בג"ץ דחה את העתירה נגד העלאת תעריפי המדדים של הבורסה
השופט נועם סולברג קבע כי העתירה של איגוד קרנות הנאמנות הוגשה באיחור משמעותי - שנתיים לאחר כניסת התעריפים החדשים לתוקף; דמי השימוש במדדים נגבים בעיקר ממנהלי קרנות נאמנות, שבונים קרנות מחקות
בג"ץ דחה את העתירה של איגוד קרנות הנאמנות נגד הבורסה. השופט נועם סולברג דחה אתמול (ב') את העתירה של האיגוד על העלאת התעריפים עבור שימוש במדדים שעליה החליטה הבורסה עוד בשנת 2022, בעקבות שיהוי בהגשת העתירה.
בפברואר 2022 ביקשה הבורסה לשנות את מבני התעריפים ביחס לעריכת המדדים. במילים פשוטות יותר, הבורסה דרשה שהגופים שמשתמשים במדדים אותם היא בונה, כמו מדדי מניות ואג"ח ישלמו לה יותר. הלקוחות העיקריים של אותם מדדים הם מנהלי קרנות הנאמנות שבונים קרנות מחקות את אותם מדדים.
כיוון שהבורסה היא מעיין מונופול, העלאת מחירים על ידה דרשה את אישור רשות ניירות ערך המפקחת עליה. בספטמבר 2022 אישרה הרשות, תחת היו"ר הקודמת ענת גואטה, להעלות את דמי השימוש מ-0.005% ל-0.03% במניות ו-0.02% באג"ח.
ההחלטה של הרשות גרמה לאיגוד קרנות הנאמנות, בראשות אלי בבלי, לנסות להיאבק משפטית בבורסה וברשות. האיגוד ניסה גם לרתום את רשות התחרות למאבק תוך הכרזה על הבורסה כמונופול ומתוך כך להצר את צעדיה - אולם רשות התחרות סירבה להתערב.
לטענת האיגוד, כל החלטה על שינוי בעלויות המדדים משפיעה באופן משמעותי על מנהלי הקרנות וגם על הציבור שרוכש אותן. בשנתיים האחרונות ניהל האיגוד דיונים מול הרשות והבורסה, בעיקר תוך בקשה לחשיפת מידע שהביא לקבלת ההחלטה לייקור המדדים וההחלטה לאשר אותו. לבסוף בחרו באיגוד לפנות לבג"ץ באוקטובר 2024. לבית המשפט הסביר האיגוד את השיהוי בכך שקיבל את המסמכים רק שנה וחצי לאחר בקשת העיון שהגיש, אם כי בית המשפט דחה טענה זו.
סולברג כתב כי "ביטול תיקון התעריפון למעלה משנתיים לאחר שנכנס לתוקף, ולאחר שהשינויים שנערכו במסגרתו השפיעו את השפעתם על פעילות כלל הגורמים הפועלים בשוק ההון, עשוי לפגוע באופן ממשי במי שהסתמכו על התעריף שאושר ונהג בפועל". כלומר לאחר שהתעריפים עלו כבר, יהיה זה לא נכון להתערב שוב.
האיגוד ישלם לבורסה ולרשות עלויות משפט בסך 15 אלף שקל.
