הונגריה הפכה למעצמת סוללות סינית - ועכשיו מגיע החשבון
במשך שנים משכה הונגריה השקעות של מיליארדי יורו מיצרניות סוללות סיניות וקוריאניות, בעזרת סובסידיות נדיבות והקלות רגולטוריות. אלא שההצלחה הכלכלית לוותה בטענות לזיהום מי תהום, הפרות של תקנות סביבתיות ומחאות תושבים. כעת, לאחר חילופי השלטון והבטחות להחמיר את הפיקוח, מפעלים נסגרים והשקעות מתבטלות, והממשלה ניצבת בפני דילמה: כיצד להגן על הסביבה בלי לפגוע באחד ממנועי הצמיחה של המדינה
ב-24 ביוני הורה הרגולטור בהונגריה על הפסקת הייצור במפעל של יצרנית הסוללות הסינית SEMCORP בדברצן, בעקבות ממצאים שהצביעו על חריגות בריכוזי מתכות ומזהמים נוספים בדגימות מים שנלקחו בשטח המפעל. ב-3 ביולי הגיעו הרשויות שוב למפעל והורו על הפסקה מוחלטת של כל הפעילות בו, הפעם בשל הפרות של תקנות בטיחות אש. SEMCORP נחשבת ליצרנית הגדולה בעולם של יריעות הפרדה, רכיב חיוני בסוללות ליתיום-יון, במיוחד אלה המשמשות את תעשיית הרכב החשמלי. לפי פרסומים, יריעות מתוצרתה משולבות בסוללות של פנסוניק ושל CATL, המותקנות במכוניות חשמליות. נכון להיום, מפעל SEMCORP בדברצן מושבת
BYD הבטיחה לא לזהם. ואז שר החוץ הלך לעבוד אצלה
בשנת 2023, זמן לא רב לאחר הודעתה של BYD שתקים מפעל ראשון באירופה בסגד, הונגריה התקיים אירוע מתוקשר בשטח המפעל העתידי. לאזלו בוטקה, ראש העיר וגונג טאו, שגריר סין בהונגריה, הדגישו שהקמת המפעל והפעילות בו יבוצעו בהתאם לרגולציה המחמירה ביותר בתחומי איכות הסביבה. במאי השנה פתחה משטרת הונגריה בחקירה נגד BYD. לפי השר ההונגרי להגנת הסביבה, "BYD נמצאת במצב של הפרה משמעותית של היתרי הגנת הסביבה שקיבלה ועליה לעצור את פעילותה המזהמת באופן מיידי". זמן לא רב לאחר מכן התברר כי פטר סיירטו שכיהן בתפקיד שר החוץ ההונגרי בתקופת הקמת המפעל של BYD מונה השנה לראש מערך יחסי החוץ וההשקעות של BYD.
המפעלים של SEMCORP ושל BYD לא לבד: יצרנית הסוללות הסינית CATL הקימה מפעל בדברצן בהשקעה של 7.3 מיליארד יורו ונערכת להגדיל אותו בקרוב. לסמסונג יש מפעל סמוך לעיירה גוד שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד יורו. ל-SK הקוריאנית יש מפעל סוללות שהוקם בהשקעה של 3.3 מיליארד יורו סמוך לעיירה קומארום. ל-EVE ENERGY יש מפעל בדברצן שהוקם בהשקעה של 1.3 מיליארד יורו, כך גם ל-ECOPRO שהקימה מפעל בדברצן בהשקעה של 830 מיליון יורו. ליצרנית הסוללות הסינית SUNWODA יש מפעל בגירג'האזה שלפי פרסומים מקומיים, ההשקעה בו לכשיושלם תהיה 1.5 מיליארד יורו.
