בלעדי
מאופנה לסליקה: משפחת שוורץ, מייסדי טימברלנד, הם בעלי העניין החדשים בשבא
בעלי המניות העיקריים בקבוצת רוטשילד 11 שמחזיקה 7.35% בחברת סליקת האשראי הם צאצאיו של מייסד ובעלי חברת האופנה. הקבוצה רכשה את מרבית המניות מהבנק הבינלאומי, ובוחנת השקעות נוספות בישראל
משפחת שוורץ, צאצאיו של מייסד ובעלי חברת האופנה טימברלנד, הופכת לבעלת עניין בחברת סליקת כרטיסי האשראי שבא. לכלכליסט נודע כי המשפחה, בראשות ג'ף שוורץ — נכדו של המייסד נתן, אשר שימש בעבר כמנכ"ל טימברלנד — היא בעלת המניות המרכזית בקבוצת משקיעים אמריקאית המכנה עצמה רוטשילד 11. הקבוצה הפכה לבעלת עניין בשבא עם החזקה של 7.35% מהון המניות, בשווי של כ־75 מיליון שקל. ככל הידוע, בכוונתה של משפחת שוורץ להגדיל את החזקותיה בשבא, אם כי החזקה של יותר מ־10% מחייבת קבלת היתר מבנק ישראל. במקביל, המשפחה בוחנת השקעות נוספות בחברות ישראליות. נתן שוורץ הקים את טימברלנד, שעברה בהמשך לניהול משותף של ילדיו ולאחר מכן לניהולו של נכדו, ג'ף שוורץ.
ג'ף ניהל את החברה במשך 13 שנה, והיה אחראי על מכירתה לתאגיד VF בשנת 2011 תמורת 2.3 מיליארד דולר. לאחר מכן עלה עם משפחתו לישראל. מרבית המניות שנרכשו על ידי קבוצת רוטשילד 11, כ־5.5% ממניות שבא, נקנו מהבנק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו, שהחזיק כ־9.8% מהחברה עד לפני עשרה ימים, ומכר את המניות בשתי פעימות בתמורה כוללת של כ־57 מיליון שקל. יתרת המניות נרכשה מגורמים אחרים עוד קודם לכן. את העסקה ליוותה חברת החיתום אקסימוס קפיטל, שבשליטת וניהול אליאב בר דוד ואורן פרוינד.
את קבוצת רוטשילד 11, שבה משפחת שוורץ היא הדומיננטית, מוביל ישי דרורי, לשעבר בנקאי השקעות בלאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי. לפני כשנה שימש דרורי כנציג קרן ההשקעות ליברטי, שהקים שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיב מנוצ'ין. הקרן התקשתה להוציא לפועל עסקאות בישראל, ובסופו של דבר סגרה את משרדיה בהרצליה.
שבא שולטת כמעט בלעדית בשוק סליקת עסקאות בכרטיסי אשראי בישראל. החברה היא זו שמאשרת את העסקאות המבוצעות בבתי עסק באמצעות כרטיסי אשראי, ובאמצעותה מתחייבות חברות האשראי לכבד את התשלומים. מודל ההכנסות של שבא מבוסס, בין היתר, על גביית תשלום חודשי קבוע מחברות הסליקה עבור כל מסוף המותקן בבית עסק.
הבנק הבינלאומי הוא הראשון מבין ארבעת הבנקים הגדולים שמוכר נתח מהותי מהחזקה של כ־10% שהיתה בידיו בשבא. מנגד, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק הפועלים אינם מתכוונים, ככל הידוע, למכור את החזקותיהם — לא במלואן ולא בחלקן. המניע למימוש מצד הבנק הבינלאומי היה ככל הנראה כלכלי, על רקע העלייה בשווי שבא ובהיעדר יתרון אסטרטגי מובהק בהחזקה. בשנתיים האחרונות מניית שבא זינקה בכ־100% ושווי החברה עומד כיום על מעט יותר ממיליארד שקל.
חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות ויזה ומסטרקארד מחזיקות גם הן בכ־10% ממניות שבא. חרף מעמדה הייחודי של החברה כשחקן יחיד כמעט בתחום פעילותה, היא אינה מוגדרת כמונופול על ידי רשות התחרות.
הבנק הבינלאומי, כפי שנחשף בכלכליסט, מנהל מגעים לרכישת כ־15% ממניות חברת הטכנולוגיה של קבוצת אש (Esh), אש OS, לאחר שבשבוע שעבר ישראכרט, שבשליטת קבוצת דלק, קיבלה אופציה להשקעה של 40 מיליון דולר בחברה לפי שווי של 120 מיליון דולר לפני הכסף ו־160 מיליון דולר אחרי הכסף, מה שיקנה לה 20% מהחברה. האופציה ניתנה במסגרת עסקה רחבה יותר שבה ישראכרט חתמה על מזכר הבנות לרכישת 100% מהבנק הדיגיטלי אש תמורת עד 500 מיליון שקל, כאשר רוב התמורה (400 מיליון שקל) תינתן בתמורה להקצאת מניות ישראכרט לבעלי המניות של אש.
