בלעדי
דיסקונט דורש מהמתמודדים על כאל קנס של 5% אם לא יממשו את הזכייה
הקבוצות מתבקשות להגיש הצעות מחייבות בסוף החודש. הדרישה מכוונת לאישורים הרגולטוריים לקבלת השליטה בחברה, על רקע החלטת רשות התחרות למנוע מהראל לרכוש את ישראכרט. דיסקונט הציע לקבוצה הרביעית להגיש הצעה בלי בדיקות נאותות ונראה כי היא בחוץ
המכרז למכירת השליטה (72%) בחברת כרטיסי האשראי כאל על ידי בנק דיסקונט מתקרב לשלבים המכריעים שלו, ובסוף החודש שלוש הקבוצות שעלו לשלב הנוכחי מתבקשות להגיש הצעות מחייבות.
לכלכליסט נודע כי דיסקונט דורש מהמתמודדים התחייבות לשלם קנס של 5% מגובה ההצעה במקרה שבו הם יזכו במכרז ומסיבה כזו או אחרת לא יוכלו לממש את הזכייה.
בכך דיסקונט מכוון בעיקר לסוגיה של קבלת שלל האישורים הרגולטוריים הנדרשים על מנת לקבל את השליטה בחברת כרטיסי האשראי, ובראשם אישור מבנק ישראל, מרשות התחרות ומרשות שוק ההון. ברקע עומדת, בין היתר, ההחלטה של רשות התחרות למנוע בשנה שעברה את מכירת ישראכרט לקבוצת הביטוח הראל, לאחר שכבר נחתם הסכם מחייב בין הצדדים.
היות ודיסקונט מקווה למכור את השליטה תמורת 2.6 מיליארד שקל, מה שישקף לכאל שווי של כ־3.6-3.7 מיליארד שקל, הרי שמדובר על התחייבות לקנס בגובה שיכול להגיע ל־130 מיליון שקל. לא מדובר בדרישה חריגה של דיסקונט, שכן מדובר בסעיף מקובל יחסית במכרזים למכירת שליטה בחברות, אולם במקרה הזה מדובר בחברה שכאמור ישנן משוכות רגולטוריות משמעותיות לעבור על מנת להפוך לבעל הבית שלה, גם לאחר הזכייה במכרז.
שלוש הקבוצות שמתמודדות על כאל הן יוניון השקעות של ג'ורג' חורש יחד עם הראל השקעות, החברה־האם של הראל ביטוח; קרן ההשקעות האמריקאית סנטרברידג', שהיתה עד לשנה שעברה מבעלות השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס, ושמיוצגת בישראל בידי אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; ואקסטרה הולדינגס של מוטי בן־משה, שמחזיקה, בין היתר, בבעלות על קבוצת רבוע כחול.
במקביל מנהל דיסקונט, ובנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן שמנהל עבורו את המכרז, דיאלוג עם קבוצה רביעית – שמורכבת מאריאל גנוט, המנכ"ל לשעבר של חברת האשראי גמא שבבעלות הפניקס; אחיה פריד, לשעבר סמנכ"ל בכאל; ורמי לוי שיווק השקמה שבשליטת רמי לוי. הקבוצה הזו גייסה לצידה מוסדיים שהתחייבו להשקיע בקרן ייעודית שתרכוש את השליטה בכאל במידה והקבוצה תזכה במכרז.
בשלב זה, ספק אם הקבוצה תגיש הצעה, ונראה שבשלב זה דיסקונט וג'יי.פי מורגן לא בדיוק מעודדים אותה להגיש, הגם שאינם מונעים זאת ממנה. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של הצעות שהועלו בפני הקבוצה ושעליהן דיסקונט וג'יי.פי מורגן מבקשים תשובות.
