הקיבוץ שכל חבר בו מיליונר וזה שאיבד מיליארדים בבריכה
מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל, איבדה את כתר החברה הקיבוצית בעלת השווי הגדול ביותר, לפלרם, יצרנית מוצרי הפלסטיק מרמת יוחנן; כלכליסט בדק מה עשו 14 החברות הציבוריות הקיבוציות בשנה האחרונה
כשחושבים על חברה קיבוצית בורסאית, פעמים רבות יעלה שמה של יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס מקיבוץ יזרעאל. מיטרוניקס אכן מיקדה לעברה בשנים האחרונות תשומת לב רבה.
בתחילה לחיוב, עד שהגיעה בסוף 2021 לשווי שיא של 9.1 מיליארד, ובשלוש השנים האחרונות לשלילה, לאור קשיים בפעילותה וצניחה בשוויה. אך היא ממש לא החברה הקיבוצית היחידה שנסחרת בת"א, אלא אחת מ־14 חברות שבשליטת קיבוצים (ומושב אחד).
מחציתן מגיעות מקיבוצים בצפון הארץ, שש מפתחות מוצרים בתעשיית הפלסטיק וקיבוץ אחד, רביבים, ששולט בשתי חברות ציבוריות.
פלרם היא החברה הקיבוצית הגדולה ביותר כיום, מבחינת שווי שוק, שעומד על 1.96 מיליארד שקל. שווי חלקו של הקיבוץ בחברה, 65%, מגיע ל־1.3 מיליארד שקל ומשקף לכל אחד מתושבי הקיבוץ שווי בורסאי על הנייר של כ־960 אלף שקל.
החברה שהוקמה בקיבוץ רמת יוחנן שבעמק זבולון מייצרת לוחות תרמופלסטיים המשמשים במוצרים לסביבת הבית כמו פרגולות, גגונים ומחסנים; כמו גם לשלטי פרסום ועמדות תצוגה; פתרונות תאורה וחיפויי קירות; ובמבנים חקלאיים. אתרי הייצור שלה מפוזרים בישראל ובמדינות אחרות, ושווקי היעד העיקריים שלה הם ארה"ב (הכנסות של 730 מיליון שקל שהיו 39% מהמכירות ב־2024) ואירופה (636 מיליון שקל, שמהווים 34% מהמכירות).
בפלרם נהנו בשנה האחרונה מצמיחה במכירות, ולצידה גם מרמת מחיר נמוכה של חומרי הגלם. מכך, ההכנסות ממכירות ב־2024 צמחו ב־9% ביחס לשנה הקודמת, ל־1.9 מיליארד שקל, והרווח התפעולי עלה ב־44% לעומת השנה שקדמה לה ל־305 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־232 מיליון שקל, שיפור של 41% ביחס ל־2023 (השנה שבה הרווח הנקי עלה ב־11% לעומת 2022).
מלבד רווחיהם על הנייר מעליית שווי החברה, חברי הקיבוץ נהנים גם מרווחים בפועל מהתקשרויות עם החברה. כך, פלרם שילמה ב־2024 לקיבוץ 10.7 מיליון שקל כדמי שכירות לשטח המפעל שלה ולמבנים נוספים שאותם היא שוכרת בתחומיו. כמו גם 33 מיליון שקל עבור שירותי כוח אדם שסיפק לה, בהם גם שירותי היו"ר והמנכ"ל. בנוסף החברה משלמת לקיבוץ עבור שירותים שונים בהם שירותי הסעדה, נגריה ומסגריה.
בסוף החודש יקבל הקיבוץ את חלקו בדיבידנד של 100 מיליון שקל שתחלק החברה, זאת לעומת 2024 שבה הוא קיבל דיבידנדים של 58 מיליון שקל (מתוך סה"כ 90 מיליון שחילקה החברה).
