אחרי כמעט שנתיים וחצי של גיוסים ברצף: 1.6 מיליארד ש' נטו נפדו מהקרנות הכספיות בדצמבר
הריבית עוד גבוהה, אך הראלי בשווקים הגביר את תיאבון הסיכון של הציבור. ברבעון האחרון של 2024 זרמו 4.4 מיליארד שקל לקרנות מנייתיות בישראל
התשואות הגבוהות בבורסות העולם בכלל ובישראל בפרט הצליחו לטשטש בקרב הציבור את השפעות הריבית הגבוהה, ואת חודש דצמבר סיימו הקרנות הכספיות עם פדיונות נטו (גיוסים בניכוי פדיונות) של 1.6 מיליארד שקל. מדובר בחודש הראשון מאז מרץ 2022 שבו הקטגוריה, שהפכה לגדולה בענף קרנות הנאמנות, פודה כספים. אז נפדו מהקרנות האלו 151 מיליון שקל, אולם אז היקף הכספים בקטגוריה היה 16.5 מיליארד שקל, בעוד שכיום הן מנהלות כמעט 150 מיליארד.
הוצאת הכספים מהקרנות הכספיות מעידה על כך שתיאבון הסיכון של הציבור הישראלי גדל, הגם שהריבית עדיין גבוהה – נתון שהופך את הקרנות הכספיות לאטרקטיביות. הפודות העיקריות בכספיות הן חברת הקרנות של הראל, עם פדיונות בהיקף של יותר מ־900 מיליון שקל וחברת הקרנות של מגדל עם פדיונות בהיקף של יותר מ־700 מיליון שקל. יוצאת דופן במגמה היא אלטשולר שחם, שגייסה יותר מ־900 מיליון שקל בענף.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות שמשקיעות בנכסים סולידיים, דוגמת אג"ח מדינה, במטרה להשיא למשקיעים תשואה דומה לריבית במשק. במובן זה, הקרנות הכספיות הן אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, שלא משלמים ריבית דומה. בשל האינפלציה שהרימה את ראשה ב־2022, הריבית החלה לעלות, וכיום הריבית בישראל עומדת על 4.5%.
בהתאם, הציבור גילה את הקרנות הכספיות והחל להזרים אליהן כספים בהיקפים אדירים, כך שהפכו לקטגוריה הגדולה בענף קרנות הנאמנות. לפי נתוני הבורסה לני"ע שפורסמו אתמול, נכון לסוף 2024 הקטגוריה מנהלת נכסים בהיקף 149.7 מיליארד שקל, לאחר שבמהלך 2024 כולה הוזרמו לקרנות האלו 33.5 מיליארד שקל, נתון נמוך במקצת בהשוואה ל־2023, אז הוזרמו אליהן 35 מיליארד שקל. למעשה, הקרנות האלו אחראיות ל־77% מהגיוסים של הקרנות האקטיביות, שגייסו 43.4 מיליארד שקל במהלך השנה שחלפה. בנטרול הקרנות הכספיות, הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו 9.8 מיליארד שקל בלבד.
ריבית גבוהה היא על פי רוב החלק המרכזי במתכון שמביא לצינון של נכסי סיכון בשוק ההון, ובראשן מניות, ועל כן היא הופכת את הקרנות הכספיות לאטרקטיביות, משום שהן מבטיחות תשואה גבוהה. אם כך, מדוע הציבור החל לפתע להדיר רגליו מהקרנות הכספיות?
ב־2024, כמו ב־2023, חרף הריבית הגבוהה, השווקים הניבו תשואות גבוהות והורידו משקיעים רבים מהגדר. זה התחיל עם טרנד הבינה המלאכותית, שדחף את וול סטריט מעלה, והיא לקחה איתה בורסות נוספות.
בהמשך גם סקטורים נוספים הצטרפו לחגיגה, דוגמת סקטור הביטוח והבנקים בישראל, שהציגו תשואות גבוהות. וכך, את 2024 סיים מדד ת"א־125, בתשואה של 29%, תוך שהוא מותיר מאחור את S&P 500, שהניב תשואה של 25%, ואת מדד נאסד"ק עתיר מניות הטכנולוגיה שהניב תשואה של 26%. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שברבעון האחרון של 2024 הציבור הזרים לקרנות הפסיביות שמשקיעות במניות בישראל 4.4 מיליארד שקל, לאחר שבמשך השנה פדה מהקרנות האלו כספים. וכך, בסיכום 2024, הוזרמו לקרנות האלו 1.9 מיליארד שקל נטו.
בנוסף, הצפי להורדת ריבית, בעיקר במחצית השנייה של 2025, מוריד את אטרקטיביות הקרנות הכספיות, מאחר שהן למעשה מבטיחות את התשואה של ריבית בנק ישראל. הורדת ריבית לרוב מלווה בעליות בשוק ההון, והאלטרנטיבות לקרנות הכספיות הופכות לאטרקטיביות יותר.
שלישית, בדיקת כלכליסט הראתה כי השנה 15 קרנות כספיות יעלו את דמי הניהול. אלטשולר שחם לדוגמה, ישלש את דמי הניהול בקרן "אלטשולר שחם כספית" מ־0.06% ל־0.18%, תוספת שתשלשל לכיסו 4.5 מיליון שקל בשנה, מאחר שהקרן מנהלת 4 מיליארד שקל. IBI כמעט יכפיל את דמי הניהול בקרן הכספית שלו מ־0.09% ל־0.17%, מהלך שיביא לעלייה של כמעט 8 מיליון שקל בהכנסה מאחר שהקרן מנהלת 10 מיליארד שקל. כלומר לאחר ש־150 מיליארד שקל זרם לקרנות הכספיות, מנהלי ההשקעות השונים מחפשים לגזור קופון.
הפודות העיקריות בכספיות היא חברת הקרנות של הראל עם פדיונות בהיקף של יותר מ־900 מיליון שקל וחברת הקרנות של מגדל, עם פדיונות בהיקף של יותר מ־700 מיליון שקל. יוצאת דופן במגמה היא אלטשולר שחם, שגייסה יותר מ־900 מיליון שקל בענף.
בשוק הקרנות, הציבור עדיין עושה שימוש משמעותי בקרנות הפסיביות, שעוקבות או מחקות מדדים, כדי להיחשף לנכסים סחירים בחו"ל, ובראשםS&P 500. ב־2024 הקרנות שמשקיעות במניות בחו"ל גייסו 22.3 מיליארד שקל נטו, 75% מהגיוסים נטו של התעשייה הפסיבית, שהסתכמו ב־29.8 מיליארד שקל. גם ברבעון האחרון של השנה קרנות אלו הובילו את הגיוסים, עם 5.2 מיליארד שקל.
