חלק מההסבר קשור כנראה לעניין הטכני שגם עומד מאחורי כך שהיא הייתה החברה היחידה שהונפקה השבוע בוול סטריט למרות שמשקיעים אוהבים הנפקות בתקופות של עליות. כל יתר ההנפקות נדחו בגלל ה־SHUTDOWN, השבתת הממשל האמריקאי כתוצאה מאי־העברת תקציב. במצב כזה, כל מוסדות הממשלה לא עובדים, בהם גם רשות ניירות הערך האמריקאית שלא מאשרת תשקיפים. נאוון הייתה היחידה שהחליטה לנצל את ההקלה שהעבירה ה־SEC למצבים כאלה, שלפיה ניתן להגיש את התשקיף המלא עם טווח המחירים 20 יום לפני ההנפקה ואז להתחיל להיסחר מבלי להמתין לאישור וחתימת הרשות. אחרי סיום ההשבתה אנשי הרשות יעברו על המסמכים של נאוון ויכולים לדרוש שינויים ותיקונים רטרואקטיבית, מה שמייצר סיכון מסויים שמתבטא במחיר.
המהלך של נאוון מאותת כי היא בטוחה בניירת שלה ולא צופה דרמות שלאחר המעשה, כך שעם סיום ההשבתה הלחץ על המניה צפוי להסתיים לכאורה. זאת אלא אם המשקיעים לא נלהבים במיוחד מאחד המניעים המשמעותיים מאחורי ההנפקה - פירעון חובות ולאו דווקא צורך במזומן שיתרותיו עומדות על 223 מיליון דולר. משקיעים בניו יורק אוהבים הנפקות שנועדו לתמוך במומנטום של צמיחה ולא כדי לפרוע חוב. לנאוון חוב גבוה יחסית לחברת טכנולוגיה, שעומד לפי התשקיף על 657 מיליון דולר, ושעליו יש לה גם הוצאות ריבית גבוהות. החוב. עד היום גייסה החברה 2.2 מיליארד דולר, חלקם בהון וחלקם בחוב, כאשר גיוס החוב הגדול ביותר של 400 מיליון דולר נעשה בהובלת גולדמן סאקס, שכעת הביא את החברה לנאסד"ק, כדי שתוכל לפרוע אותו. כמו כן, יש לנאוון 195 מיליון דולר באג"ח להמרה, שגם צפוי להפוך למניות כעת. תשקיף ההנפקה של החברה גילה כי בתחילת השנה היא גייסה עוד 100 מיליון דולר בפורמט של SAFE, גיוס שמסווג כחוב ויהפוך למניות לאחר קביעת שווי בגיוס ההון הבא, מה שצפוי לקרות עכשיו.
עלויות החוב תורמות גם להיותה של נאוון חברה הפסדית מיום הקמתה, עוד כוכבית שנזקפת לרעתה בהסתכלות של המשקיעים בוול סטריט היום. נאוון אמנם צומחת מהר וסיימה את המחצית הראשונה של 2025 עם קפיצה של 30% בהכנסות ל־329 מיליון דולר וירידה משמעותית בהפסד התפעולי מ־53 מיליון דולר ל־28 מיליון דולר, אך ההפסד בשורה התחתונה עמד על 100 מיליון דולר, 8 מיליון דולר יותר ממחצית השנה המקבילה בגלל עלויות החוב. את השנה הפיסקלית האחרונה סיימה נאוון עם הכנסות של 537 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 33% וההפסד ירד מ־332 מיליון דולר ל־181 מיליון דולר "בלבד", כאשר חלקו מיוחס גם כאן לעלויות החוב הכבדות.
החוב הוא שריד גם מתקופת הקורונה, במהלכה נאוון, שאז עוד נקראה טריפאקשנס עברה טלטלה ונאלצה גם לצאת למהלך פיטורים גדול עם שיתוק עולם התעופה. אלא שבהתאם לציפיות מסטארט אפים, ובעיקר מאלה שנוסדו על ידי ישראלים, היא נאלצה להמציא את עצמה מחדש. כהן וטוויג ניצלו את המשבר כדי להרחיב משמעותית את תחומי הפעילות של החברה והכניסו אותה גם לעולם התשלומים, הזמנות של בילויים עבור לקוחות ועובדים וניהול החזרי הוצאות.