כפר עזה היה אחד הישובים שנפגעו קשה בטבח ה־7 באוקטובר. תוצאות חברת כפרית, שמייצרת תרכיזים ותערובות לתעשיית הפלסטיק ושהקיבוץ הוא בעל השליטה בה (57%), עשויות להסב לתושביו מעט עידוד. מניית החברה קפצה בשנה החולפת ב־72% ורשמה את התשואה הגבוהה ביותר מבין החברות הקיבוציות.
תוצאותיה של כפרית אף גבוהות בהרבה מביצועיו של מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, שעלה ב־31%. שווי החברה מגיע בעקבות זאת ל־719 מיליון שקל.
מטה החברה ואחד מאתרי הייצור שלה נמצאים בקיבוץ, והיא מחזיקה בשמונה אתרי ייצור נוספים באירופה, צפון אמריקה וסין. מפעל כפרית בקיבוץ שב לפעילות מלאה כבר בדצמבר 2023. עיקר המכירות שלו הן לאירופה (41%) ולצפון אמריקה (35%) - שבה ארה"ב היא מדינת היעד העיקרית עם מכירות של 332 מיליון שקל, שמהוות 25% מסה"כ המכירות.
כפרית נהנתה ב־2024 מעלייה של 21% במכירות ביחס ל־2023, כשהכנסותיה הגיעו ל־1.35 מיליארד שקל, ובמקביל, ובדומה לפלרם, נהנתה ב־2024 גם מעלייה במרווח הסחר (הפער שבין מחיר המכירה לבין מחיר חומרי הגלם), שתרמה לקפיצה של 41% ברווח התפעולי ל־119 מיליון שקל. הרווח הנקי עלה בעקבות זאת ב־52% לעומת השנה שקדמה לה, ל־71.5 מיליון שקל.
כפר עזה הוא קיבוץ גדול יחסית, ובו יותר מ־1,000 תושבים. על כן שוויו הבורסאי של כל תושב, חרף הזינוק במניה, אינו מאוד גבוה ומגיע לכ־400 אלף שקל. הקיבוץ נהנה ב־2024 מחלקו ב־18 מיליון שקל שכפרית חילקה כדיבידנד, מעט יותר מ־10 מיליון שקל. בסוף החודש חברי כפר עזה ייהנו מחלוקה נוספת, הפעם בשווי של 2.8 מיליון שקל.
מעבר לכך, החברה שילמה לקיבוץ ב־2024 מעט פחות מ־5 מיליון שקל עבור דמי שכירות, שירותים שונים וגמול דירקטורים לשלושה חברי קיבוץ שכיהנו בדירקטוריון החברה.
מיטרוניקס היתה במשך שנים החברה הקיבוצית הבולטת ביותר. בנובמבר 2021 הגיע שווי השוק שלה לשיא של 9.1 מיליארד שקל. כשהיא היתה אחת החברות שהרוויחו ממשבר הקורונה שפינה לאנשים זמן להשקיע בסביבת הבית שלהם, ומכך גם בבריכות הפרטיות שלהם. צמיחתה של מיטרוניקס, עוד לפני הקורונה, הביאה את חברי קיבוץ יזרעאל (שמחזיק ב־56% ממניות החברה) להיות במשך שנים ארוכות בין הקיבוצניקים העשירים במדינה, כשהקורונה הביאה את הונם לשיא.
אולם כיום, שלוש שנים וחצי אחרי, מצבה של מיטרוניקס אחר. תחרות גוברת, בעיקר מסין; הצטברות מלאים אצל הספקים אחרי הקורונה; הריבית הגבוהה שהקשתה על הקמת בריכות חדשות ועל מימון רכישות המלאים על ידי הספקים; וחורפים ארוכים יחסית בצפון אמריקה שעיכבו את הצורך במוצר של מיטרוניקס, פגעו בחברה.
