הקשיים בג'נסל דחקו אותה לאשר מיזוג עם ברקליס מלונות, בלי לדעת את המחיר
בעלי המניות של חברת האנרגיה המתחדשת אישרו מיזוג במסגרתו הפך מוטי גרין לבעל השליטה בה תמורת 30 מיליון שקל. רק לאחר מכן נקבע שבמסגרת העסקה היא תשלם 76 מיליון שקל על נכס שברקליס העבירה לה. רשות ני"ע התערבה והמהלך יובא שוב לאישור
בעלי המניות של ג'נסל אישרו את מכירת השליטה בה בלי לדעת כמה ישלמו. רשות ניירות ערך התערבה וג'נסל מביאה את המהלך שוב לאישורם. הפעם עם תג המחיר מצורף. ג'נסל, חברת האנרגיה המתחדשת, שבני לנדא היה עד לפני חודשיים המשקיע הגדול בה, הגיעה בסיום המחצית הראשונה של 2025 כמעט לסוף דרכה. החברה, שפיתחה גנרטור המבוסס על ייצור חשמל ממימן לא צורך בדלקים פוסיליים, התקשתה להמריא, ואף שהצליחה למכור ולייצר הכנסות, הוצאותיה נותרו גבוהות והובילו להפסדים כבדים. במסגרת תוכניות התייעלות שיזמה ב־2024 וב־2025, היא פיטרה למעלה מחצי מעובדיה, ומכרה את מרבית הרכוש ששימש לקווי הייצור שלה.
אך גם העברת הייצור למיקור חוץ בסין הובילה לקשיים, והמכסים שהטיל ממשל טראמפ הביאו אותה להזהיר באוגוסט מפני השפעה שלילית ניכרת על פעילותה ולפעול להסטתם שוב, הפעם לארה"ב. לאור מצבה הבעייתי, החברה החליטה לקדם גיוס הון ולנסות לאתר הזדמנויות עסקיות נוספות. באוגוסט, בניסיון להציל את שנותר ממנה, היא התקשרה עם מוטי גרין, בעל חברת הנדל"ן ברקליס מלונות. במסגרת העסקה גרין, שהחזיק באמצעות ברקליס בתחנת טעינה לרכבים חשמליים וחווה סולארית בים המלח, היה אמור לרכוש 51% ממניות ג'נסל ולהפוך לבעל השליטה, בתמורה להזרמה של 30 מיליון שקל. אולם, העסקה כללה נדבך נוסף, שבאותה העת עלותו לא נקבעה.
אופציית Put שהוענקה לברקליס, שאיפשרה לה למכור לג'נסל את הנכסים בים המלח, לפי מחיר שייקבע רק לאחר העברת השליטה לידיה. אף שאחד מבעלי המניות של ג'נסל תיאר, בנייר עמדה שהגיש, את הבעייתיות שבמהלך, אספת בעלי המניות של החברה אישרה באוקטובר את העברת השליטה. בעלי המניות הגדולים בג'נסל באותה העת היו לנדא (22.2%) ושותפיו מהנפקת החברה נתן וונסייר, אלכסיס ווינברג וסמי ווינברג (8.1% במשותף) ובעל השליטה בסונול דודי וייסמן (5.7%), לצד מנכ"ל ג'נסל רמי רשף (4.4%) והמוסדיים הראל ומגדל (7.5% ו־7.2% בהתאמה). מאחר שההחלטה סווגה ככזו שאינה דורשת רוב מיוחד, ג'נסל לא חשפה את נתוני ההצבעה, אך לכלכליסט נודע כי למרות התנגדות חלק מהמוסדיים המהלך אושר ברוב של כ־80%.
חמישה שבועות לאחר אישור האספה נחשף תג המחיר המלא של העסקה, כאשר ברקליס הודיעה על מימוש האופציה למכירת תחנת הטעינה לג'נסל תמורת 75.6 מיליון שקל. כך שג'נסל קיבלה אומנם 30 מיליון שקל בתמורה להקצאת המניות לברקליס, אך נדרשה להעביר לה פי 2.5. הצדדים הסכימו כי בפועל סכום של 45.6 מיליון שקל יוגדר כהלוואה מטעמה של ברקליס לג'נסל וזו תפרע אותה החל מחודש יוני בתשלומים חצי־שנתיים של 6 מיליון שקל כל אחד. במידה שג'נסל תגייס הון בשנה הקרובה, יומר סכום ההלוואה למניות. מי שהרימה גבה על המהלך הייתה רשות ני"ע. לעמדתה, העמדת אופציית ה־Put לברקליס שללה את יכולתה של ג'נסל להפעיל שיקול דעת בהחלטה על רכישת תחנת הטעינה והתמורה עליה, ונדרש גילוי עבור בעלי המניות בדבר שווי הנכסים והתמורה עליהם.
ג'נסל הסתייגה מפרשנות זו, אך זימנה מחדש את אספת בעלי המניות על מנת לאשר שוב את המהלך. הפעם, מאחר שברקליס כבר הפכה לבעלת השליטה בחברה, זו כבר תיחשב עסקה עם בעל שליטה ולכן יידרש להכרעה רוב מקרב בעלי המניות שאינם קשורים לברקליס. בעלי מניות שתמכו בהחלטה המקורית הפכו בעקבות המהלך לקבוצה הגדולה מקרב בעלי מניות המיעוט. כעת הם מגיעים להצבעה הנוספת כאשר מלוא פרטי המהלך בידיהם. דירקטוריון ג'נסל, שתומך במהלך, נימק זאת בצורך לחזק את הון החברה ולאפשר את עמידתה בהתחייבויותיה. חברי הדירקטוריון הודו כי לחברה אין חלופות יעילות יותר לגיוס ההון. בנוסף, הסבירו כי המהלך יאפשר לעשות שימוש בהפסדיה הצבורים כנכס מס בהפעלת תחנת הטעינה, לה פוטנציאל הכנסות ורווחיות בטווח הזמן המיידי. מג'נסל ומברקליס לא נמסרה תגובה.