היום הפלטפורמה של נאוון מאפשרת לארגונים לטפל בכל היבטי הנסיעות העסקיות של העובדים החל מהזמנת כרטיסי טיסה ומלונות, מסעדות ומופעים לקוחות, שוק שמכונה Bleisure, הלחם של ביזנס ופלז'ר, וגם בתשלומים במהלך הנסיעות והחזר הוצאות עסקיות. יחד כל חלקי הפעילות פותחים בפני נאוון שוק ענק של 185 מיליארד דולר, אבל מתחרות בו גם הרבה חברות ענק החל מאתרי נסיעות כמו בוקינג או אמריקן אקספרס ועד חברות פינטק כמו RAMP ו־BREX. בנאוון מציינים כי לפי נתוני הרבעון האחרון השימוש בפלטפורמה שלה חסכה ללקוח הממוצע 15% מהוצאות הקשורות לנסיעות עובדים, כאשר מתחילת 2025 מחצית מהפניות טופלו באמצעות AI ללא מעורבות של סוכן אנושי. בין לקוחות נאוון שמות גדולים כמו יוניליוור, אדובי וכריסטי'ס. לנאוון יש יותר מ־10,000 לקוחות פעילים בפלטפורמה שמגדילים את הפעילות שלהם בעקביות. כלל התשלומים שעברו דרך החברה הישראלית עמדו על 3.8 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים, מה שמשקף עלייה של 18% במקטע שבו התחרות כבדה יותר. סך ההזמנות של טיסות ומלונות שנעשו באמצעותה זינק ב־34% לעומת התקופה המקבילה, ל־7.6 מיליארד דולר.
חרף קבלת הפנים הקרירה בוול סטריט, הנפקת נאוון מייצרת כמה מרוויחים מאוד גדולים שחלקם גם נפגשו עם מזומן כבר בסוף השבוע. לצד 30 מיליון מניות שנמכרו על ידי החברה והזרימו לקופתה 750 מיליון דולר, 6.9 מיליון מניות נוספות ב־173 מיליון דולר נמכרו על ידי בעלי מניות. אריאל כהן, מנכ"ל נאוון ואילן טוויג, סמנכ"ל הטכנולוגיה, שהקימו את החברה ב־2015, מכרו מניות בכ־25 מיליון דולר כל אחד. גם עובדי החברה, בעיקר הוותיקים יותר, מכרו מניות בסכום מצטבר של 15 מיליון דולר. נאוון רשומה כחברה אמריקאית, אך יש לה מרכז פיתוח ישראלי גדול והיא מעסיקה בסך הכל 3,400 עובדים.
קרן הון סיכון של איש אחד
הסיפור הגדול ביותר הוא של אורן זאב, משקיע שהוא קרן הון סיכון של איש אחד, שהיה הראשון שהאמין בנאוון כשעוד נקראה טריפאקשנס. זאב החזיק ערב ההנפקה ב־18% מהחברה, מכר 200 אלף מניות ב־5 מיליון דולר ונותר עם אחזקה של 16%. לכמה רגעים, לפני שהמניה החלה לצנוח ביום חמישי, שווי האחזקה שלו נשק למיליארד דולר. כעת היא שווה 800 מיליון דולר "בלבד", אך לזאב, ישראלי שחי בקליפורניה ומנהל את הקרן מבית קפה, יש עוד אחזקות בחדי קרן גדולים ובהם HOUZZ, TIPALTI ונוספים. מרוויחים גדולים נוספים מההנפקה הן הקרנות האמריקאיות שמושקעות בנאוון, לייטספיד, בעלת המניות הגדולה ביותר בנאוון שמחזיקה ב־21.4% אחרי ההנפקה ואנדריסן הורוביץ עם 11%. זאב ובן הורוביץ יושבים בדירקטוריון החברה.
המתעשרים החדשים בנאוון
- 750 מיליון דולר זרמו לקופת החברה שמכרה 30 מיליון מניות
- 25 מיליון דולר זרמו לכיסו של אריאל כהן, המייסד ומנכ"ל נאוון
- 25 מיליון דולר זרמו לכיסו של אילן טוויג, המייסד וסמנכ"ל המכירות
- 15 מיליון דולר זרמו לכיסיהם של עובדים נוספים בחברה
- 800 מיליון דולר שווי המניות שנותרו בידי אורן זאב, משקיע הון סיכון, אחרי שמכר מניות בשווי 5 מיליון דולר