לאחר שחיקה ברווחיות כבר ב־2022 וב־2023, את 2024 מיטרוניקס סיכמה, לראשונה מאז 2011, עם הפסד של 30 מיליון שקל. המשקיעים הגיבו להידרדרות, ומשווי השיא נמחקו כבר 95%. כאשר שוויה הנוכחי של החברה מקיבוץ יזרעאל עומד על 424 מיליון שקל בלבד ומשקף לכל אחד מחברי הקיבוץ שווי בורסאי של פחות מ־300 אלף שקל, לעומת 9.5 מיליון שקל בנובמבר 2021. מיטרוניקס מייצרת את מוצריה בישראל, בקיבוץ יזרעאל ובדלתון. אך 98% ממכירותיה, 1.6 מיליארד שקל ב־2024, הן לחו"ל. מהן 57% בצפון אמריקה ו־27% באירופה.
חרף הירידה בשווי החזקתם, חברי קיבוץ יזרעאל זכאים לרווחים אחרים מפעילות החברה. כך, היא מעסיקה 39 מחברי הקיבוץ והעבירה לקיבוץ תמורת עבודתם 7.4 מיליון שקל ב־2024. זאת, בנוסף לתשלום דמי ניהול של 1.7 מיליון שקל עבור שירותי ניהול הכוללים את כהונתם של חמישה דירקטורים, יו"ר וחלק מתנאי שכרו של המנכ"ל. בנוסף מיטרוניקס משלמת 12 מיליון שקל דמי שכירות וכ־600 אלף שקל תמורת שירותים שונים. מעבר לכך, ב־2024 מיטרוניקס חילקה דיבידנד של 45 מיליון שקל, וחלקו של הקיבוץ בכך הגיע ל־25 מיליון שקל.
רביבים שיושב בין באר שבע לשדה בוקר ובו מתגוררים פחות מ־1,000 תושבים הוא בעל השליטה בשתי חברות ציבוריות. אחת היא רבל שמייצרת ומוכרת מערכות אוורור ומכלולים מפלסטיק לתעשיית הרכב, שאחד ממפעליה אף ממוקם בקיבוץ, והשנייה היא יצרנית הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים איירטאצ' סולאר.
רבל מייצרת מערכות ומכלולים מרכיבי פלסטיק המיועדים להתקנה ברכבי רכב. את 2024 היא סיכמה עם ירידה של 5% בהכנסות ל־222 מיליון יורו, אך הרווח התפעולי עלה ב־7% לעומת השנה הקודמת ל־10.7 מיליון יורו והרווח הנקי היה 4 מיליון יורו. שווי החזקות הקיבוץ בחברה עומד על 77 מיליון שקל, כ־80 אלף שקל לכל תושב. הקיבוץ מספק לרבל שירותים שונים, בהם הסעדה ו־23 מחבריו מועסקים במפעל החברה. תמורת העסקתם קיבל הקיבוץ כ־7 מיליון שקל, זאת לצד כ־5 מיליון שקל עבור השירותים שסיפק ומעט יותר מ־2 מיליון שקל כדמי שכירות שקיבוץ רביבים מקבל מרבל עבור שטח המפעל.
איירטאצ' נכנסה לבורסה במרץ 2021 כשגייסה 61 מיליון שקל והחלה להיסחר בשווי של 328 מיליון שקל. כשהקיבוץ החזיק בה ב־26% ובהמשך עלה ל־32%. שווי השיא - 342 מיליון שקל - נרשם בימי המסחר הראשונים, אך המניה החלה בצניחה מהירה וכיום שווי החברה, אחרי זינוק של 68% בשנה החולפת, הוא 33 מיליון שקל בלבד – המשקף להחזקות הקיבוץ שווי של פחות מ־11 מיליון שקל.
אף שפעילות איירטאצ' לאורך השנים היא הפסדית, ב־2024 החברה רשמה עלייה חדה בהכנסות, שהגיעו ל־41 מיליון שקל לעומת 14 מיליון ב־2023, וההפסד התפעולי שלה הצטמק מ־19 מיליון שקל לפחות מ־4 מיליון שקל.
אף שרביבים הוא בעל השליטה באיירטאצ' (במשותף עם היו"ר יניר אלוש שמחזיק ב־28%), החברה אינה פועלת מהקיבוץ, ולכן חבריו אינם זכאים לתשלומים ממנה עבור שירותים שונים.
