פרשנות
SpaceX שווה טריליונים, אבל המוצר הוא מאסק
האנליסטים התקשו להסביר את השווי המופרך של 1.7 מיליארד דולר, המוסדיים היססו, אבל ציבור המעריצים השלים על הפער. בהנפקה ההיסטורית של SpaceX אלון מאסק, שהפך לטריליונר הראשון בעולם, הוכיח שהיכולת החשובה ביותר היא לא רק החזון הטכנולוגי, אלא יצירת הייפ
הנפקת ה־FOMO הגדולה והמדוברת בהיסטוריה הושלמה בהצלחה. אין מישהו בעולם שמסוגל לנתח את המספרים שנחשפו בתשקיף של SpaceX של אלון מאסק ולגבש עבורה שווי שמבוסס על מודלים כלכליים כלשהם. כל מספר יכול להיות סביר, זול מדי או יקר מדי, כשמדובר במאסק. הסיפור פה הוא לא הטכנולוגיה הנוכחית או ההכנסות וההפסדים, אלא הדמות שעומדת מאחורי ובראש החברה. לא במקרה, רוב הכותרות לקראת ההנפקה היו על כך שמייסד ונשיא SpaceX יהפוך לטריליונר הראשון בעולם. אם בדרך כלל מייסדים או בעלי שליטה נהנים מהערך שמייצרת החברה ועל הדרך מתעשרים מכך בחלוף השנים, במקרה של SpaceX זה הפוך - החברה נהנית מהערך שמייצר מאסק, המייסד ובעל השליטה. זה שונה וחדשני בדיוק כמו טיל שלא מתפרק באוויר או ביעד, אלא יודע לשוב לכן השיגור.
מאסק, אף שהעיד על עצמו כבעל אספרגר וגם לא תמיד יודע לקרוא סיטואציות חברתיות או להתנהג בהתאם לנורמות המקובלות, איכשהו יודע לנתח מצוין את מערכת היחסים בין האדם לכספו. מהאיש שהביא לעולם את ה"אייפון על גלגלים" – הטסלה, שהפכה לאחד הרכבים הנמכרים בעולם ולאחת המניות החביבות על המשקיעים הצעירים – הפעם החזון שלו לעתיד העולם מגיע ארוז על כל חלקיו בתוך SpaceX. יתרה מכך, על פי הערכות, לאחר ההנפקה מאסק ימזג גם את טסלה לתוך קונגלומרט הענק שלו. אז לא תשימו כמה דולרים על מי שאולי עוד יתברר כלאונרדו דה וינצ'י בן זמננו?
המעריצים סגרו את הפער של המוסדיים
בעוד האנליסטים והכלכלנים בוול סטריט טובעים בגיליונות אקסל ומערכות AI כדי להבין מהו השווי האמיתי של חברה שפעילותה כוללת לווייני תקשורת, מודל שפה גדול, חברת דאטה סנטרים, רשת חברתית וגם טילים וטיסות לחלל, מאסק הקצה חלק גדול דרמטית מהמקובל למכירה ישירה לציבור. הוא ידע שגם אם הגופים המוסדיים יגמגמו ויתקשו לעכל שווי של 1.7 טריליון דולר לחברה שצברה גירעון של 41.3 מיליארד דולר לאורך חייה ועדיין הפסידה כמעט 5 מיליארד דולר ב־2025, המעריצים יסגרו את הפער. הוא הקצה 30% מהמניות למכירה ישירה לציבור הרחב, דבר נדיר שנעשה מדי פעם על ידי חברות הייטק שבונות על קהל המשתמשים הצעיר שלהם שיקנו לא רק את השירות, אלא גם את המניות. אך גם במקרים הלא רבים שזה נעשה, מקובל להקצות לכך 10%-5% בלבד מכלל המניות. בסופו של דבר כ־20% מההנפקה של SpaceX נמכרו למשקיעי ריטייל, אבל זה היה מספיק כדי לייצר את האפקט שמאסק רצה.
1 צפייה בגלריה
אלון מאסק על המסך בטיימס סקוור בניו יורק במהלך הנפקת SpaceX בבורסת נאסד"ק
(צילום: בלומברג)
גם פלטפורמות המסחר שיתפו פעולה עם כל הגחמות של מאסק, שהיו רבות - הוא קבע את מחיר המניה בהנפקה ולא החתמים כנגזרת מהביקושים, כפי שקורה בדרך כלל, והוא גם שכנע את מנהלי המדדים החשובים, נאסד"ק וראסל, להגמיש את התנאים עבור מניית SpaceX. רק ב־S&P 500 לא נכנעו בינתיים ולא כופפו את התנאים לכניסה למדד עבור מאסק. אם לרוב מקובל לקבוע סכום מינימלי גבוה להשתתפות בהנפקה, כדי להבטיח שרק המשקיעים האמידים והרציניים יותר יוכלו להשתתף בשלב שהוא מסוכן יחסית והמידע בו עדיין מועט, הפעם אפשר היה לקנות בהנפקה גם ב־2,000 דולר בפלטפורמות כמו רובינהוד, שוואב ופידליטי.
