סגור
בועז וייזר מנכ"ל חברת זוז פאוור
מנכ"ל זוז פאוור בועז וייזר. המשקיעים מתחילים לאבד סבלנות (צילום: דנה קופל)

שוק המכונית החשמליות מזנק אבל זוז פאוור סובלת מקצר

החברה שפיתחה מערכת להטענה מהירה של רכב חשמלי, הגדילה ב־2022 את ההפסד ל־39 מיליון שקל, יש לה אפס הכנסות וצבר הזמנות של 5 מיליון שקל בלבד. משווי שוק של 215 מיליון שקל ב־2021 צללה זוז לשווי של 84.5 מיליון שקל בלבד

שנת 2022 היתה אמורה להאיר פנים לחברת זוז פאוור, שמפתחת מערכות לאגירת אנרגיה. הצמיחה המהירה ברכישות של רכבים חשמליים וההכרה בצורך הגובר למצוא תחליפים לאנרגיה המסורתית, בעיקר על רקע הזינוק במחירי האנרגיה, היו צפויים לתת רוח גבית לחברה הישראלית, אך זוז חתמה את 2022 בהפסד עמוק יותר מזה שבשנה שקדמה לה. המניה ירדה במהלך השנה ב־60%, ובקופתה יש קצת יותר מ־72 מיליון שקל, בעוד היא מוציאה כ־40 מיליון שקל בשנה — דבר שעלול לאלץ אותה לגייס הון ולדלל את בעלי המניות הקיימים, שלא רווים ממנה נחת.
זוז פאוור, לשעבר צ'קראטק, מתמחה במערכות המבוססות על אגירת אנרגיה קינטית בגלגלי תנופה. לפי החברה, הפטנט שלה מאפשר הטענת כלי רכב חשמליים בצורה מהירה יותר ולפתור את בעיית ההטענה למרחקים ארוכים. רוב פעילותה היא בשוק תשתית הטעינה של רכבים חשמליים ובעיקר בתחום תשתית הטעינה ה"אולטרה מהירה", שעשוי לאפשר לרכבים להטעין את הסוללה בתוך פרק זמן של עד שעה.
את 2022 סיכמה זוז פאוור בהפסד של 39.5 מיליון שקל לעומת 32 מיליון שקל ב־2021. יותר ממחצית ההפסד (23 מיליון שקל) נרשם ברבעון האחרון. העמקת הפסד מתרחשת על רקע העובדה שלחברה עדיין אין הכנסות, וצבר ההזמנות שלה עומד על 5.2 מיליון שקל בלבד (בסוף השנה שעברה המספר אפס התנוסס גם על שורה זו), בעוד ההוצאות למחקר ופיתוח ממשיכות לעלות. ב־2022 אלה הסתכמו ב־22.1 מיליון שקל, עלייה של 37% בהשוואה לשנה הקודמת. העלייה בהוצאות מיוחסת לגידול במצבת העובדים, שמספרם הוכפל מ־24 ל־47. עלות השכר של המנכ"ל בועז וייזר עמדה על מיליון שקל, ועלות שכר היו"ר אבי כהן הסתכמה ב־180 אלף שקל עבור 20% משרה.
עלות המכר של החברה – שנובעת בעיקר מירידת ערך המלאי הנוכחי בעקבות ההפרש שבין העלות המוערכת לשווי ההוגן שמשתקף מההזמנות הנוכחיות שמקורן בגרמניה, שעליהן חתמה באוגוסט האחרון — הגיעה למיליון שקל, שהם כ־16% מהצבר העתידי.
זוז התאגדה בפברואר 2013 ופעלה בשנתיים הראשונות להקמתה כחברת חממה תחת חברת הון הטבע, שהיתה אחראית להנפקתן בבורסת תל אביב של חברות קלינטק כמו אלקטריאון ואוגווינד. לבורסת ת"א היא הגיעה במרץ 2021 כחלק מגל ההנפקות של חברות טכנולוגיה והמומנטום שאפיין את מחירן בשוקי ההון בישראל ובעולם. הון הטבע ניסתה למקסם את האופוריה בשווקים וביקשה להנפיק אותה לפי שווי של 400 מיליון שקל, אולם על רקע התנגדות המוסדיים הסתפקה בשווי של 215 מיליון שקל ומחיר מניה של 8.13 שקל. כיום החברה נסחרת בשווי של 84.5 מיליון שקל בלבד, והמניה נמצאת בשפל של כל הזמנים – 1.26 שקל.
בשל יציאת האוויר מחברות החלום שפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת והקלינטק, והקשיים לממש את הפוטנציאל שלה, בחרה הנהלת החברה לדלל באופן אגרסיבי את המשקיעים, ובמרץ אשתקד גייסה 96 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות במחיר של 2.3 שקל, הנמוך ביותר מ־70% ממחיר ההנפקה. המשתתפים העיקריים בהנפקה היו אפקון החזקות, מור, הפניקס, ילין לפידות ומיטב. מור והפניקס השתתפו בהנפקה דרך חברות קופות הגמל שבבעלותם. ההנפקה זכתה לשיתוף פעולה מהמוסדיים מאחר שאפקון, בשליטת משפחת מלצר, לקחה בה חלק משמעותי. אפקון קיוותה כי תוכל להציף ערך בחברה על ידי הטמעת תחנות הטעינה באחזקות שלה בתחום הבנייה והתשתיות, בעיקר דרך החברה־הבת אפקון תחבורה חשמלית. אולם שיתוף הפעולה בין שני הגופים הסתכם עד כה בהתקנה ראשונה של המערכת בישראל, במתקן טעינה מהירה לרכב חשמלי בתחנת דור אלון "אור זיכרון".
המוסדיים טרם הרימו ידיים באשר לעתיד החברה. "2022 לא היתה אמורה להיות שנת הפריצה שלה, אבל היא היתה צריכה להוכיח שהטכנולוגיה עובדת ולהתחיל לעבוד על אישורים רגולטוריים בעולם", אמר ל"כלכליסט" מוסדי בכיר. "סבלנות המשקיעים מתקצרת. החברה חייבת להציג התקדמות. אנו לא מצפים לזינוק במכירות או מעבר לרווחיות אבל מצפים לגדילה בצבר הזמנות. זה המאני טיים מבחינתם".