אימפריה של ייצור רכב מאז שנות התשעים
מדוע יצרני הסוללות מעדיפים להקים מפעלים דווקא בהונגריה? הסיבה הראשונה קשורה למדיניות המיסוי של האיחוד האירופי. בכל הנוגע למכוניות המיוצרות מחוץ לאירופה, וגם לאלה שמיוצרות באירופה על ידי יצרניות רכב שאינן אירופיות, האיחוד אינו בוחן רק היכן הורכבה המכונית, אלא גם איזה חלק ממנה יוצר באירופה. ברכב חשמלי, למשל, הסוללה מהווה חלק ניכר מערכו. אם היא מיוצרת בסין, הרכב עלול להיות כפוף למיסוי כבד. מעבר לכך, הונגריה קרובה יחסית למרכזי תעשיית הרכב האירופית, כך שניתן לשנע ממנה רכיבים ברכבת למפעלי רכב בצ'כיה ובגרמניה. בתעשייה שבה נדרשות לעיתים שעות ספורות בלבד בין ייצור הסוללה להתקנתה ברכב, מדובר ביתרון משמעותי.
חותמים על הסכמים עם הסינים. אורבן והנציגים הסיניים (ארכיון)
(צילום: Signing Ceremony)
אבל יש סיבה נוספת: להונגריה מסורת ארוכה בתעשיית הרכב, ומכוניות המיוצרות בה אף נוסעות בכבישי ישראל. כבר ב-1893 רשמו שני ממציאים הונגרים, יאנוש צ'ונקה ודונאט באנקי, פטנט למאייד (קרבורטור), שהיה רכיב חיוני במכוניות נוסעים עד שנות ה-80. לאחר עשרות שנים של שלטון קומוניסטי, החלה הונגריה למשוך אליה יצרניות רכב זרות. ב-1991 הקימה סוזוקי מפעל במדינה, שמכוניות מתוצרתו יוצאו גם לישראל, ושנה לאחר מכן הגיעה גם אאודי.
בשנה שעברה יוצרו בהונגריה כ-411 אלף מכוניות, לעומת כ-437 אלף ב-2024 וכ-507 אלף ב-2023. בתעשיית הרכב במדינה מועסקים כ-150 אלף עובדי ייצור. אלא שההסתמכות על יצרניות הרכב, שסייעה לכלכלה ההונגרית מאז שנות ה-90, חושפת אותה גם לקשיים שחוות היצרניות בשנים האחרונות. מרצדס, אאודי וסוזוקי מתמודדות עם אתגרים בשוק הרכב העולמי, ובראשם התחרות הגוברת מצד יצרניות הרכב הסיניות.
אבל אם מדינות באירופה מעניקות הטבות למכוניות שגם הסוללות שלהן מיוצרות באירופה, כיצד יוון לא הפכה למעצמת סוללות? מדוע אוסטריה אינה מעצמת סוללות וגם לא גרמניה? וכאן מגיעה הסיבה השנייה לכדאיות של הקמת מפעלי סוללות בהונגריה: ויקטור אורבן ששלטונו קרס השנה.
אורבן הוא זה שהכניס את יצרני הסוללות להונגריה. כבר בשנת 2010 הכריז אורבן על Keleti Nyitás- כלומר "הפתיחה למזרח". אורבן זיהה כי הכוח העולה בעולם כבר לא נמצא באירופה והבין כי העתיד נמצא ברכב חשמלי. עקרונות הבסיס של הפתיחה למזרח התבססו על התחייבויות מצד ענקיות אנרגיה מסין, יפן וקוריאה להשקעות בהונגריה בסדר גודל של כ 20 מיליארד דולר תוך עשור. הממשל ההונגרי בתמורה העניק ליצרני הסוללות סובסידיות נדיבות ופטורים מתשלום מיסוי. הבעיה היא שלפי פרסומים בהונגריה, הפטור ממיסוי לא היה הפטור היחיד שיצרני הסוללות קיבלו. הפרסומים בהונגריה מדברים על פגיעה חמורה באיכות הסביבה, זיהום של מי תהום ובניית מפעלים בסמוך לאזורי מגורים. בשל כך יצאו בשנה שעברה תושבי דברצן, העיר השנייה בגודלה בהונגריה, להפגנות סוערות נגד הרחבת מפעלי הסוללות באזור.
