לוקסנבורג לא מוותר: הגיש הצעה חדשה לרכישת השליטה בחלל תקשורת
ההצעה החדשה מותירה את מחזיקי האג"ח עם 30% ממניות החברה במקום 19% בהצעה המקורית - הסכום שתפרע החברה למחזיקים יגדל מ-280 מיליון דולר ל-290 מיליון דולר; בה בעת, ההלוואה שיעניק לוקסנבורג לחברה תצומצם; התנאי שהציב: מענה חיובי של המחזיקים ליום חמישי
יעקב לוקסנבורג לא מוותר על חלל תקשורת: לפידות קפיטל שבשליטתו הגישה הצעה חדשה לרכישת השליטה בחברה. בחלק מהסעיפים לפידות מגישה הצעה משופרת ובחלק מוחלשת, ובמילים כלליות: יותר מניות למחזיקי האג"ח של החברה ופחות מזומן.
חלל חייבת לשלוש סדרות אג"ח 363 מיליון דולר, כולל קרן וריביות, ובקופתה היו בסוף 2024 כ-172 מיליון דולר. החברה ניסתה בעבר להגיע להסדר חוב עם המחזיקים, שהבולטים בהם הם מור, מיטב והפניקס, ללא הצלחה. ההסדר האחרון נחתם עם אהרון פרנקל וקבוצה הונגרית, אבל זו לא קיבלה את אישור משרד התקשורת (ולמעשה של השב"כ) לרכישה.
לפידות הגישה לפני כחודש הצעה ראשונה, במפתיע, להסדר חוב שבו תרכוש את השליטה בחברה. ההצעה הייתה כמעט זהה לזו של פרנקל, ולפידות טענה שהסיכוי שלה לקבל היתר ממשרד התקשורת גבוה יותר.
"ללפידות ניסיון מוצלח ומוכח בהשלמת הסדרי חוב מורכבים, ביניהם באפריקה ישראל ובסאני אלקטרוניקה", מציינת לפידות ומזכירה את ההסדרים מול מחזיקי האג"ח של לב לבייב ואילן בן דב. הסדרים אלה הקפיצו למעשה את לוקסנבורג לליגה של הגדולים והפכו אותו בסופו של דבר למיליארדר. לפידות קפיטל נסחרת כיום בשווי 3.6 מיליארד שקל, וההחזקות של לוקסנבורג בחברה הן בשווי 2.3 מיליארד שקל.
בעוד שבהצעה הקודמת הציעה לפידות הלוואה של 150 מיליון דולר להחזר בעשרים תשלומים, ההצעה הנוכחית מדברת על הלוואה של 125 מיליון דולר בעשרה תשלומי החזר חצי שנתיים. מרכיב המזומן בעסקה יורד גם הוא ל-15 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר בהצעה הקודמת.
לעומת זאת, משאיר לוקסנבורג את מחזיקי האג"ח עם 30% ממניות החברה במקום 19% בהצעה המקורית. הוא גם מעלה את הסכום שתפרע החברה למחזיקים מ-280 מיליון דולר ל-290 מיליון דולר (כולל המזומן שבקופה כמובן).
הסעיף שנראה בעייתי בהצעה הוא קבלת אישור של המחזיקים באסיפות להצעת ההסדר עד ל-10 באפריל, כלומר עוד יומיים- לוח זמנים צפוף מאוד. לפידות מציעה להפקיד 6 מיליון דולר כפיקדון תוך שני ימי עסקים מזימון האסיפות.
הצעות מתחרות בשוק
לצד ההצעה המעודכנת של לפידות, קיימת התארגנות של מספר חתמים בניסיון למחזר את החוב של חלל במתווה של הסדר חוב. ההצעה של לפידות משמעותה תספורת של 70 מיליון דולר למחזיקים.
הראשונה מבין חברות החיתום שהגישה הצעה הייתה דיסקונט קפיטל חיתום. זו הציעה להנפיק סדרת אג"ח של 150-125 מיליון דולר לחברה, שלה ישועבדו שלושת הלוויינים: עמוס 3, 4 ו-17. שווי הלוויינים מוערך ב-57%-68% מהיקף החוב החדש. הריבית באג"ח החדשות תהיה בטווח של 7.5%-9%. מחזיקי האג"ח יקבלו 100% ממניות חלל ויספגו תספורת של 60-30 מיליון דולר, בהתאם לסכום שיגויס.
קבוצת משקיעים שמחזיקה ב-5% מסדרה ט"ז (שהיקפה 850 מיליון שקל) הציעה פריסה של החוב ל-9 שנים וחלוקת מניות החברה במלואן למחזיקי שלוש הסדרות.
שני חתמים אחרים, לידר וברק קפיטל, הציעו לגייס 200 מיליון דולר בסדרה חדשה בריבית של 10%, והמחזיקים יקבלו את כספם ללא תספורת. האג"ח יהיו להמרה ויוכלו לדלל את מחזיקי האג"ח הקיימים שיקבלו את מניות החברה. מחיר המימוש במנגנון ההמרה ישקף שווי של 4 מיליון דולר בלבד לחלל, השווי שבו היא נסחרת היום.
ההצעה נוספת של הפניקס חיתום ואיפקס היא לגייס חוב של 14 מיליון דולר בהנפקה חדשה, ואחריה תחלק החברה למחזיקים 320 מיליון דולר - תספורת של כ-43 מיליון דולר. המחזיקים יקבלו 100% ממניות חלל. האג"ח שמציעה הפניקס כוללת כתבי אופציה לרכישת מניות חלל לפי שווי 50 מיליון דולר.
הפניקס ואיפקס שיפרו את הצעתם כך שהמחזיקים יקבלו במזומן 180 מיליון דולר, ו-190 מיליון דולר נוספים ישולמו בהנפקה של סדרת אג"ח חדשה שפירעונה יגיע מהתזרים שהחברה תייצר.
גם אם ההנחות של חברות החיתום נראות אופטימיות וגם אם המטרה שלהן ליהנות מרווחי חיתום גבוהים, הרי שההצעות מצביעות על כך שמתווה של גורם שישתלט על החברה בתספורת של עשרות מיליוני דולרים, איננו הכרחי.
