סגור

בלעדי
מכרז אגד: מוטי בן משה בחוץ, חרל"פ, אגמון, קרסו וסיידוף עלו

הצעת בן־משה נדחתה למרות שהיתה מהגבוהות במכרז, מחשש שלא תקבל את אישור המדינה מכיוון שנתח השוק של אלון רבוע כחול יהיה גדול מדי. במכרז נותרו דלק רכב, ורידיס ותש"י; שיכון ובינוי וברוקפילד; קרסו מוטורס, מגדל ואלומה; וכלמוביל ופורטיסימו

מוטי בן משה מחוץ למרוץ לרכישת אגד. ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה שהגישה אלון רבוע כחול של בן משה נדחתה על הסף, מחשש כי לא תקבל את אישור המדינה בלוחות הזמנים שנקבעו. זאת, למרות שההצעה של בן משה היתה מהגבוהות במכרז. אלון רבוע כחול, שזכתה במכרז להפעלת התחבורה הציבורית באשכול ירושלים, עברה למעשה את נתח השוק שמאפשר לה לשלוט בחברה כמו אגד, ולמרות שהציעה פתרון לכך בהצעתה, העדיפה אגד לא לקחת סיכונים.



חמישה גופים כן עלו לשלב הבא: בראשם דלק רכב של גיל אגמון, יבואנית מאזדה פורד וב.מ.וו, שהגישה הצעה יחד עם החברה־הבת ורידיס , שתיהן בורסאיות, וקרן התשתיות תש"י. גם קרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסן שבשליטת משפחת קרסו, עלתה עם ההצעה שהגישה יחד עם חברת הביטוח מגדל וקרן הריט לתשתיות אלומה. לשלב הבא עלו גם כלמוביל של האחים חרל"פ, יבואנית יונדאי, מרצדס ומיצובישי, שהגישה הצעה עם קרן פורטיסימו.



גם שיכון ובינוי שבשליטת נתי סיידוף עלתה לשלב הבא. שיכון ובינוי הגישה את ההצעה בשותפות שווה עם הקרן האמריקאית ברוקפילד, שמתמחה בהשקעות בנדל"ן, תשתיות ואנרגיה חלופית. הקרן מנהלת נכסים בהיקף 625 מיליארד דולר ב־30 מדינות ומנסה להיכנס לראשונה לישראל. ככל הנראה עלתה לשלב הבא גם קרן הריט לתשתיות קיסטון.
אגד מכוונת לשווי חברה של 3.5‑4 מיליארד שקל ועפ"י הערכות ההצעות מגרדות מלמטה את השווי המדובר, וישתפרו בהמשך המכרז.

מחויבת לרדת מנתח שוק של 32% עד אפריל 2022

על פי ההסכם מול המדינה, אגד מחויבת לסיים מכירת 50% מהחברה עד אפריל 2022 ולרדת מנתח שוק של 32%. מכירת 50% ממניותיה היתה התנאי שהציבה המדינה להפיכת אגד מקואופרטיב לחברה; צעד שאושר בידי חברי הקואופרטיב ברוב של 91% במאי 2019. אגד מעוניינת להיכנס לפעילויות משלימות בעקבות המכירה ולהשלים הליכי התייעלות.

3 צפייה בגלריה
מוטי בן משה מגזין 100 המשפיעים
מוטי בן משה מגזין 100 המשפיעים
מוטי בן משה. כבר לא במכרז
(צילום: אוראל כהן)

