שנת 2026 נפתחת בקדחת הקצאות פרטיות: המוסדיים קנו מניות ב־1.1 מיליארד שקל
ישראל קנדה ומגוריט מצטרפות לטרנד ששוטף את אחוזת בית; פחות מחודש חלף מתחילת השנה וכבר 11 חברות ביצעו הקצאת מניות פרטית למוסדיים. זאת על רקע מיליארדים שזורמים למנהלי החיסכון של הציבור כל חודש וקושי ליצור פוזיציות בהיקפי המסחר בבורסה
מה המשותף למגוריט, ישראל קנדה מלונות, להב LR, עשות ופריים אנרג'י? מלבד היותן חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בתל אביב, החמש הן גם שותפות בקדחת הקצאת המניות לגופים המוסדיים ששוטפת את אחוזת בית בשבועות האחרונים. כך, אתמול אישרה ישראל קנדה הקצאה של 3% ממניותיה לחברת הביטוח הראל בתמורה ל־180 מיליון שקל, והחברה־הבת שלה, ישראל קנדה מלונות, עשתה זאת, גם מול הראל ב־70 מיליון שקל. במקביל, מגוריט הקצתה למור 8% ממניותיה ב־120 מיליון שקל וב־28 מיליון נוספים גם ליבואנית מוצרי המזון והקוסמטיקה שסטוביץ. הקצאת מניות פרטית היא מהלך שבו חברה מנפיקה ומחלקת מניות חדשות לגורמים ספציפיים. זאת, בניגוד להנפקת מניות ראשונה (IPO), שבה תציע החברה המנפיקה את מניותיה לציבור הרחב.
מתחילת 2026, ובפחות מחודש, לא פחות מ־11 חברות השלימו מהלכים של הקצאת מניות פרטית לגופים שונים, מרביתם הגופים המוסדיים, בתמורה של לפחות כמה עשרות מיליוני שקלים בכל מהלך ובכזו מצטברת של 1.1 מיליארד שקל. לצידן עוד ארבע חברות ביצעו החודש מהלכי הקצאת מניות בהיקפים של מיליוני שקלים. לכך מתווספים עוד ארבעה מהלכים להנפקת מניות, שבהם גייסו החברות כ־1.6 מיליארד שקל, ובהם השתתפו בעיקר גופים מוסדיים. שניים מהם כהנפקת מניות ראשונה (IPO) על ידי רמי לוי נדל"ן וחברת הנדל"ן מותג עירוני, שבמסגרתן גייסו החברות בהתאמה 520 מיליון שקל ו־27 מיליון שקל; ושניים נוספים על ידי חברות שמניותיהן כבר נסחרו ‑ קרן הריט אבו פמילי מגורים (ברשימת השימור) ושיכון ובינוי אנרגיה ‑ שיצאו להנפקה באמצעות מכרז פתוח.
מעבר לכך, בלטו שני אירועים של מכירת מניות על ידי בעלי עניין לגופים המוסדיים, בנקסט ויז'ן ובפמס, בתמורה של 345 מיליון שקל בכל אחת.
"נזילות גבוהה בשוק בריא"
יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים, הסביר לכלכליסט כי "המצב הנוכחי של מימוש מניות על ידי בעלי עניין או גיוס הון על ידי החברות, כאשר בצד השני נמצאים הגופים המוסדיים, משקף מצב של נזילות גבוהה בשוק בריא. עבור הצד המוכר (כמו למשל בנקסט ויז'ן ובפמס, א"פ), המימוש מהווה אפשרות לבעל העניין להיפגש עם הכסף, במקביל לביטחון בכך שהמהלך מכניס ידיים חזקות לתוך החברה. לעומת זאת, הקצאת מניות על ידי החברה היא תהליך קלאסי חיובי לתמיכה בצמיחת הפעילות ולצמצום מינוף, וזה בפועל התפקיד של שוק ההון".