אגב גחמות, מעבר לדברים הגלויים והמתוקשרים, בתשקיף של SpaceX מסתתרות עוד הרבה מאוד אותיות קטנות שמבטאות את הגחמות הגדולות של מאסק. כך, למשל, גם אחרי הפיכת החברה לציבורית הוא יחזיק מעל 80% ממניות ההצבעה וגם יכול לבחור את מרבית חברי הדירקטוריון. הלכה למעשה מעבר לשיתוף הציבור בפוטנציאל ובהפסדים, מאסק שולט בחברה באותה מידה כאילו עדיין היתה פרטית.
מה יקרה אחרי שההייפ ידעך?
מאסק וההנפקה שלו עמדו בכל הציפיות והסופרלטיבים שליוו אותה. SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.7 טריליון דולר. כבר לקראת פתיחת המסחר במניה (סימול מסחר: SPCX) ביום שישי בערב היא עלתה ל־150 דולר, מחיר בו פתחה את המסחר. משם היא זינקה בכ־30%, נגעה ב־176 דולר וסגרה בסופו של דבר את המסחר ב־161 דולר למניה. כ־500 מיליון מניות החליפו ידיים ביום המסחר הראשון, בדומה ליום המסחר הראשון בפייסבוק ב־2012. במחיר זה מדובר בשווי של 2.1 טריליון דולר, מה שהופך את SpaceX לאחת מעשר החברות הגדולות בעולם היום שמתברגת במקום השביעי, כשטסלה אגב במקום העשירי. נתחו של מאסק ב־SpaceX שווה כעת כ־800 מיליארד דולר ויחד עם החזקה בשווי של 280 מיליארד דולר בטסלה, השווי של מאסק מתקרב ל־1.1 טריליון דולר. מאסק שווה עכשיו יותר מחמשת המיליארדרים הבאים בתור ברשימה כולם יחד, ויותר מהתוצר המקומי של מדינות מכובדות כגון טייוואן, אירלנד או שבדיה.
השאלה הגדולה היא מה הלאה. ההנפקה לוותה בהרבה יותר רגש מאשר חישובים כלכליים קרים ורבים מהקונים בה בנו על ההייפ המובטח בכל הקשור למאסק. קפיצה של 19% במניה ביום המסחר הראשון היא בהחלט לא אכזבה, אבל היא גם לא ביטוי להתלהבות חריגה. היו לא מעט מניות, בהן למשל יצרנית השבבים החמה Cerebras שהונפקה לפני כחודש שקפצה ב־108% ביום המסחר הראשון שלה. חברת כלי העיצוב FIGMA קפצה ביום המסחר הראשון שלה לפני שנה ב־250% – שיא שלא נשבר עד היום.
חלק מהציבור שרכש את המניות בהנפקה רוצה להיות שותף במימוש חזון החלל של מאסק, אבל חלק חיפשו בוודאות את הסיבוב המהיר שיכול להיווצר בהנפקה שמבוססת על "הפחד לפספס". כאן חשוב לציין עוד כלל שמאסק כופף - הקלות משמעותיות בתקופת הנעילה על המניות. לרוב מקובל כי בעלי המניות בחברה פרטית שמונפקת מנועים ממכירת המניות שלהם למשך חצי שנה. בהנפקת SpaceX נקבעה שורה של תנאים מקלים שיאפשרו לעובדי החברה ולמשקיעים הקטנים יחסית בה למכור מניות הרבה כבר בשבועות הקרובים. את עצמו חסם מאסק לתקופה של שנה. הדבר עשוי לייצר חולשה במניה בתקופה הקרובה עוד לפני פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השני, שיהיו גם הם תחנה חשובה במערכת היחסים עם וול סטריט.
כחברה פרטית SpaceX היתה מאוד לא יציבה ורשמה תנודות חדות בין רווחיות של מאות מיליוני דולרים (למשל ב־2024) להפסד ב־2025. גם ההשקעות ההוניות שלה, הנדרשות, עצומות ותנודתיות. קצב הצמיחה אמנם מהיר, סביב 35%, אך לא פנומנלי מספיק כדי לפצות על ההפסדים הגבוהים ובעיקר על הקושי המסתמן בחיזוי התוצאות.
מעבר לפינה כבר מתכוננות אנתרופיק ו־OpenAI להנפקות הענק שלהן, שבהחלט קיבלו רוח גבית מאירועי יום שישי האחרון. ציבור המשקיעים הרחב אולי מעריץ יותר את מאסק ופחות מתחבר לסם אלטמן או דריו אמודיי, אך מבחינת הגופים המוסדיים, המודלים העסקיים של שתי גורילות ה־AI ברורים יותר וקלים יותר לעיכול. לא מן הנמנע, שבדיוק כפי שבשבועיים האחרונים נרשמו ירידות במניות טכנולוגיה רבות כדי לפנות נזילות להשתתפות בהנפקת SpaceX, ככל שיתקרב מועד ההנפקה של חברות ה־AI, המשקיעים יעבירו את תשומת הלב שלהם לשם.