הדרישה האחרונה שהועלתה, והיא הקשה מכולן, היא שהקבוצה תגיש הצעה מחייבת ותשתתף במכרז, אך בלי להיכנס לחדר המידע שפתח דיסקונט. פירוש הדבר הוא להגיש הצעה בלי לבצע בדיקות נאותות מקיפות, ותוך הסתמכות על המידע הפומבי על כאל, כלומר בעיקר הדו"חות הכספיים שלה. את האפשרות להגיש הצעה באופן הזה העלה דיסקונט מול הקבוצה בימים האחרונים והיא השיבה עליה בשלילה, נוכח אי ההסכמה של המוסדיים להשקיע בקבוצה במצב עניינים כזה, ואף טענה לאפליה.
הקבוצה של גנוט ופריד עברה תהפוכות מאז יצא המכרז לדרך בתחילת השנה, עם שכירתו של ג'יי.פי מורגן לניהול התהליך. בתחילה, הקבוצה חברה לניר צוק, ממייסדי ענקית הסייבר פאלו אלטו ובעל השליטה בבנק הדיגיטלי המתהווה אש. בסופו של דבר צוק החליט לא להתקדם עם הקבוצה, בשל החשש שלו שהדבר יפגע בניסיון שלו לייצר חיבור עסקי בין הבנק הדיגיטלי לאחת מחברות כרטיסי האשראי, בוודאי שבמידה שהקבוצה לא תזכה במכרז.
לאחר הפרישה של צוק, היחס של דיסקונט לקבוצה השתנה במעט, אך הבנק החל להציב תנאים שונים לקבוצה על מנת שתתקדם במכרז, גם אחרי שלוי תפס את מקומו של צוק כמשקיע העיקרי. הבנק טען כי קיימת מגבלה בנוגע למידע שהקבוצה יכולה להיחשף אליו בשל שיתופי הפעולה של כאל עם שופרסל וקארפור, שמתחרות ברמי לוי שיווק השקמה. ההצעה של הקבוצה, שגורם נייטרלי ייכנס בשמה לחדר המידע ויספק לה נתונים רלבנטיים בלבד, נדחתה בידי דיסקונט.
הבנק גם ביקש מלוי הבהרות בנוגע לשיתוף הפעולה שהוכרז החודש בין חברת התעופה ישראייר שבשליטתו למתחרה ישראכרט. בשל כל אלו, סביר שהקבוצה לא תגיש הצעה והיא למעשה בחוץ. הקבוצה הרביעית ניגשה למכרז באיחור יחסית, ולדברי מקורבים לניהול המכרז, לשלב השני עלו מי שהציגו יכולות מימון יחד עם ודאות רגולטורית, ולא כאלה שמנסים לקפוץ על העגלה ברגע האחרון. דיסקונט סירב להגיב לידיעה.
בתוך כך, חשיפת כלכליסט אתמול, שלפיה הבנק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו, שמחזיק ב־28% מכאל, דורש למכור את המניות שלו לפי שווי גבוה יותר מזה שלפיו דיסקונט ימכור את השליטה, בתמורה לכך שלא ימנע את הפיכת כאל לבנק רזה, האיצה את המגעים בין דיסקונט לוועדה הממשלתית הבין־משרדית, שעתידה לקבוע את הקריטריונים להענקת רישיון בנקאי רזה לגופים חוץ־בנקאיים.
דיסקונט לוחץ על הוועדה להחריג את כאל מהחוק הנוכחי, שקובע שבנק אחד לא יכול להחזיק בהחזקות מיעוט בבנק אחר – מה שעתיד למנוע מכאל להפוך לבנק רזה, כל זמן שהבינלאומי הוא בעל מניות, ומעניק לבינו מנוף לחץ גדול על דיסקונט ועל הרוכש העתידי. במקביל, דיסקונט מנסה לחייב את המתמודדים להעמיד התחייבות שאם אכן ירכשו את מניות הבינלאומי לפי שווי גבוה יותר, הם ישלמו לדיסקונט תוספת שתשווה את השוויים.