באחת התקריות היותר מפורסמות, בשנת 2025 ראש העיירה שושקוט הגיע לאולפן טלוויזיה על מנת להדגים את טענות התושבים שהסוללות מתפרקות ופולטות חומרים מזהמים. במהלך ההדגמה של ניקיון הסוללה אבק שחור בלתי מזוהה נפלט מהסוללה. המפעל לא הוקם בסופו של דבר. אבל זו היתה דוגמה אחת בלבד למאבק של תושבים שהצליח. במקרים רבים אחרים, קולם של התושבים לא נשמע.
מפעל סוללות מחוץ לחלון ומי תהום מזוהמים
ההאשמות בתקשורת ההונגרית דנו רבות בהחלשה של מנגנוני הרגולציה המקומיים וירידה משמעותית בכוח ההשפעה של האיש הקטן, שמתגורר בכפר או בעיירה, מול מנגנון ממשלתי ענק ורומס שמסוגל לכפות על תושבים הקמה של מפעל סוללות במרחק כמה מאות מטרים מגדר הכפר שלהם. פרסומים בהונגריה טוענים כי מפעל הסוללות של סמסונג הסמוך לעיירה גוד נקנס מספר פעמים בגין הפרה של תקנות איכות סביבה. הקנס עמד על אלפי יורו לכל הפרה. הממשל ההונגרי, יש לציין, העניק לסמסונג וליצרניות סוללות אחרות הטבות שנאמדות בארבעה מיליארד יורו, סכום שמגמד כל קנס. כך למשל, בדיקות שערכה הסוכנות ההונגרית להגנת הסביבה גילו במי התהום סמוך לעיירה גוד רמות גבוהות של מתיל-2-פירולידון, כימיקל רעיל שנפוץ בתעשיית הסוללות. חשיפה ממושכת לחומר הזה עלולה לגרום למומים מולדים.
הדילמה של מדיאר: ברקס לתעשיית הרכב או מים נקיים
יצרני הסוללות לתעשיית הרכב שגשגו בהונגריה עד להגעתו של פטר מדיאר. מדיאר בן ה-45 הדיח את אורבן ב-9 במאי השנה לאחר מערכת בחירות סוערת במיוחד, שכללה הבטחות להילחם בשחיתות, עם דגש מיוחד על תעשיית הסוללות. אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא אותו מפעל של סמסונג שעמד במרכז תחקיר טלוויזיוני במרץ השנה, כחודשיים לפני הבחירות. אורבן טען כי החדשות אודות החומרים הרעילים במים הם "פייק" וציין כי "הונגריה מיישמת תקנות מחמירות ואוכפת אותן ביתר שאת". מדיאר טען כי אם ייבחר, הוא יקיים בדיקות מחמירות של כל יצרני הסוללות.
את הקול של העיירות הסמוכות למפעלי הסוללות מדיאר בהחלט קיבל ויצרני הסוללות הבינו שהחגיגה הסתיימה. ביולי האחרון הודיע מדיאר כי חקירה ממשלתית סביב יחסיו של השר סיירטו, שעבר לעבוד עבור BYD, תתפרסם בחודשים הקרובים. בספטמבר האחרון הודיעה NIPPON PAPER היפנית, חברה שעברה מייצור של נייר לייצור של קרבוקסימתיל תאית (CMC), רכיב שמשתמשים בו בתעשיית הסוללות, כי היא מבטלת את תוכניותיה להקים מפעל בהונגריה זאת בשל "תנאי שוק קשים".
ייתכן שזו רק ההתחלה של נפילתה של תעשיית הסוללות ההונגרית, אבל גם מדיאר יודע היטב, תעשייה שמעסיקה 150 אלף איש לא סוגרים בן לילה וסגירה של תעשיית הסוללות תגרום לכלכלה נזק בלתי הפיך. לכן סביר להניח שיצרני הסוללות כן יחוו קשיים מסוימים, אבל קריסת התעשייה לא נראית באופק.