עפ"י ההסכם, אגד חייבת להיפרד מאשכולות מהותיים בשנים הקרובות. ההסכם מבטיח לאגד תמיכה עד 2029, ויכולת לצפות ברמה גבוהה יחסית של ודאות את תוצאותיה. מאפריל 2020 מחויבת אגד להוציא למכרז קווים עתירי ק"מ, כמו אשדוד־אשקלון־ירושלים, ירושלים־בית שמש, וב־2023 את הקווים לפרברי ראשון לציון וקווים בירושלים. ב־2025 וב־2026 תיפרד אגד מאשכולות חולון וחיפה, שמספקים לה נסועה של 4.1 ו־6.2 מיליון ק"מ בשנה בהתאמה. ההסכם איפשר לחברה־בת של אגד להתחרות במכרזים על תשעה אשכולות בנסועה כוללת של 117 ק"מ, שיתפרסמו עד 2025. את המכרז למכירה מנהל עבור אגד בנק ההשקעות הזר HSBC. המשקיע שייבחר ירכוש 50% ממניות אגד מבעלי המניות הנוכחיים. בתום שנתיים מהשלמת העסקה, ועד חמש שנים מהשלמתה, תהיה לבעלי המניות הנוכחיים של אגד אופציית פוט למכור למשקיע את מניותיהם במחיר העסקה הראשוני.
באגד, שמצידה מוביל את המכרז היו"ר אבי פרידמן, הציגו למשקיעים את העלייה הצפויה בפעילות התחבורה הציבורית בישראל בשנים הקרובות לאור הצמיחה המהירה של אוכלוסיית המדינה, בקצב שנתי של 1.8%, הצפיפות בכבישים (2,730 מכוניות לק"מ) והשימוש המועט יחסית בתחבורה ציבורית בישראל.

3 צפייה בגלריה
מימין נתי סיידוף שמואל חרל"פ גיל אגמון ו יואל קרסו
מימין נתי סיידוף שמואל חרל"פ גיל אגמון ו יואל קרסו
מימין: נתי סיידוף, שמואל חרל"פ, גיל אגמון ויואל קרסו
(צילומים: אוראל כהן, תומי הרפז, יוסי אלוני, עמית שעל)

צי של 2,900 אוטובוסים ו־9,100 עובדים

כיום מפעילה אגד, חברת האוטובוסים הגדולה בישראל, צי של 2,900 אוטובוסים ו־9,100 עובדים. החברה מסיעה 350 מיליון איש בשנה. אגד השיקה ב־2006 פעילות בפולין, שבה היא החברה הפרטית המובילה בתחבורה הציבורית עם נתח שוק של 32% באמצעות חברת Mobilis; ובהולנד היא גורם מוביל בתחבורה הציבורית עם EBS.
במקביל, מחזיקה אגד בזיכיון להפעיל את הקו האדום של הרכבת הקלה באמצעות החברה־הבת תבל (51%), והיא מתמודדת בקבוצה המשותפת לה (17.5%), לשיכון ובינוי (40%) ולחברה הסינית CRCC (27.5% על קווי הרכבת הקלה הירוק והסגול בת"א. החברה מפעילה שירות היסעים על פי דרישה בחיפה ובירושלים תחת המותג "טיק טק", וכן שירותי תיירות פנים באמצעות 400 אוטובוסים. לאחרונה מכרה אגד את חלקה באגד תעבורה לאלקטרה של האחים זלקינד.
תחום משמעותי נוסף בחברה הוא הנדל"ן. עיקר האחזקות של אגד בנדל"ן הן במוסכי השירות, תחנות מרכזיות וחניוני אוטובוסים שיכולים להתרחב אל מתחת לקרקע, כאשר קיימת אפשרות להקים מעליהם מגדלי משרדים. משבר הקורונה הביא לירידה בהכנסות אגד ב־2020 ל־3.6 מיליארד שקל. הרווח של אגד ירד ב־50% ב־2020 בהשוואה ל־2019, והסתכם ב־97 מיליון שקל. אגד מכוונת כאמור לשווי של 3.5‑4 מיליארד שקל, אבל ההערכות הן שיבואני הרכב יסכימו לשלם שווי זה ואולי אף יותר, בשל הסינרגיה שפעילות מוסכי השירות מייצרת להן עם חברת האוטובוסים, כמו גם הכדאיות שבכניסה לתחום יבוא האוטובוסים. גם העובדה שחלק מהותי מהאוטובוסים צפוי להתחלף בשנים הקרובות לאוטובוסים "ירוקים", מהווה הזדמנות עבור יבואני הרכב. תחום התחבורה הוא אחד המשמעותיים בשאיפה לצמצום פליטות פחמן לאטמוספירה. הרוכשים הפוטנציאליים מעריכים כי ניתן לייצר באגד יעילות תפעול טובה יותר בעשרות אחוזים מזו שקיימת היום.
מנגד, לרוכשים קיים סיכון מפעילות הרכבת הקלה, שתרכז חלק נכבד מהנוסעים בגוש דן, אבל עבור חלק לא קטן מהנוסעים פעילות הרכבת הקלה צפויה להיות משולבת בנסיעה באוטובוס.