סגור
הבורסה בורסת תל אביב בורסה תל אביב
בניין הבורסה בתל אביב. תשואת חסר מתחילת 2023 (צילום: Rina Castelnuovo/Bloomberg)

הסכנה הגדולה לבורסת תל אביב נמצאת בירושלים

אחוזת בית מציגה מתחילת השנה תשואות חיוביות, אולם כשבוחנים את ביצועי המדדים המרכזיים בהשוואה לארה"ב מתחילת 2023 מתגלה תשואת חסר עמוקה. המשקיעים, שמאבדים את האמון בהנהגה הישראלית, הקפיצו את המרווח של האג"ח הממשלתיות ואת מחיר הביטוח מפני חדלות פירעון

על פניו, כשמסתכלים על בורסת ת"א מתחילת השנה, קשה לא להתרשם. חרף המלחמה שאנו מצויים בה, ולמרות קרע פוליטי־חברתי עמוק, מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, עלה ב־4.1% מתחילת השנה. כשמסתכלים על מדד הדגל, ת"א־35, אז התשואה אף מרשימה יותר — 7.5% — ועל פניו לא רחוקה מהמדדים האמריקאיים המרכזיים, S&P 500, שעלה ב־9.1% ונאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, שעלה ב־8.2%. וכל זה בזמן מלחמה.
אבל כשמרחיבים את הפרספקטיבה מגלים תמונה שונה, והיא מלמדת אותנו שלאורך זמן השווקים אט־אט איבדו את האמון בישראל. או יותר נכון, בממשלת ישראל וביכולת הניהול שלה את הכלכלה. לפעמים, גרף אחד שווה הרבה יותר מאלף מילים. זה בדיוק המקרה כשבוחנים את הגרף שמשווה את ת"א־35 במונחים דולריים למדד S&P 500 מתחילת 2023. כלומר, מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. בשנה הזו נחתו על המדינה שני אסונות כבדים, שהם בגדר מהלומה גם לשווקים. הראשון הוא ההפיכה המשטרית שהחל לקדם יריב לוין, שר המשפטים, ב־4 בינואר 2023. האסון השני הוא, כמובן, המתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי העוטף ב־7 באוקטובר, מה שהוביל למלחמה שעודה נמשכת.
האירועים האלו הביאו לידי כך שהקשר והקורלציה בין השוק המקומי לשוק בארה"ב החלו להתנתק. הדבר ניכר בצורה ברורה לאחר ההכרזה על ההפיכה המשטרית. מאז תחילת 2023 ועד לסוף השבוע האחרון, מדד ת"א־35 רשם תשואה דולרית של 3.6% בלבד, בעוד המדד המרכזי האמריקאי זינק ב־34.1%. גם במונחים שקליים התשואה היא תשואת חסר, שכן מדד ת"א־35 עלה ב־9% במונחים שקליים. פירוש הדבר הוא שמי מבין המשקיעים הישראלים שקרא את התמונה באופן מדויק והגדיל את החשיפה לחו"ל, הרוויח.
גורמים רבים משפיעים על השווקים ואי אפשר לייחס את הפערים לגורם אחד בלעדי. אולם אי אפשר להתעלם מהתרומה השלילית המכרעת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים לוין לתשואת החסר של השוק המקומי. למעשה, כל 64 חברי הקואליציה זכאים לקרדיט על כך.
זאת משום שבסופו של דבר, בעת הנוכחית, הסיכון המרכזי שאליו מגיבים המשקיעים הוא המדיניות של הממשלה. זה התחיל עם הניסיון לבצע הפיכה משטרית, שעל פניו נבלם לעת־עתה; חזר לקונספציה שדגלה במתן חופש פעולה לחמאס ברצועת עזה ובמימונו, מה שהוביל למתקפה הרצחנית, בין היתר; ונמשך עם הניהול הכלכלי הלא אחראי של הקברניטים, שבא לידי ביטוי בתקציב מדינה מרובה סימני שאלה ביחס למקורות התקציביים, שהוא גם כזה שלא מעודד מנועי צמיחה.
כל אלו באים לידי ביטוי באמצעות שלושה מדדים פיננסיים, שמעניקים לישראל ציון לא מזהיר, ושמדגימים היטב את העובדה שהאמון של המשקיעים בישראל הולך ונחלש. הראשון והמיידי הוא שער החליפין. זהו הברומטר המרכזי. השקל הגיב בעצבנות רבה, בעיקר אחרי אוקטובר. לקראת סוף 2023 סטיית התקן הגלומה באופציות על המט"ח זינקה ל־12%, תוך שהיא עוקפת את הממוצע של השווקים המתעוררים והכלכלות המפותחות. בחודש האחרון ראינו זאת היטב. הדולר קפץ מ־3.57 שקלים לכמעט 3.76 שקלים, פיחות חד של 5% ב־30 יום. הפיחות הוחרף בימים שבהם המתח הגיאו־פוליטי עלה, נוכח החיסול של בכיר משמרות המהפכה והחשש מתגובה איראנית משמעותית.
המדד השני הוא חוזי ה־CDS. כלומר, הביטוח שמשקיעים רוכשים מפני חדלות פירעון של מדינות והאג"ח שהן מנפיקות. ה־CDS של ישראל החלו לעלות בחדות לאחר ההכרזה על ההפיכה המשטרית, אך הם לא חצו את הרף הסימבולי של 50 נקודות לפני ה־7 באוקטובר, אז הם זינקו לכ־140 נקודות. בכך ישראל "עקפה" את פולין, אינדונזיה, איטליה ומקסיקו, מדינות שלהן דירוג אשראי נמוך משל ישראל בשלוש רמות. דווקא לקראת סוף 2023, ה־CDS צנחו ל־116 נקודות. אך עם תחילת 2024, כשנחשף תקציב המדינה עמוס הבעיות, המחירים החלו לעלות שוב, והפעם עקפנו גם את ברזיל והונגריה. בימים האחרונים ה־CDS עומד על 135 נקודות — יותר מאלו של אלג'יר ונמיביה.
המדד השלישי, ואולי החשוב ביותר על מנת לקבל את התמונה המלאה, הוא המרווח בתשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל־10 שנים לאג"ח המקבילה של ממשלת ארה"ב. כשבוחנים את המרווח הזה, ניכר שאג"ח של ממשלת ישראל נסחרות בתשואה של מדינות עם דירוג BBB. במילים אחרות, השוק כבר רואה בישראל כמדינה שהדירוג שלה ירד באופן משמעותי, הגם שאנחנו עדיין חברים בקבוצת ה־A.
לכך ניתן להוסיף את העובדה שמשקיעים זרים מכרו ני"ע ישראלים ב־4.5 מיליארד דולר בשנת 2023. ברבעון הראשון של השנה הסכום זינק לשיא של 9.5 מיליארד דולר. הבריחה של המשקיעים הזרים התרחשה גם בתחום ההשקעות הריאליות, ולא רק בתחום הפיננסי.
אז גם אם השנה המסכים בבורסה ירוקים, ככל שהמדינה תמשיך בהתנהלותה, השוק המקומי יספוג מהלומות.