לדבריו, "עבור הצד הרוכש, המוסדיים וקרנות הגידור על פי רוב, רמת הנזילות בשוק אומנם גבוהה, אך היכולת שלהם להיכנס להשקעות בסכומים גבוהים תוך כדי המסחר בניירות של החברות השונות היא לעיתים מוגבלת, והקצאה פרטית פותרת להם את הבעיה ומאפשרת חשיפה לכמות גדולה של מניות, בהתאם לגודל שלהם. כאשר החלופה מבחינתם היא או איסוף מניות במסחר, שיש לו פעמים רבות מגבלת סחירות (ולכן, המהלך עשוי לקחת זמן ותוך כדי גם יביא לעלייה במחיר המניה, א"פ), או ניסיון לבצע עסקאות דרך ברוקר בבורסה או מחוץ לבורסה. מעבר לכך ההקצאה תגיע פעמים רבות עם הנחה שאותה המוסדיים יוכלו לקבל, או בגלל גודל ההשקעה או מכיוון שהמניות שאותם הם לוקחים יוותרו לתקופה חסומות. לכן בעצם שני הצדדים מרוויחים כאן, לחברה יש ודאות בגיוס, הן מבחינת הכמות שתילקח והן מבחינת המחיר שתקבל ולמוסדי יש אפשרות להיחשף להיקף גבוה של מניות ולהטבה במחיר".
באר אבן המשיך ואמר כי "המפסידים כאן הם מצד אחד בעלי המניות הקיימים, שידוללו כתוצאה מההקצאה לגורם שלישי, והבורסה, שבטווח הקצר מפסידה כאן עמלות. אולם לטווח הארוך זהו מהלך חיובי גם עבור הבורסה וגם עבור כלל המשקיעים, כי הוא מביא ליותר סחירות בנייר. אומנם המוסדיים הם שחקנים שמחזיקים מניות על פי רוב לטווח ארוך, אבל הרבה פעמים נראה שבהקצאות משתתפים גם גופים אחרים, כמו קרנות גידור, ואלה יותר אקטיביים במסחר בהחזקות שלהם".
"המון כסף שצריך להשקיע"
ליאור ברקוביץ', מנהל השקעות IBI קרנות נאמנות, ששוחח עם כלכליסט הסביר כי "אנחנו רואים את העלייה בהקצאות הפרטיות למוסדיים כבר מהמלחמה עם איראן ביוני, עם האטה קלה בסוף הקיץ ותקופת החגים. בשבועות האחרונים יש חזרה לקצב גבוה. צריך לזכור שלמוסדיים יש המון כספים שהם צריכים להשקיע. בשנה הם צוברים עשרות מיליארדי שקלים בהפקדות החיסכון ארוך הטווח של הציבור, שאותם הם צריכים לנתב להשקעות שונות. בשנה האחרונה הם מסיטים כספים שבשנתיים־שלוש הקודמות הם העבירו לחו"ל, בחזרה לישראל. מספיקה תנודה של אחוזים בודדים כדי שהם יצטרכו להכניס לשוק בישראל מיליארדים והם מחפשים היכן ואיך לעשות זאת. בסוף הבורסה הישראלית והמסחר היומיומי בה קטנים עליהם כשהם באים עם סכומים כאלה".
הוא הוסיף כי "ראינו בשנה האחרונה גם שינויי תפקידים בין מנהלי השקעות שעברו מגוף לגוף, והרבה פעמים הם הולכים עם אותן השקעות שהאמינו בהן בגוף הקודם ומחפשים כיצד להשקיע באותן החברות בגוף החדש".
מנקודת המבט שלו, ברקוביץ' מזהה עוד חסרונות בסיטואציה הנוכחית: "למעשה, ההקצאות הפרטיות יוצרות עיוות מסוים כשהן פוגעות בפיזור של ההשקעות וההחזקות במניות. בניגוד להנפקות IPO או לנעשה בשוק האג"ח, שם ההנפקות הן בדרך של מכרז שכולם יכולים להשתתף בו, כאן הרבה פעמים ההקצאה מתקיימת בקשר בין חתם למוסדי אחד גדול או שניים, ושאר גופי החיסכון וההשקעה לא מקבלים הזדמנות להשתתף בה באותם התנאים". ברקוביץ' הוסיף כי "בעבר היה יותר ברור שאם בעל עניין מחפש לממש מניות, כדאי לחשוב פעמיים אם להיכנס להשקעה, כי אולי הוא יודע משהו שבגינו החליט לצאת. לכן, הוא היה צריך לתת הנחה גבוהה יחסית לרוכשים, בעוד שהקצאה פנימה לחברה נתפסה כמהלך בטוח יותר, ולכן ההנחה בו היתה קטנה יותר. היום ההבחנה הזאת התרופפה, ולא רואים הבדלים במחירים. בכלל יש היום פחות הנחות, והמוסדיים, שהתיאבון שלהם גדול, רוכשים גם את המניות בהקצאות הרבה פעמים במחירים שקרובים או זהים למחיר השוק".
