בלעדי
גלולת הרעל של צדיק בינו מאיימת לחתוך לדיסקונט מאות מיליונים משווי כאל
החוק מונע מכאל להפוך לבנק כי הבינלאומי, שבשליטת בינו, מחזיק ב־28%. בדיסקונט חוששים שהדבר יחתוך את שווי החברה במכרז שהוא עורך למכירת השליטה. הפתרונות: שהרוכש יקנה גם את חלקו של הבינלאומי בפרמיה, או שדיסקונט יצליח לשכנע את המדינה להחריג את כאל
בימים אלו הלחץ במסדרונות הנהלת בנק דיסקונט גבוה. זאת, בשל חשש שהתמורה שהבנק יצליח לקבל עבור מכירת השליטה (72%) בחברת כרטיסי האשראי כאל תיחתך דרמטית, בשל המצב החוקי שיקשה על בעל השליטה הבא להפוך את כאל לבנק רזה – אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים העתידיים של כאל ‑ אלא אם הוא ישלם סכום עתק לשותף שנשאר בכאל, צדיק בינו. בהתאם לכך, ובניסיון להיחלץ מהמלכוד שאליו נקלע הבנק, בדיסקונט מפעילים לחצים רבים על הגורמים הרלבנטיים בממשלה, לקראת דיון סופי בנושא שעתיד להיערך בימים הקרובים.
יותר מ־50% או פחות מ־1%
חוק הבנקאות הנוכחי קובע כי בנק יוכל להחזיק בבנק אחר בשני מצבים: או שהוא בעל השליטה בו, עם החזקה של מעל 50%, או שהוא מחזיק עד 1%. כיום, הבנק הבינלאומי, שבשליטת בינו ושותפיו, מחזיק 28% ממניות כאל. באמצע 2024 הקימה הממשלה ועדה בינמשרדית, בהובלת האוצר, על מנת לקבוע את התקנות שיאפשרו לגופים חוץ־בנקאיים, ובראשם חברות כרטיסי האשראי, לקבל רישיון בנקאי רזה – שיאפשר להם להציע לציבור פיקדונות, וכך להוזיל את עלויות המימון שלהם ולהגדיל את התחרות בתחום האשראי. זאת, מתוך תקווה שהדבר יוביל להפחתת הריביות שמשלם הציבור.
בוועדה חברים נציגי אגף תקציבים, רשות התחרות, רשות ני"ע, רשות שוק ההון, משרד המשפטים ובנק ישראל. בדיסקונט לוחצים על כל הגורמים לנצל את הליכי החקיקה על מנת להחריג את כאל מהמצב החוקי הנוכחי. כלומר, שניתן יהיה להפוך את כאל לבנק רזה גם כשהבנק הבינלאומי מחזיק ב־28% מהמניות. זאת, משום שכל הקבוצות שמתמודדות על רכישת השליטה בכאל בונות על האפשרות הזו כמנוע צמיחה עתידי משמעותי, שכן אם כאל לא תצעד בכיוון הזה היא עשויה להיוותר מאחור. שתי המתחרות שלה – MAX שבבעלות כלל החזקות, וישראכרט, שעוברת בימים אלו לשליטת קבוצת דלק – לא נתונות במצב הזה והן יוכלו לקבל רישיון בנקאי רזה. אם האפשרות לא תינתן לכאל, מדובר על מוקש גדול עבור דיסקונט במכרז, והשווי שלפיו השליטה תימכר בכאל עלול לרדת בצורה משמעותית. בבנק ישנן אף הערכות כי חלק מהמתמודדים עשויים לפרוש אם יוודע סופית שכאל תתקשה בקבלת רישיון בנקאי רזה.
לכלכליסט נודע כי בשלב זה הוחלט בוועדה לא להחריג את כאל – כלומר, להותיר את המגבלה החוקית הקיימת, שנגזרת מהנתח של הבינלאומי בחברה, על כנה. אך עם זאת, ההחלטה איננה סופית. כאמור, בימים הקרובים אמור להתקיים דיון מסכם בוועדה, ובדיסקונט מפעילים לחצים משמעותיים בשל הדרמטיות של ההחלטה עבור הבנק, ומקווים שההחלטה תתהפך. "אם המצב לא ישתנה, הרפורמה להגברת התחרות בבנקים תיכשל, שכן כאל היא שחקן מרכזי בקרב חברות כרטיסי האשראי, שהן המועמדות הטבעיות ביותר להפוך לבנק רזה ולהתחרות בבנקים המסורתיים הגדולים", אמרו נציגי דיסקונט בוועדה. "החלטה אחרת לא תחולל תחרות, אלא תרע את המצב אל מול תנאי השוק הקיימים", הוסיפו.
המכרז שמקיים דיסקונט למכירת השליטה בכאל נמצא בישורת האחרונה. שלושה גופים העפילו לשלב ההצעות המחייבות: קבוצה שמורכבת מיוניון השקעות של ג'ורג' חורש יחד עם הראל השקעות, החברה־האם של הראל ביטוח, שבשליטת יאיר המבורגר ומשפחתו; קרן ההשקעות האמריקאית סנטרברידג', שהיתה מבעלות השליטה בקבוצת הפניקס עד לשנה שעברה, ומיוצגת בישראל בידי אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; וחברת אקסטרא הולדינגס הפרטית של מוטי בן־משה, שמחזיקה בבעלות על קבוצת אלון רבוע כחול. כל הגופים שואפים להפוך את כאל לבנק רזה, ולכן ההחלטה היא דרמטית גם עבורם.
במכרז, שמנוהל על ידי הילה חימי, מנכ"לית דיסקונט קפיטל, דיסקונט מקווה לקבל הצעות למכירת המניות שלו לפי שווי של 3.6—3.7 מיליארד שקל לכאל. כלומר, דיסקונט מקווה לקבל עבור המניות שלו כ־2.6 מיליארד שקל. ככל הידוע, חלק מהמתמודדים מתכננים להגיש הצעות בשווי דומה או קרוב, אבל כאמור השווי עלול לרדת אף במאות מיליוני שקלים אם האפשרות לקבל רישיון בנקאי רזה תרד מהשולחן או תהיה תלויה ברצון הטוב של הבנק הבינלאומי.
אחת האפשרויות שעומדות בפני בעל הבית הבא של כאל היא לרכוש גם את המניות של הבינלאומי בכאל, ובכך להשתחרר מהמגבלה החוקית הקיימת, אלא שאז האירוע הופך למורכב ויקר יותר. כפי שנחשף בכלכליסט, הבינלאומי דורש לקבל תשלום משמעותי כדי שלא ינצל את זכות הסירוב הראשונה שלה הוא טוען ביחס לעסקה למכירת ההחזקות של דיסקונט בכאל. אם בשל המצב הזה הוא יקבל הצעה למכור את המניות שלו הוא ידרוש פרמיה – כלומר, שהרוכש של מניות דיסקונט ירכוש גם את המניות שלו, אבל לפי שווי גבוה יותר. כלומר, עבור הרוכש יהיה מדובר על תוספת של מעל מיליארד שקל. בשל כך, האינטרס של הבינלאומי הוא שהמגבלה הקיימת תישאר על כנה, מה שיאפשר לו למקסם את התמורה הכספית מהסיטואציה, שכן בסופו של דבר הרוכש יהיה תלוי בהחלטה של הבינלאומי.
במילים אחרות, בינו הצליח להכניס את דיסקונט למלכודת – או שהבנק ידאג שהוא יקבל תשלום גבוה יותר, או שבינו ידאג שכאל לא תוכל להיות בנק.
