בלעדיקרב מאסף של מנהלי הקרנות נגד ייקור השימוש במדדים
בלעדי
קרב מאסף של מנהלי הקרנות נגד ייקור השימוש במדדים
איגוד מנהלי הקרנות ביקש מרשות ני"ע שלא תחיל את רפורמת המדדים על ההון שכבר מושקע בקרנות, ותציג את הייקור בתעריפים בנפרד מדמי הניהול
איגוד מנהלי הקרנות בישראל מנסה למזער נזקים. בעקבות אישורה של רשות ני"ע לבורסה להעלות תעריפים עבור שימוש במדדים, במסגרת הרפורמה שהיא עורכת, פנה האיגוד לרשות וביקש ממנה כי ייקור השימוש לא ייעשה על ההון של המשקיעים שכבר היום מושקע במדדים.
עוד מבקש האיגוד כי הרשות תבצע תיקון חקיקה שיביא להפרדה והצגה בפני המשקיעים בין שכר המנהל שנגבה בפועל, לבין הוצאות אחרות שאותן יגלגלו בתי ההשקעות על המשקיעים. כלומר, שהמשקיעים יוכלו לראות כמה עלה להם הייקור בתעריפים, רפורמה שהבורסה כדי לההגדיל את הכנסותיה אחרי הפרטתה והנפקתה.
במכתב שאותו שלח האיגוד לענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע, ביום חמישי האחרון, ושהגיע לידי "כלכליסט", טען אלי בבלי, יו"ר האיגוד, כי ההפרדה בין שכר מנהל הקרן להוצאות נלוות והצגתן בפני המשקיעים הן הדרך המקובלת בעולם.
בהתאם, הוצאות בגין שימוש במדדים צריכות להיות מסווגות כהוצאות המושתות על הקרן ולא להיות מגולמות בשכר מנהל הקרן. "מנהל הקרן אינו צד לעמלה זו, אין לו שיקול דעת כלשהו בנוגע אליה, ועליה להיות מוצגת ככתבה וכלשונה בפני ציבור המשקיעים", לשון המכתב.
בקשה נוספת של האיגוד היא כי העלאת התעריפים לא תחול על קרנות סל המוחזקות בקופות גמל ששייכות לאותו יצרן. בתי השקעות וחברות ביטוח שמנהלים קופות גמל וקרנות נאמנות נוהגים להחזיק קרנות בקופות הגמל שבניהולם. לדוגמה, קופות הגמל של הראל יכילו קרנות סל של הראל פיננסים, קופות הגמל של הפניקס יכילו קרנות סל של החברה־הנכדה קסם. צעד זה חוסך בירוקרטיה וכפל ניתוח השקעות עבור הגופים המנהלים.
אולם, על פי חוק, על קופות הגמל נאסר לגבות כפל דמי ניהול מן החוסכים. כלומר מנהלי הקרנות לא יוכלו לגבות דמי ניהול בקרנות מהחוסכים בקופת הגמל, מאחר שהחברה כבר גובה דמי ניהול בקופת הגמל. במצב זה אין באפשרות מנהלי הקרנות "לגלגל" את העלאת המחירים, או את חלקה, אל הלקוח. על פי האיגוד, "כל החלטה אחרת (של החרגת הקרנות המחוזקות בקופות הגמל — א"ע) תהיה בלתי סבירה, קיצונית, כזו שאינה יכולה לעמוד".
מכתבו של בבלי הוא הצעד האחרון במאבק נגד הבורסה שהוא מנהל זה חצי שנה. בחודש מרץ הודיעה הבורסה למשקיעים כי היא מתכוונת לשנות את דמי הניהול ל־0.05% עבור השימוש במדדי מניות, 0.03% עבור מדדי אג"ח קונצרניות, 0.02% עבור מדדי אג"ח ממשלתיות ו־0.01% עבור מדדי מק"מ. זאת, לעומת הגבייה הקודמת בשיעור של 0.005% מהנכסים המנוהלים (אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל). עד כה ההכנסות השנתיות של הבורסה מדמי ניהול המדדים עומדות על 3 מיליון שקל, והן צפויות לעלות ל־18-17 מיליון שקל בשנה עם החלת הרפורמה, בשלבים, בתחילת 2023.
איגוד מנהלי הקרנות הוא המתנגד העיקרי להעלאת דמי השימוש במדדים, זאת מאחר שמנהלי הקרנות הם הנפגעים העיקריים מהעלאת התעריפים, כיצרני קרנות סל. על פי חישוב האיגוד, העלות הנוספת שהבורסה מבקשת להשית בגין השימוש במדדי הבורסה צפויה להוביל לייקור שנתי של 20 מיליון שקל עד 30 מיליון שקל של העלויות החלות על מנהלי הקרנות העוקבות.
האיגוד ביקש להילחם נגד העלאת המחירים, בעיקר דרך רתימת רשות ניירות ערך ורשות התחרות שיקבעו כי הבורסה היא מונופול ועל כן הנהלתה אינה יכולה לקבוע מחירים כאוות נפשה. למרות הפצרות האיגוד, רשות התחרות העדיפה שלא להתערב ו"להיכנס לשטחה" של רשות ני"ע בעוד רשות ני"ע, לאחר דין ודברים מול הנהלת הבורסה בהובלת איתי בן זאב, החליטה בחודש שעבר לאשר לבורסה להעלות את המחירים בשתי פעימות - בתחילת 2023, כאמור, ובתחילת 2024.
במכתב ששלח הסביר בבלי כי החלטת הרשות שאישרה את בקשת הבורסה לערוך רפורמה במדדיים לוקה בשורה ארוכה של פגמים ואינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. על כן האיגוד שומר על זכותו לנקוט כל צעד כפי שימצא לנכון כדי למצות את זכויותיו. כחלק מהמאבק, האיגוד בוחן מהלכים משפטיים בהתאם למידע שיקבל במסגרת חוק חופש המידע לאחר שהאיגוד ביקש לקבל את הפרוטוקולים של הרשות שהובילה לאישור העלאת התעריפים.
