אייזנברג מגדיל אחיזה, הציבור נדחק החוצה: יעז בדרך למחיקה מהבורסה?
ישרס שבשליטת שלמה אייזנברג הגדילה את החזקתה בחברת ההתחדשות העירונית ל־21.5%, ושיעור החזקות הציבור ירד ל־4.67% בלבד • המהלך עשוי לסלול את הדרך להצעת רכש מלאה ולמחיקתה מהבורסה
המהלך של שלמה אייזנברג עשוי להוביל לסיום הסיבוב של חברת ההתחדשות העירונית י.ע.ז יזמות ובנייה בבורסה בתל אביב, שנה ושלושה חודשים בלבד לאחר שהונפקה. ישרס, שבשליטת אייזנברג, הייתה היחידה שהשתתפה בהנפקת ההון שביצעה יעז, ובעקבותיה הגדילה את החזקתה בחברה ל־21.5%. מנגד, שיעור החזקות הציבור, שהיה נמוך עוד קודם לכן, ירד ל־4.67% בלבד.
בשל שיעור החזקות הציבור הנמוך, עוד לפני המהלך האחרון של ישרס, יעז צפויה לעבור בחודשים הקרובים לרשימת השימור של הבורסה. לרשימה זו מועברים ניירות ערך של חברות שאינן עומדות עוד בתנאים הנדרשים להמשך המסחר ברשימה הרגילה, והמסחר בהם מתקיים במתכונת מצומצמת.
אולם במקביל, הירידה בשיעור החזקות הציבור לרמה כה נמוכה מעלה את האפשרות ששלושת בעלי המניות הגדולים בחברה - קרן קומיוניטי, שמחזיקה ב־39% מהמניות; משפחת יקואל־רייפמן, שמחזיקה ב־35%; וישרס לצידן - יחברו להגשת הצעת רכש מלאה למניות הציבור. מאחר ששיעור החזקות הציבור נמוך מ־5%, ניתן יהיה להשלים את רכישת מניותיהם גם ללא הסכמת כל בעלי המניות.
תוצאתו של מהלך כזה תהיה מחיקת מניות החברה מהמסחר והפיכתה לחברה פרטית, שנה ושלושה חודשים בלבד לאחר שעשתה את הדרך ההפוכה. עם זאת, היא תיוותר חברה מדווחת בשל איגרות החוב שהנפיקה בדצמבר, ושעדיין נסחרות בבורסה.
ביעז מכחישים כי קיימת כוונה לבצע מהלך כזה, בין היתר לנוכח העלויות שימשיכו לחול עליה כחברה מדווחת, גם אם מניותיה יימחקו מהמסחר, וכן בשל היתרונות שבשמירה על נגישות לשוק ההון. ואולם, גורמים המקורבים לחברה אינם שוללים את האפשרות.
לדבריהם, מחיקה מהמסחר עשויה דווקא להועיל ליעז. זאת משום ששווי השוק הנמוך שמעניקים לה המשקיעים בבורסה מקשה עליה לגייס הון נוסף בהיקפים ובשווי שבהם הייתה יכולה, להערכתם, לגייס הון כחברה פרטית. עוד ציינו כי מבנה ההחזקות החדש, הנשען על שלושה בעלי מניות מרכזיים, עשוי להיטיב עם החברה. זאת, בין היתר, בזכות הצטרפותה של ישרס, חברה בעלת ניסיון וידע בתחום הנדל"ן, לצד בעלי השליטה הקיימים.
הנפקתה של יעז באוגוסט אשתקד מסתמנת, בחלוף שנה ושלושה חודשים, כאחת ההנפקות הפחות מוצלחות של 2025. מאז ההנפקה איבדה מניית החברה 41% מערכה, התשואה הרביעית הגרועה ביותר מבין 20 החברות שהונפקו בבורסה באותה שנה. בעוד שבעת ההנפקה החלה יעז להיסחר לפי שווי של 239 מיליון שקל, כיום, גם לאחר גיוס ההון האחרון שביצעה, שווי השוק שלה נמוך ב־81 מיליון שקל ועומד על כ־158 מיליון שקל.
הביצועים החלשים של המניה נרשמו על רקע המשבר המתמשך בענף הנדל"ן למגורים, ובמיוחד ההאטה ברכישת דירות בתל אביב, שהיא אזור הפעילות העיקרי של יעז. בין ינואר לתחילת ספטמבר השנה הצליחה החברה למכור 14 יחידות דיור בלבד, ובמקביל נאלצה לבטל הסכם מכר אחד. מדובר בהמשך המגמה שנרשמה כבר ב־2025, אז מכרה החברה 24 יחידות דיור, לעומת 47 יחידות ב־2024.
בדוח לסיכום תוצאותיה במחצית הראשונה של השנה ציינה יעז, שמנוהלת בידי תומר רייפמן, כי "סביבת הפעילות בענף נותרת מאתגרת". החברה דיווחה כי בחלק מהפרויקטים שלה נמצא ששיעור הרווחיות הצפוי אינו עומד ברף הנדרש לצורך הוצאתם לפועל. בדוחותיה הופיעו גם סימני אזהרה הנוגעים לתזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, בהיקף של 40 מיליון שקל.
מי שבחר להשקיע ביעז, בניגוד למגמה המשתקפת במסחר במנייתה, הוא שלמה אייזנברג, בעל השליטה בחברת התוכנה מלם תים ובחברת הנדל"ן ישרס. באמצעות ישרס הגדיל אייזנברג בהדרגה את החזקתו ביעז, במהלך שניתן לראות בו הבעת אמון בחברה ובענף ההתחדשות העירונית לטווח הארוך.
ישרס גילתה עניין ביעז כבר בעת הנפקתה, והייתה אחת המשקיעות הבולטות בה. במסגרת ההנפקה רכשה ישרס 4.99% ממניות החברה בהשקעה של כ־12.5 מיליון שקל, מתוך סכום כולל של 43 מיליון שקל שגייסה יעז באותה עת.
מאז ניצל אייזנברג, באמצעות ישרס, את הירידה המתמשכת בשער מניית יעז כדי להגדיל את החזקתו בחברה בכמה מהלכים, ובמחירים שהלכו וירדו. בעוד שבהנפקה רכשה ישרס את המניות לפי מחיר של 12 שקל למניה, בפברואר השנה היא רכשה 3.6% נוספים ממניות יעז בתמורה ל־6.8 מיליון שקל, ולפי מחיר של 9 שקלים למניה.
באוגוסט ביצעה ישרס רכישה נוספת, הפעם בתמורה ל־2.5 מיליון שקל ולפי מחיר של 8 שקלים למניה, והגדילה את החזקתה בחברה ל־10.5%.
שני המהלכים האחרונים בוצעו החודש. המרכזי שבהם היה השתתפותה של ישרס בהנפקת המניות שביצעה יעז, שבמסגרתה הוקצו לה מניות בהיקף של מעט פחות מ־10% מהון החברה, לפי מחיר של 6.8 שקלים למניה ובתמורה כוללת של 20.4 מיליון שקל.
לצד זאת רכשה ישרס מניות נוספות של יעז במסחר בבורסה, בתמורה ל־418 אלף שקל ובשער של 6.5 שקלים למניה. בעקבות שני המהלכים עלתה החזקתה ל־21.5%, לאחר השקעה מצטברת של כ־43 מיליון שקל מאז ההנפקה.
גיוס ההון האחרון בוצע על רקע מאמציה של הנהלת יעז לגייס מזומנים לצורך העמדת ההון העצמי הנדרש לקידום הפרויקטים שלה. זאת לאחר שניסיונות החברה לגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח ביולי ובספטמבר נתקלו בתגובה צוננת מצד המשקיעים, והיא נאלצה להסתפק בהלוואה של 15 מיליון שקל מגוף מימון חוץ־בנקאי, בריבית של 10.75%. ברקע לכך, סדרת האג"ח הקיימת של יעז נסחרת בתשואה של כ־12%, המשקפת חשש מצד המשקיעים בנוגע ליכולת הפירעון של החברה.
